shirlley gahan
New member
דפש מוד, אהבת חיי
האהבה שלי עם דפש מוד התחילה עוד שהייתי בת 10, בזכות אחי שיחיה. הוא היה שומע אותם בלי הפסקה שכבר היה בלתי אפשרי לא לזמזם ולהכיר שירים שלהם..אז אני, ילדה בת עשר, שנת 85 מזמזמת דפש מוד..לאט לאט נדבקתי גם אני במחלה..וכך התגלגלו הענינים.. מגיל 17 שאני הולכת למסיבות דפש מוד שאורן ואבנר היו עושים אז ב"בבל" ב"גלם" ובשאר מועדונים..אין לי מושג אפילו איך מצאתי אותם..(את המועדון מעריצים הזה)..אבל אני שמחה שאני מכירה אותם ושהם קיימים. ההופעות היחידות שהייתי בהן הן באוקטובר האחרון. אחת בפריז (המפורסממת מה DVD),שלצערי הייתי שם ממש רחוק, והשניה בלונדון שתודות לאזימוט זכיתי בכרטיס להופעה. ושם מיותר לציין שלמדתי לקח. בעשר בבוקר התייצבתי בוומבלי (אחרי ביקור בABBY RODE), וחיכיתי..קניתי כרטיסים מספסר שמכר לי ולחבר שלי כרטיסים לעמידה במחיר מופקע...כי אני זכיתי בכרטיס ישיבה..ואחרי פריז אמרתי NO WAY שאני אראה מרחוק. מה אומר לכם ?כמובן שהיה משתלם לחכות עד הלילה שם, כי הייתי שורה ראשונה. נהנתי מאוד גם מההופעה של FAD GADGET אני בכלל אוהבת אותם עוד מהתיכון.. אבל שדייב עלה על הבמה......מיותר לציין מה הרגשתי נכון? כל האדרנלין שלי יצא החוצה..וחבר שלי אמר לי :" הנה האליל שלך"...ועוד איך אליל... זו החוויה הכח טובה שחוויתי בחיי..אני לא מצליחה לשכח את זה. כל פעם שאני שומעת הופעות שלהם אני נזכרת בתחושה הנפלאה שהציפה אותי שם. הרגשתי כזאת סטלה טבעית, הרגשה עילאית.. אהבה כזו כמעט ועוד לא היתה לי
הא...ולסיו אציין שאני מאלה שמעדיפים את המוסיקה היותר יותר ישנה שלהם, אבל כל השירים שלהם אהובים עלי, פרט לכמה בודדים שאני אוהבת פחות..אבל הם ממש בודדים.. אז שבת שלום חברים...
האהבה שלי עם דפש מוד התחילה עוד שהייתי בת 10, בזכות אחי שיחיה. הוא היה שומע אותם בלי הפסקה שכבר היה בלתי אפשרי לא לזמזם ולהכיר שירים שלהם..אז אני, ילדה בת עשר, שנת 85 מזמזמת דפש מוד..לאט לאט נדבקתי גם אני במחלה..וכך התגלגלו הענינים.. מגיל 17 שאני הולכת למסיבות דפש מוד שאורן ואבנר היו עושים אז ב"בבל" ב"גלם" ובשאר מועדונים..אין לי מושג אפילו איך מצאתי אותם..(את המועדון מעריצים הזה)..אבל אני שמחה שאני מכירה אותם ושהם קיימים. ההופעות היחידות שהייתי בהן הן באוקטובר האחרון. אחת בפריז (המפורסממת מה DVD),שלצערי הייתי שם ממש רחוק, והשניה בלונדון שתודות לאזימוט זכיתי בכרטיס להופעה. ושם מיותר לציין שלמדתי לקח. בעשר בבוקר התייצבתי בוומבלי (אחרי ביקור בABBY RODE), וחיכיתי..קניתי כרטיסים מספסר שמכר לי ולחבר שלי כרטיסים לעמידה במחיר מופקע...כי אני זכיתי בכרטיס ישיבה..ואחרי פריז אמרתי NO WAY שאני אראה מרחוק. מה אומר לכם ?כמובן שהיה משתלם לחכות עד הלילה שם, כי הייתי שורה ראשונה. נהנתי מאוד גם מההופעה של FAD GADGET אני בכלל אוהבת אותם עוד מהתיכון.. אבל שדייב עלה על הבמה......מיותר לציין מה הרגשתי נכון? כל האדרנלין שלי יצא החוצה..וחבר שלי אמר לי :" הנה האליל שלך"...ועוד איך אליל... זו החוויה הכח טובה שחוויתי בחיי..אני לא מצליחה לשכח את זה. כל פעם שאני שומעת הופעות שלהם אני נזכרת בתחושה הנפלאה שהציפה אותי שם. הרגשתי כזאת סטלה טבעית, הרגשה עילאית.. אהבה כזו כמעט ועוד לא היתה לי
הא...ולסיו אציין שאני מאלה שמעדיפים את המוסיקה היותר יותר ישנה שלהם, אבל כל השירים שלהם אהובים עלי, פרט לכמה בודדים שאני אוהבת פחות..אבל הם ממש בודדים.. אז שבת שלום חברים...