למה לא שאנחנו נציע?
האם כל חברי הכנסת המכהנים הם אלו שהציעו את הרעיונות אותם הם מקדמים? האם חיים רמון המציא את גדר ההפרדה, או שהוא קיבל את הרעיון ממישהו אחר? גם לנו מותר להציע את הרעיונות, ואם הם טובים יש סיכוי שהם יתגלגלו הלאה. וההצעה שלי: יישובי צפון/מערב השומרון (מבוא דותן, חרמש, עינב, אבני חפץ ושבי שומרון) - יישוב בחריש. יישוב עירוני כמעט ריק הנמצא בחלק המערבי של וואדי ערה, בוצעו בו בשנות ה- 90' המוקדמות עבודות עפר נרחבות, פריצת דרכים וכו' אולם היישוב לא הצליח להמריא. כיוון שהנזק כבר נגרם, ויש שם קרקעות מדינה זמינות, נראה שהמקום מתאים לבינוי חדש (ועדיף שלא יהיה צמוד קרקע אלא בבנייה רווייה, אך אפילו בנייה צמודת קרקע במקום זה עדיפה על פני בנייה כזו באזור לא פגוע). יישובי שערי שכם (אלון מורה, איתמר, ברכה, יצהר, כפר תפוח) - צירוף ליישובים הדתיים הקיימים בנגב המערבי, (נתיבות וסביבתה) ובגליל התחתון המזרחי (שדה אילן, הזורעים). כבר יש לכך תקדים עם פינוי גוש קטיף, שחלק מתושביו עברו לגור ביד-בנימין ובחפץ חיים (מועצה אזורית נחל שורק). עדיף שאוכלוסייה זו לא תשב באזור בו יש אוכלוסייה ערבית, לאור העימותים המתמשכים בין הצדדים ודעות קיצוניות במיוחד ביישובים אלו ובמאחזים הנלווים אליהם. בעוד שיישוב מפוני גוש קטיף החמיץ אפשרות לחיזוק כלכלי ודמוגרפי של יישובים חלשים, ניתן לנצל את הפינוי לחיזוק יישובים חלשים באזור נתיבות (כולל תוספת שכונות עירוניות בנתיבות עצמה) ומינימום חיכוכים עתידיים בין אוכלוסייה זו ובין ערביי ישראל. יישובים בהר חברון - בנייה עירונית בשטח המאושר ליישוב כרמית (בין מיתר ולקיה), והצטרפות ליישובים הקיימים (שומריה, שקף, אמציה והיישוב המאושר אגוז בין שקף ואמציה - לכל היישובים האלו עברו מפונים מחבל עזה). כפי שהזכיר עוזי ק בעבר בהקשר לניצנים, יש אזורים שונים ששימשו כמעברות קרוואנים בשנות ה- 90'. אתרים אלו יכולים לשמש לצורך יישוב זמני של האוכלוסייה המפונה, בלי להרוס שוב רכסי כורכר כמו בניצן. למשל - חצרות חולדה, חצרות יסף, חצרות כ"ח, נחל בקע בבאר שבע. אזורים נוספים: הרחבה של דימונה וירוחם (יחד עם השקעות במקורות תעסוקה ובסלילת מסילת הרכבת מדימונה לירוחם), הרחבת טבריה מערבה על שטחים חקלאיים, אפשרות להרחבת היישובים בבקעת בית שאן (אם וכאשר יעלה על הפרק פינוי יישובי בקעת הירדן - דבר שאישית אני מתנגד לו). כמובן יש לוודא עם גורמי ידע, עד כמה ערכיים השטחים שהוזכרו כאן, ולפסול על הסף אזורים רגישים מבחינת ערכי טבע ונוף. אפשרויות בעייתיות: מצפה נפתוח ותוכנית ספדי - תוכניות מאושרות/בשלבי אישור מתקדמים. בסיטואציות מסויימות עשויות לשמש ליישוב מפונים באזור ירושלים (למשל העיירה החרדית תל ציון (כוכב יעקב). הרחבת יישובים בגליל ההררי - מבחינה דמוגרפית מתבקשת, מבחינה סביבתית תהיה כרוכה בנזקים כבדים לשטחים הפתוחים, ויוצרת פוטנציאל לחיכוכים מתמשכים עם אוכלוסייה ערבית. הרחבת יישובים בתחומי יו"ש ("ההתכנסות" ע"פ אולמרט) - תהיה כרוכה בפגיעה סביבתית קשה, אי וודאות שלא יהיה פינוי נוסף בעתיד, והעדר בקרה ראוייה (הליכי התכנון והבנייה הישראליים לא חלים ביו"ש).
