דקדוק - תנ"ך

[רונית רון ירושלמי]

דקדוק - תנ"ך

יש לי שאלה. האם מישהו יודע מדוע בהרבה מקומות בתנ"ך שם הגוף הוא בנקבה למרותש זה מתחייחס לזכר? לדוגמא: וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. אני אשמח אם אוכל לקבל על זה תשובה. תודה רבה

 

[Nissan Altschuler]

נראה לי זה קשור לכך...

"צורות פועל מוארכות בתנ"ך הרבה הפעמים במקום נִפְעֹל ונִפְעַל מופיעה הצורה נִפְעְלָה: נִפְרְצָה, נִשְׁלְחָה ועוד. כשישנה אות גרונית החיריק הופך לפתח - "נַעְצְרָה-נָּא אוֹתָךְ" (שופטים יג,טו). ולפעמים גם חל חוק ה-??? והחטף-פתח שהיה אמור לבוא באות הגרונית הופך לפתח רגיל בגלל השווא שלאחריו, כמו - "נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים..." (דברים יג ז) (נַעְבְדָה ← נַעֲבְדָה ← נַעַבְדָה). ויש גם צורה נוספת: נָעָבְדֵם (דברים יג ג)."(מתוך האתר המצורף) אבל במקרה שנתת חרה לך, חרה הוא מהשורש ח.ר.ה כמו ק.נ.ה ע.ש.ה ב.נ.ה וכו. לא כל דבר שנגמר בצליל A זה נקבה... את לא מוצאת לאן זה מתקשר? או שזה קיצור הביטוי - למה חרה לך הדבר... או שזו צורה סתמית שהיא אמורה להיות בזכר גוף שלישי...