Daniela2017
New member
דקומפרסיה למרות הקפדה על כללי הבטיחות
שלום לכולם!
לאחרונה השתתפתי בקורס צלילה באילת כוכב ראשון ושני. ביום ה6 של הקורס ביצענו 3 צלילות: הראשונה לסטיל עומק 17 מטר, היתה עלייה איטית וחניית בטיחות בעומק 4.5 מטר ל3 דקות לפחות. אחרי חצי שעה מנוחה צללנו לעומק 8 מטר ל25 דקות. לאחר שעתיים וחצי מנוחה צללנו לעומק 6 מטר לכ20 דק. במשך כל ה4 וחצי שעות האלו לא הורדתי מעליי את חליפת הצלילה,גם בהפסקות, כי היה לי מאד קשה ללבוש אותה. לכאורה אין סיבה לדקומפרסיה. ישנתי טוב בלילה לפני, ללא אלכוהול וללא מחלות רקע. במהלך הצלילות הרגשתי נהדר אך במשך כל היום שתיתי מעט מאד מים יחסית כדי להמעיט במתן שתן עם החליפה. כ6 שעות לאחר הצלילה האחרונה מופיעה לי בבטן התחתונה פריחה צפופה ומסיבית לא מגרדת ולאט לאט מופיעה גם בכל אזור היריכיים הפנימיות. המחשבה הראשונה היא שזו פריחה מאלרגיה אך מעולם לא היתה לי פריחה מסיבית כל כך ולכן ניגשת למיון ביוספטל. לאחר ניסיון כושל לטפל בפריחה כמקור אלרגי (זריקה ועירוי לוריד של אנטיהיסטמינים ללא שיפור) רופאת צלילה מחליטה שאכנס לתא לחץ לעומק 18 מטרים ל6 שעות. בסוף הטיפול הפריחה נעלמת כמעט לחלוטין. ב4 ימים שאחרי הטיפול בתא לחץ חוויתי חולשה ועייפות מתמשכת וישנתי המון, הנשימה שלי היתה כבדה מאד בזמן הליכה עם לחץ בחזה, אך ללא סימנים נוספים.
מבחינת רופאי הצלילה- חוויתי דקומפרסיה. מבחינת מועדון הצלילה- הם טוענים שהרבה יותר סביר שזו היתה סתם פריחה בגלל השתן שבחליפת צלילה. שורה תחתונה- מצב הפריחה השתפר בתא הלחץ . אך לקח לי שבועיים להרגיש שלגמרי חזרתי לעצמי.
נאמר לי שכדי לצלול שוב אצטרך אישור מרופא צלילה ובדיקת אקו באבל. אך אני ממש חוששת אם כדאי שבכלל אחזור לצלול אחרי שחוויתי דקומפרסיה ללא סיבה ממשית. אני התאהבתי בעולם התת הימי והייתי רוצה לצלול אך אחרי החוויה הלא נעימה אני ממש חוששת שאקבל שוב דקומפרסיה בקלות ומתלבטת. בעוד חודשיים אני טסה לטיול ארוך מאד במזרח הרחוק וחושבת שיהיה פספוס לא לצלול במדינות כמו הפיליפינים ותאילנד...
האם לדעתכם עדיף לוותר על צלילה בעקבות הסיפור שחוויתי או לתת עוד צ'אנס להשלמת הכוכב השני? האם שמעתם על מקרים של דקומפרסיה למרות הקפדה על כללי בטיחות?
שלום לכולם!
לאחרונה השתתפתי בקורס צלילה באילת כוכב ראשון ושני. ביום ה6 של הקורס ביצענו 3 צלילות: הראשונה לסטיל עומק 17 מטר, היתה עלייה איטית וחניית בטיחות בעומק 4.5 מטר ל3 דקות לפחות. אחרי חצי שעה מנוחה צללנו לעומק 8 מטר ל25 דקות. לאחר שעתיים וחצי מנוחה צללנו לעומק 6 מטר לכ20 דק. במשך כל ה4 וחצי שעות האלו לא הורדתי מעליי את חליפת הצלילה,גם בהפסקות, כי היה לי מאד קשה ללבוש אותה. לכאורה אין סיבה לדקומפרסיה. ישנתי טוב בלילה לפני, ללא אלכוהול וללא מחלות רקע. במהלך הצלילות הרגשתי נהדר אך במשך כל היום שתיתי מעט מאד מים יחסית כדי להמעיט במתן שתן עם החליפה. כ6 שעות לאחר הצלילה האחרונה מופיעה לי בבטן התחתונה פריחה צפופה ומסיבית לא מגרדת ולאט לאט מופיעה גם בכל אזור היריכיים הפנימיות. המחשבה הראשונה היא שזו פריחה מאלרגיה אך מעולם לא היתה לי פריחה מסיבית כל כך ולכן ניגשת למיון ביוספטל. לאחר ניסיון כושל לטפל בפריחה כמקור אלרגי (זריקה ועירוי לוריד של אנטיהיסטמינים ללא שיפור) רופאת צלילה מחליטה שאכנס לתא לחץ לעומק 18 מטרים ל6 שעות. בסוף הטיפול הפריחה נעלמת כמעט לחלוטין. ב4 ימים שאחרי הטיפול בתא לחץ חוויתי חולשה ועייפות מתמשכת וישנתי המון, הנשימה שלי היתה כבדה מאד בזמן הליכה עם לחץ בחזה, אך ללא סימנים נוספים.
מבחינת רופאי הצלילה- חוויתי דקומפרסיה. מבחינת מועדון הצלילה- הם טוענים שהרבה יותר סביר שזו היתה סתם פריחה בגלל השתן שבחליפת צלילה. שורה תחתונה- מצב הפריחה השתפר בתא הלחץ . אך לקח לי שבועיים להרגיש שלגמרי חזרתי לעצמי.
נאמר לי שכדי לצלול שוב אצטרך אישור מרופא צלילה ובדיקת אקו באבל. אך אני ממש חוששת אם כדאי שבכלל אחזור לצלול אחרי שחוויתי דקומפרסיה ללא סיבה ממשית. אני התאהבתי בעולם התת הימי והייתי רוצה לצלול אך אחרי החוויה הלא נעימה אני ממש חוששת שאקבל שוב דקומפרסיה בקלות ומתלבטת. בעוד חודשיים אני טסה לטיול ארוך מאד במזרח הרחוק וחושבת שיהיה פספוס לא לצלול במדינות כמו הפיליפינים ותאילנד...
האם לדעתכם עדיף לוותר על צלילה בעקבות הסיפור שחוויתי או לתת עוד צ'אנס להשלמת הכוכב השני? האם שמעתם על מקרים של דקומפרסיה למרות הקפדה על כללי בטיחות?