חסרתקווה37
New member
דצמבר הארור
חודש דצמבר הוא החודש השנוא עליי בשנה, זהו חודש יום הולדתי, חודש בו אני עושה חשבון נפש שנתי ומגלה שדבר לא השתנה, ששוב עברה לה שנה ונכשלתי בכל מה שרציתי, בכל מה שקיוויתי שיקרה.
גם השנה, גיליתי ששום דבר לא השתנה, לא השלמתי בהצלחה שום דבר ששמתי לי למטרה, שאף אחד מהאנשים שמלווים את חיי לא עזר לי להגיע אל חלומי.
הכשלון היה ידוע מראש, כבר ביום ההולדת הקודם, גיליתי שאת, מי שהחשבתי לחברתי הטובה ביותר, לא סופרת אותי כלל, לא טרחת אפילו להרים לי טלפון, בטח שלא להיפגש, הסתפקת לך בהודעת SMS קצרה ויבשה, כאילו בסה״כ הייתי עוד איזה מכר מהעבר, הבנתי כבר אז אך קיוויתי שאני טועה.
חודש עבר ושוב גיליתי שאני בכלל לא במחשבותיך, הפתעת אותי בחוסר האיכפתיות.
הקשר הידרדר לו, אך את בכשרונך הרב, המשכת להחיותו ולתת לי תקווה ולאכזב אותי שוב ושוב, עד שלבסוף לפני מספר חודשים עברת את הגבול, הפסקתי את הקשר לחלוטין, ניתקתי מגע, את אפילו לא שמת לב, ולאחר חודשיים שלחת לי הודעה כאילו לא קרה דבר, הכאבת לי מאוד ואפילו לא שמת לב.
אבל את לא כל מה שהיה השנה, נכשלתי בבחירה, חיכיתי שמשהו ייצא כבר מההשקעה הרבה בשנתיים האחרונות אך גם זה לא קרה.
גם הספקתי לקבל את בקשת הסליחה של מי שפגעה בי בעבר מאוד, אך מה? כרגיל אצלי...דוגל בפשרות, שונא מלחמות, מוותר וסולח ואז מקבל יריקה לפנים.
אתרי ההכרויות היו גם הם במרכז העניינים, ניסיתי, נרשמתי, קיוויתי, אך רק נפגעתי, קיבלתי את האמת המרה לפנים, אף אחת לא טרחה לחזור אליי.
די, עייפתי, נמאס לי, נגמרה לי התקווה, זה פשוט לא שווה את כל האכזבות האלה.
חודש דצמבר הוא החודש השנוא עליי בשנה, זהו חודש יום הולדתי, חודש בו אני עושה חשבון נפש שנתי ומגלה שדבר לא השתנה, ששוב עברה לה שנה ונכשלתי בכל מה שרציתי, בכל מה שקיוויתי שיקרה.
גם השנה, גיליתי ששום דבר לא השתנה, לא השלמתי בהצלחה שום דבר ששמתי לי למטרה, שאף אחד מהאנשים שמלווים את חיי לא עזר לי להגיע אל חלומי.
הכשלון היה ידוע מראש, כבר ביום ההולדת הקודם, גיליתי שאת, מי שהחשבתי לחברתי הטובה ביותר, לא סופרת אותי כלל, לא טרחת אפילו להרים לי טלפון, בטח שלא להיפגש, הסתפקת לך בהודעת SMS קצרה ויבשה, כאילו בסה״כ הייתי עוד איזה מכר מהעבר, הבנתי כבר אז אך קיוויתי שאני טועה.
חודש עבר ושוב גיליתי שאני בכלל לא במחשבותיך, הפתעת אותי בחוסר האיכפתיות.
הקשר הידרדר לו, אך את בכשרונך הרב, המשכת להחיותו ולתת לי תקווה ולאכזב אותי שוב ושוב, עד שלבסוף לפני מספר חודשים עברת את הגבול, הפסקתי את הקשר לחלוטין, ניתקתי מגע, את אפילו לא שמת לב, ולאחר חודשיים שלחת לי הודעה כאילו לא קרה דבר, הכאבת לי מאוד ואפילו לא שמת לב.
אבל את לא כל מה שהיה השנה, נכשלתי בבחירה, חיכיתי שמשהו ייצא כבר מההשקעה הרבה בשנתיים האחרונות אך גם זה לא קרה.
גם הספקתי לקבל את בקשת הסליחה של מי שפגעה בי בעבר מאוד, אך מה? כרגיל אצלי...דוגל בפשרות, שונא מלחמות, מוותר וסולח ואז מקבל יריקה לפנים.
אתרי ההכרויות היו גם הם במרכז העניינים, ניסיתי, נרשמתי, קיוויתי, אך רק נפגעתי, קיבלתי את האמת המרה לפנים, אף אחת לא טרחה לחזור אליי.
די, עייפתי, נמאס לי, נגמרה לי התקווה, זה פשוט לא שווה את כל האכזבות האלה.