דרגות שונות לערות ?

ערות, אין לה דרגות? מה דעתך/נסיונך? נשמע מרתק...


 

lightflake

New member
אם אין-שניים אז איך יתכנו דרגות ?

מעבר לכך דרגות מרמז על התפתחות והיררכייה, ואז שאיפה ל''עתיד טוב יותר''... בדרגה גבוהה יותר... כל הסיפורים הללו איפה הם נמצאים ? האם הם משרתים משהו ? או רק מהווים שוב את אותו מכשול התקווה לעתיד ... שמעולם לא הגיע... כי הוא דמיון. לעומת מה שיש, החוויה הזו עם כל מה שיש בתוכה (כולל התקווה לעתיד והאמונה בדרגות וכו') שהיא כבר כשלעצמה כרגע ותמיד - כל מה שיש.
 
כמו מזג האוויר, שלפעמים קר ולפעמים חם וכו'.

וכמו עץ שצומח... או תהליך שמתרחש כמו נשימה, שלפעמים זאת הנשיפה ולפעמים זאת השאיפה.
 
דומה שאנחנו נתונים באותה שיחה מאז ומתמיד.

אני נזכר בין היתר באשכול הזה וגם בהודעה הזאת.

אני מקווה שגם אם דומה, על פני השטח, שאיננו מסכימים בכלל על משהו אלא חושבים אחרת לגמרי לגביו, יש בכוחנו לכבד את זווית הראיה השונה ולזכור שיש סיכוי זעיר (...) שאולי אנחנו טועים במשהו או לפחות מפספסים משהו (ואולי רק לא מבינים זה את זה, גם זאת תמיד אפשרות אצל בני אדם).
 

זה פשוט

New member
השיחה הבלתי נגמרת על האמת זה האמת

החיפוש אחר הארה, אחרי מה שאני באמת, זה מה שקורה. זו האמת והמציאות שאותה אנו מחפשים, רק לא מבינים. זה לרדוף אחרי הצל של עצמנו.. בלי המילים אני, הארה, חיפוש, רוחניות, אמת, מציאות וכו'- מה יש? זה!
בהקשר הזה, ויתור על החיפוש זה החופש. זה גם אותו שורש.
&nbsp
 

זה פשוט

New member
אולי אנחנו פשוט אוהבים לדבר על הנושא

אם אנחנו רואים זה כסוג של תחביב, אחלה
הבעיה מתחילה כשלוקחים את זה ברצינות.
 

GM1988

Well-known member
גם המושג "זה" לקוח ממילון ההארה

והוא מיותר, כי אם אומרים משהו ויש עדיין אג'נדה - זה לא באמת "זה".
זה לא זה ולא זה.
 

זה פשוט

New member
אז בוא נשתוק וזהו


אבל גם זה שייך למילון ההארה

כל מילה שנכתוב תוביל להתפלספות. זה מטרת הפורום :)
לפחות נתפלסף בכיף. נשחק עם המילים, למה לא?
 

GM1988

Well-known member
העניין הוא לא לשתוק

אלא לשים לב.
אני גם למשל מכיר את המושגים האלה שיש רק את הרגע הזה. אני גם מבין על מה הם מדברים, אבל אני לא אשתמש בזה, כי זו שפה מאד ספרותית למשהו שאני לא צריך במציאות היומיומית שלי.
מי בכלל חושב שיש רק את הרגע הזה, או שאני זה לא המחשבות, כשהוא נמצא בסיטואציה שמשהו לא הולך לפי התכנית.
ופה האמת היא לא לרוץ למשפטי חיזוק או סרטונים של אושו כדי לצאת מהטריגר מהר כי תכננתי להיות מואר היום, וכי אין אני ואין אותם, ועכשיו פתאום זה כואב.
אלא להרגיש את הכאב באמת. בלי שום כלי עזר. ממש להיות ערום אל מול חוסר האונים והבושה אפילו מזה שנכשלתי להיות מי שרציתי להיות (מואר, רגוע, מבין, מכיל וכד).
לתת לכל מה שקורה לדבר, בלי אג'נדות. בלי "הנה, הזה והזה אמר שהוא לא מרגיש ככה".

הם לא מעניינים. העולם לא מעניין. זה אני והכואב שלי עכשיו, וזה מה שמאפשר ללמוד את מה שאנחנו צריכים - רק שהפעם בלי הרעשי רקע של כל השאר.
 

זה פשוט

New member
כן, בהחלט

כשיש כאב, מביטים בו, נמצאים איתו, מרגישים אותו, בכל צורה שבה הוא מתבטא. רק כך הוא עובר, אחרת הוא יחזור בצורה כזו או אחרת. מניסיון. רק אח"כ אפשר לשאול מי כואב או להיות בשקט, שזה אותו הדבר. בשתיקה הכוונה לשקט הפנימי שמתחת לכאב ולכל דבר
 

lightflake

New member
הנושא חוזר כי אי ההסכמה (או ההבנה) עדיין קיימת

פחות מאמין בלכבד זויות ראייה אחרות בדיון שמטרתו להגיע להבנה של עניין ספציפי...

תודה שגרמת לי להזכר באבי בכר |4u|
 
בשמחה.

בעניין זוויות הראיה האחרות, עולה בדעתי שזה יכול בעצם לסייע בהבנה של מה שמנסים להבין.

בשתי דרכים: (1) גם לעזור לי להבין מה השני מבין/חושב/תופש ולמה... ואז קל לי יותר להסביר לו באופן אפקטיבי; (2) וגם לעזור לי לקחת בחשבון שיש סיכוי זעיר שאני עשוי לטעות במשהו... ואז קל לי יותר להקשיב לו באופן אפקטיבי.
 
למעלה