אוהל מחאה נוסף - תגובה למכתבה
של גבי אתי אברהמי. א. מלתחילה, הבעתי ספקנות להצלחת השביתה בירושלים ובכל מקום. ומהסיבות כדלקמן: 1. מזג האויר. גשום, כפור, שלג וסכנת החלקה. 2. המצב הבטחוני. אירוע רודף אירוע, מפגע רודף מפגע ובפרט בירושלים. 3. המצב הכלכלי. המיתון פגע לא רק באזרח הקטן, אלא, גם בהכנסות המדינה ממיסים. 4. המצב הפוליטי. ממשלה רחבה, 41 שרים, סגני שרים וכו´.האמירה הידועה "דע בפני מי אתה עומד ולמי תיתן דין וחשבון".נכונה לצערי, גם כאן. ראו נא את הנפשות הפועלות במערכת הפוליטית.. נהנתנים הנהנים ממנעמי השלטון. תחושת "ימי פומפאי האחרונים".. ב. המוסד לביטוח לאומי, בהנחיית משרד האוצר, מוציא לאור ספר פרופילים חדש וזאת כתוצאה מהחלטה ומהנחתה מלמעלה לא להגדיל את התקציב לרווחת הנכים לסוגיהם ואף להפחית את מספר האנשים שמקבלים כיום קיצבאות נכות. זאת למעשה התוצאה של שביתתנו... ג. למעשה, רק "גרעין קשה" של קבוצת נכים, שובתת ימים כלילות וגם זאת לסרוגין. קבוצות נכים, הבאים הולכים ושבים, חלק ניכר מהם, תושבי ירושלים. וחלקם היחסי גבוה. לעומת שאר הקבוצות רוב חברי קבוצת הנכים השובתים, הינם נכי פוליו. הרתוקים לכסא גלגלים. הם אלה האמורים לקבל כעת את התוספת המזערית שממשלת ישראל מוכנה לתת ואף זאת על גבם של הנכים ה-"קלים". 75% ומטה.. ד. נכה מרותק לכסא גלגלים, נחשב בספר הפרופילים לנכה 100%.דהיינו, רגליים, "שוות" יותר מייתר איברי הגוף האחרים. ס"כ האיברים שאינם מתפקדים באופן מלא. אינם זוכים למאת האחוזים. כאן הפרדוקס החוקתי. מלתחילה הבעתי ספקות. ואני יכול לומר עכשיו: "א מ ר ת י לכם ?!" אבי סלומה ד.
