יניב ריז
New member
דעתכם- פתרון פאראדוקס יחסותי, ע"י קוונטים
שיחקתי קצת עם הבעיתיות של פאראדוקס הסבא, והפתרון האפשרי של ריבוי יקומים מקבילים, ותהיתי אם אפשר להציע פתרון אחר, כזה שלא משתמש בריבוי עולמות.
אני אשמח לקבל חו"ד מכם, על התובנות שמאפשרות, אולי, פתרון לבעיית החזרה אחורה בזמן.
כדי לפתור את הפאראדוקס, יש להניח 2 הנחות יסוד קריטיות.
1-קו הזמן כיום (טרם בוצע מעבר משמעותי מאקרוסקופי אחורה/קדימה בזמן), מוגדר בתור t-0, והוא היחיד שקיים.
2-תודעה עצמית (ההגדרה של "מי אני") היא תוצאה של סופרפוזיציה של הביולוגיה של הגוף שלי, עם ניסיון ואירועי החיים שלי.
כעת נטפל דווקא בחלק הקל והמוכר, תחת תנאים אלו: נסיעה לעתיד.
בשל הנחה מספר 1, שישנו קו זמן אחד t-0, אני לא יכול להגיע לעתיד, שאליו קו הזמן t-0 טרם הגיע.
מה הכוונה?
בשיטות המוכרות כיום-התהליך לא מהווה בעיה, קרי תנועה לעתיד, ע"י תנועה במהיריות גבוהות או בסמוך לשדות כבידה חזקים, שכן אמנם עבורי עובר זמן מועט, אך בכדור הארץ, הזמן עובר רגיל, משמע כשאגיע לעתיד, יהיה זה בדיוק קו הזמן ממנו יצאתי: t-0.
כלומר, זה לא שקפצתי לזמן עתיד, ש t-0 טרם הגיע לשם.
מה שכן, התנאי פוסל את היכולת באמצעי אחר, שככל שידוע לי לא קיים כזה (אפילו תיאורטית), שיגרום לי לנוע לעתיד, בטרם t-0 הגיע אליו.
עכשיו אפשר לגשת ל"בשר"-נסיעה לעבר.
רובכם מכירים בוודאי את הפראדוקס שבמסע לעבר, שבו אני נוסע לתקופה בה סבי היה ילד, הורג אותו, וכך בעצם אבי לא נולד, ולכן גם אני לא, ומכאן שאף אחד לא רצח את הסבא, ומכאן שאבי נולד, שאני נולד... בקיצור נתקעים בלולאה לוגית פראדוקסלית...
אך מה יקרה אם נשתמש בהנחת היסוד השניה?
הרי שאין בעיה לנוע לעבר, שכן התנאי של t-0 התקיים, ונניח שאני חוזר לתקופה שבה סבי היה ילד, והורג אותו.
להזכירכם, t-0 נמצא בשנת 2012 (כיום), ואני (נניח) ב-1935 שאינה על קו t-0, ומכאן שאכן אבי לא יוולד, אך השאלה היא האם גם אני לא יוולד?
מי זה בעצם "אני"?
לפני ההנחה ה-2, "אני" הוא תוצר של חומר ביולוגי (גנים וחומרים מהסביבה), שעל כל החומר הביולוגי הזה נחרט ניסיון החיים שלי (ידע,ניסיון חיים וכד'), כאשר כל הידע הזה, הוא תוצא של קריסת פונקציות גל שהיו בסופרפוזיציה, ועצם התוודעותי אליהם, גואמת לפונקציית הגל שלהם לקרוס.
כלומר ניתן לקשר בין הסופרפוזיציות שלוו בחיי, לעצם ההגדרה של "מי אני".
ומכאן שמי שלא יוולד הוא אינו אני, אלא רק בבואה ביולוגית שלי (וגם כנראה שלא ממש בבואה,אבל זה כבר הסבר יותר מורכב, שיוסבר בהמשך), ולכן אמנם שיניתי את רצף האירועים, אך לא הרגתי את עצמי.
בנוסף, המידע על הרג סבי, אמנם נע לעתיד, אך אינו נמצא ב t-0, משמע שאבא שלי, שחי ב- t-0 ב-2012 ,לא "יעלם" פתאום.
מה הכוונה?
אני כעת הרגתי את סבי ב-1935, ואבא שלי נולד ב-1960, וכעת הוא בכלל ב-2012.
ולכן עד שיעברו 25 שנים מיום רצח סבי, ועד היום שאבי לא יוולד, יעברו גם 25 שנים ב- t-0, משמע, כל פעולה שנעשית בעבר שאינו על t-0, אינה יכולה להשפיע על ההווה של t-0, אלא רק לשנות את האירועים על קו הזמן בו אני כעת נמצא, כלומר כדי שמישהו שנמצא ב- t-0 יחוש במעשה שנעשה בעבר, יהיה עליו לחזור אחורה בזמן, ולהגיע בדיוק לנק' של ציר הזמן שבה אני נמצא, שכן אם יגיע לנק' שיא מעט יותר בעתיד ממהמקום שאליו אני נסעתי, המידע על הרג סבי לא יצליח להגיע אליו, שכן כל שניה שבה המידע נע קדימה בציר הזמן, כך גם ציר הזמן עצמו נע קדימה בשניה.
וכך אפשר לפתור את המעבר אחורה בזמן, בלי צורך ביקומים נוספים, או יצירת לולאות אינסופיות בזמן.
הפתרון עצמו עובד יפה, אבל חייבת להשאל השאלה, מה גורם לי להניח את ההנחות שמאפשרות פתרון מעין זה? אילו עדויות אמפיריות יש ברשותי, שגורמות לי לשער הנחות אלו?
ההנחה הראשונה היא די אינטואטיבית, ואינה מתנגשת עם הידע שקיים היום בפיזיקה.
אך המקור שממנו הגעתי אליה, היא מתוך השאלה: אם בעתיד יתאפשר חזרה אחורה בזמן, מדוע אין אנו רואים היום אנשים מהעתיד שבאים לבקר?
התשובה הכי פשוטה היא (בהנחה ואכן יתכן מסע לעבר, ומתישהוא תיווצר הטכנולוגיה)- ההנחה שיש ציר זמן "מקורי" והוא זה שאנו רואים כיום, ומשום שטרם הגענו לעתיד שבו שלטנו בידע ובטכנולוגיה למסע בזמן, אנו לא רואים מבקרים מהעתיד, שכן הוא טרם נוצר.
ההנחה השניה מגיעה מעולם הפיזיקה הקוונטית והפסיכולוגיה.
נניח שיקחו מכם תא בגוף, וישבטו אותכם, תסכימו איתי שהאדם המשובט לא יהיה "אתם", שכן אמנם ביולוגית הוא עותק זהה, אך כדי להיות בדיוק "אתם", עליו יהיה לחיות בדיוק, אבל בדיוק של מילארדיות השניה, את אותם חיים שאתם חייתם, ובמשך פרק הזמן שאתם חייתם.
כל עוד הוא לא מקיים את תנאים אלו, הוא אולי יהיה דומה, אבל לא "אתם".
בגלל שהעולם הקוונטי מתואר ע"י סופרפוזיציות, אקראיות וכן כאוטי (אלמנט חשוב), הרי שלא סביר שאותו שיבוט שלכם, יחווה בדיוק את אותו רצף האירועים.
למה הכוונה?
דמיינו שאתם נוסעים אחורה לתקופה בה הייתם ילדים בני 10, ופוגשים את עצמכם.
מייד יקרו 2 דברים חשובים:
1-הילד מולכם לא יהיה אתם, שכן אתם כבר אדם אחר ממנו, שעברתם את כל החיים והניסיון שהוא טרם הספיק לעבור.
2-עצם כניסתכם לעבר, תוביל לשרשרת של אירועים שלא הייתה בילדותכם האמיתית ( ב- t-0), ובשל עקרון הכאוטיות- ככל שיעבור הזמן, כך יהיו יותר אירועים שנובעים מהשינוי שעשיתם (גם אם "כל השינוי" היה בלהכנס למאיית השניה לעבר, שבמהלכו הסטתם מולקולקת אוויר בודדת, ממסוללה שהיה אמור לקרות אילולא הגעתם).
בדיוק כמו האמרה שמשק כנפיו של פרפר בסין, יכול להוביל כעבור שבוע להבדל בין יום שמש לגשם במיאמי.
ומכאן, שגם אם לא פגשתם את עצמכם, וכל שעשיתם זה רק להופיע בעבר בשטח מדברי ריק, וחזרתם לעתיד מייד, עדיין העולם שעל קו זמן זה, כבר לעולם לא יהיה זהה לזה ששמור לכם בזכרון שאיתו הגעתם מ t-0, ולכן כל השינויים שעשיתם לא "יופיעו" לפתע בזכרון שלכם, שכן הזכרונות שלכם נוצרו בקו t-0, שלעולם לא יפגש עם קו העבר.
ומכאן, שהפיזיקה הקוונטית, עקרון אי הוודאות והכאוטיות של מערכות אלו, תמיד ימנעו פארדוקסים במסע בזמן.
דוגמא אחרונה, שהיא יותר שימושית לפיזיקאים שרוצים לבחון את הרעיון הזה, הוא הניסוי המחשבתי הבא:
אני לוקח אלקטרון במעבדה, ומדד את הספין שלו, ומקבל תוצאה.
כעת אני מנסה להתחכם עם עקרון אי הוודאות, נוסע אחורה בזמן (נניח שעה אחת אחורה), פוגש את "עצמי" ומספר "לעצמי" מה תוצאת הניסוי.
עצם כניסתי לעבר, תגרור את כל השינויים שציינתי, ולכן סיכוי טוב שתוצאת הניסוי לא תחזור על עצמה שוב, וכך עקרון אי הוודאות ישמר, גם תחת מעבר בזמן.
כמובן שככל שאחזור מעט יותר בזמן, כך ששהותי תקוצר עד לניסוי, יגדלו הסיכויים לכך שלא ישתנה מספיק כדי לשנות תוצאת הניסוי.
ובעצם קיבלנו משוואה שמצומדת לאי הוודאות, ככל שננסה להעביר מידע קוונטי מההווה ב- t-0 לעבר רחוק יותר, כך יקטנו הסיכויים להצלחת העברת המידע.
כלומר אל תצפו לזכות בלוטו, ע"י רישום המספרים, וחזרה בזמן....
אולי אם תצליחו למלא טופס 5 דק' לפני מועד ההגרלה, אז השפעתכם על אותו קו זמן בו נחתתם, אולי יאפשרו לזה לקרות...
כלומר מקבלים כאן הרחבה של עקרון אי הוודאות, שכעת הוא
Dx*Dp*Dt=h
כך שלא רק בין תנע למיקום יש אי וודאות, אלא גם בין הזמן עצמו.
שיחקתי קצת עם הבעיתיות של פאראדוקס הסבא, והפתרון האפשרי של ריבוי יקומים מקבילים, ותהיתי אם אפשר להציע פתרון אחר, כזה שלא משתמש בריבוי עולמות.
אני אשמח לקבל חו"ד מכם, על התובנות שמאפשרות, אולי, פתרון לבעיית החזרה אחורה בזמן.
כדי לפתור את הפאראדוקס, יש להניח 2 הנחות יסוד קריטיות.
1-קו הזמן כיום (טרם בוצע מעבר משמעותי מאקרוסקופי אחורה/קדימה בזמן), מוגדר בתור t-0, והוא היחיד שקיים.
2-תודעה עצמית (ההגדרה של "מי אני") היא תוצאה של סופרפוזיציה של הביולוגיה של הגוף שלי, עם ניסיון ואירועי החיים שלי.
כעת נטפל דווקא בחלק הקל והמוכר, תחת תנאים אלו: נסיעה לעתיד.
בשל הנחה מספר 1, שישנו קו זמן אחד t-0, אני לא יכול להגיע לעתיד, שאליו קו הזמן t-0 טרם הגיע.
מה הכוונה?
בשיטות המוכרות כיום-התהליך לא מהווה בעיה, קרי תנועה לעתיד, ע"י תנועה במהיריות גבוהות או בסמוך לשדות כבידה חזקים, שכן אמנם עבורי עובר זמן מועט, אך בכדור הארץ, הזמן עובר רגיל, משמע כשאגיע לעתיד, יהיה זה בדיוק קו הזמן ממנו יצאתי: t-0.
כלומר, זה לא שקפצתי לזמן עתיד, ש t-0 טרם הגיע לשם.
מה שכן, התנאי פוסל את היכולת באמצעי אחר, שככל שידוע לי לא קיים כזה (אפילו תיאורטית), שיגרום לי לנוע לעתיד, בטרם t-0 הגיע אליו.
עכשיו אפשר לגשת ל"בשר"-נסיעה לעבר.
רובכם מכירים בוודאי את הפראדוקס שבמסע לעבר, שבו אני נוסע לתקופה בה סבי היה ילד, הורג אותו, וכך בעצם אבי לא נולד, ולכן גם אני לא, ומכאן שאף אחד לא רצח את הסבא, ומכאן שאבי נולד, שאני נולד... בקיצור נתקעים בלולאה לוגית פראדוקסלית...
אך מה יקרה אם נשתמש בהנחת היסוד השניה?
הרי שאין בעיה לנוע לעבר, שכן התנאי של t-0 התקיים, ונניח שאני חוזר לתקופה שבה סבי היה ילד, והורג אותו.
להזכירכם, t-0 נמצא בשנת 2012 (כיום), ואני (נניח) ב-1935 שאינה על קו t-0, ומכאן שאכן אבי לא יוולד, אך השאלה היא האם גם אני לא יוולד?
מי זה בעצם "אני"?
לפני ההנחה ה-2, "אני" הוא תוצר של חומר ביולוגי (גנים וחומרים מהסביבה), שעל כל החומר הביולוגי הזה נחרט ניסיון החיים שלי (ידע,ניסיון חיים וכד'), כאשר כל הידע הזה, הוא תוצא של קריסת פונקציות גל שהיו בסופרפוזיציה, ועצם התוודעותי אליהם, גואמת לפונקציית הגל שלהם לקרוס.
כלומר ניתן לקשר בין הסופרפוזיציות שלוו בחיי, לעצם ההגדרה של "מי אני".
ומכאן שמי שלא יוולד הוא אינו אני, אלא רק בבואה ביולוגית שלי (וגם כנראה שלא ממש בבואה,אבל זה כבר הסבר יותר מורכב, שיוסבר בהמשך), ולכן אמנם שיניתי את רצף האירועים, אך לא הרגתי את עצמי.
בנוסף, המידע על הרג סבי, אמנם נע לעתיד, אך אינו נמצא ב t-0, משמע שאבא שלי, שחי ב- t-0 ב-2012 ,לא "יעלם" פתאום.
מה הכוונה?
אני כעת הרגתי את סבי ב-1935, ואבא שלי נולד ב-1960, וכעת הוא בכלל ב-2012.
ולכן עד שיעברו 25 שנים מיום רצח סבי, ועד היום שאבי לא יוולד, יעברו גם 25 שנים ב- t-0, משמע, כל פעולה שנעשית בעבר שאינו על t-0, אינה יכולה להשפיע על ההווה של t-0, אלא רק לשנות את האירועים על קו הזמן בו אני כעת נמצא, כלומר כדי שמישהו שנמצא ב- t-0 יחוש במעשה שנעשה בעבר, יהיה עליו לחזור אחורה בזמן, ולהגיע בדיוק לנק' של ציר הזמן שבה אני נמצא, שכן אם יגיע לנק' שיא מעט יותר בעתיד ממהמקום שאליו אני נסעתי, המידע על הרג סבי לא יצליח להגיע אליו, שכן כל שניה שבה המידע נע קדימה בציר הזמן, כך גם ציר הזמן עצמו נע קדימה בשניה.
וכך אפשר לפתור את המעבר אחורה בזמן, בלי צורך ביקומים נוספים, או יצירת לולאות אינסופיות בזמן.
הפתרון עצמו עובד יפה, אבל חייבת להשאל השאלה, מה גורם לי להניח את ההנחות שמאפשרות פתרון מעין זה? אילו עדויות אמפיריות יש ברשותי, שגורמות לי לשער הנחות אלו?
ההנחה הראשונה היא די אינטואטיבית, ואינה מתנגשת עם הידע שקיים היום בפיזיקה.
אך המקור שממנו הגעתי אליה, היא מתוך השאלה: אם בעתיד יתאפשר חזרה אחורה בזמן, מדוע אין אנו רואים היום אנשים מהעתיד שבאים לבקר?
התשובה הכי פשוטה היא (בהנחה ואכן יתכן מסע לעבר, ומתישהוא תיווצר הטכנולוגיה)- ההנחה שיש ציר זמן "מקורי" והוא זה שאנו רואים כיום, ומשום שטרם הגענו לעתיד שבו שלטנו בידע ובטכנולוגיה למסע בזמן, אנו לא רואים מבקרים מהעתיד, שכן הוא טרם נוצר.
ההנחה השניה מגיעה מעולם הפיזיקה הקוונטית והפסיכולוגיה.
נניח שיקחו מכם תא בגוף, וישבטו אותכם, תסכימו איתי שהאדם המשובט לא יהיה "אתם", שכן אמנם ביולוגית הוא עותק זהה, אך כדי להיות בדיוק "אתם", עליו יהיה לחיות בדיוק, אבל בדיוק של מילארדיות השניה, את אותם חיים שאתם חייתם, ובמשך פרק הזמן שאתם חייתם.
כל עוד הוא לא מקיים את תנאים אלו, הוא אולי יהיה דומה, אבל לא "אתם".
בגלל שהעולם הקוונטי מתואר ע"י סופרפוזיציות, אקראיות וכן כאוטי (אלמנט חשוב), הרי שלא סביר שאותו שיבוט שלכם, יחווה בדיוק את אותו רצף האירועים.
למה הכוונה?
דמיינו שאתם נוסעים אחורה לתקופה בה הייתם ילדים בני 10, ופוגשים את עצמכם.
מייד יקרו 2 דברים חשובים:
1-הילד מולכם לא יהיה אתם, שכן אתם כבר אדם אחר ממנו, שעברתם את כל החיים והניסיון שהוא טרם הספיק לעבור.
2-עצם כניסתכם לעבר, תוביל לשרשרת של אירועים שלא הייתה בילדותכם האמיתית ( ב- t-0), ובשל עקרון הכאוטיות- ככל שיעבור הזמן, כך יהיו יותר אירועים שנובעים מהשינוי שעשיתם (גם אם "כל השינוי" היה בלהכנס למאיית השניה לעבר, שבמהלכו הסטתם מולקולקת אוויר בודדת, ממסוללה שהיה אמור לקרות אילולא הגעתם).
בדיוק כמו האמרה שמשק כנפיו של פרפר בסין, יכול להוביל כעבור שבוע להבדל בין יום שמש לגשם במיאמי.
ומכאן, שגם אם לא פגשתם את עצמכם, וכל שעשיתם זה רק להופיע בעבר בשטח מדברי ריק, וחזרתם לעתיד מייד, עדיין העולם שעל קו זמן זה, כבר לעולם לא יהיה זהה לזה ששמור לכם בזכרון שאיתו הגעתם מ t-0, ולכן כל השינויים שעשיתם לא "יופיעו" לפתע בזכרון שלכם, שכן הזכרונות שלכם נוצרו בקו t-0, שלעולם לא יפגש עם קו העבר.
ומכאן, שהפיזיקה הקוונטית, עקרון אי הוודאות והכאוטיות של מערכות אלו, תמיד ימנעו פארדוקסים במסע בזמן.
דוגמא אחרונה, שהיא יותר שימושית לפיזיקאים שרוצים לבחון את הרעיון הזה, הוא הניסוי המחשבתי הבא:
אני לוקח אלקטרון במעבדה, ומדד את הספין שלו, ומקבל תוצאה.
כעת אני מנסה להתחכם עם עקרון אי הוודאות, נוסע אחורה בזמן (נניח שעה אחת אחורה), פוגש את "עצמי" ומספר "לעצמי" מה תוצאת הניסוי.
עצם כניסתי לעבר, תגרור את כל השינויים שציינתי, ולכן סיכוי טוב שתוצאת הניסוי לא תחזור על עצמה שוב, וכך עקרון אי הוודאות ישמר, גם תחת מעבר בזמן.
כמובן שככל שאחזור מעט יותר בזמן, כך ששהותי תקוצר עד לניסוי, יגדלו הסיכויים לכך שלא ישתנה מספיק כדי לשנות תוצאת הניסוי.
ובעצם קיבלנו משוואה שמצומדת לאי הוודאות, ככל שננסה להעביר מידע קוונטי מההווה ב- t-0 לעבר רחוק יותר, כך יקטנו הסיכויים להצלחת העברת המידע.
כלומר אל תצפו לזכות בלוטו, ע"י רישום המספרים, וחזרה בזמן....
אולי אם תצליחו למלא טופס 5 דק' לפני מועד ההגרלה, אז השפעתכם על אותו קו זמן בו נחתתם, אולי יאפשרו לזה לקרות...
כלומר מקבלים כאן הרחבה של עקרון אי הוודאות, שכעת הוא
Dx*Dp*Dt=h
כך שלא רק בין תנע למיקום יש אי וודאות, אלא גם בין הזמן עצמו.
