דרושה תעוזה

[high k]

דרושה תעוזה

ירדתי עשרה קילו, ואפילו שאני ממשיכה לרדת במשקל ועוד לא הגעתי לסוף, אני מרגישה שזה אלמנט גדול בתהליך השיפור העצמי גדול שאני עוברת דרך עצמי. אני חיילת בבסיס פתוח, השגתי אישור עבודה ביזע רב, אבל אני לא מביאה את עצמי למצב של חיפוש פיזי של עבודה במקומות שבהם מתאים לי לעבוד. הבסיס הוא חוסר ביטחון, אני רוצה להתחיל להאמין בעצמי ולהגשים את השאיפות שלי אבל נתקלת במעצורים עצמיים. מהיכן לשאוב תעוזה?

 

[hilabarak]

תהפכי את ה"תעוזה" לעבודה קשה

ואת ה"ביטחון העצמי", ל"אמונה נרכשת" במספר תחומים. ביטחון עצמי אינו דו מימדי ("קיים" או "לא קיים"). יש אנשים עם ביטחון גבוה ביכולת השיכלית שלהם, אך חוסר ביטחון במראה שלהם. יש אנשים עם חוסר ביטחון ביכולת הכלכלית שלהם או במקצועיות שלהם, אך עם ביטחון גבוה ביכולתם להשיג בחורות (נניח ג'יימס דין או דילן מקיי מבברלי הילס). לכן צריך ראשית לאפיין מה חזק אצלך ומה חלש. עם איזה יכולות התמודדות נולדת ואיזה צריך לרכוש בעמל רב. אני למשל נולדתי עם שכל חזק, אך חוסר יכולת להשתיק אותו לרגע אחד (אפילו בזמן שאני רואה סרט בקולנוע הוא עובד ומנתח עניני כלכלה). אז בשבת אישתי משחקת עם הילדות ו"כאילו" איתן, רק בפועל אני כל שנייה "בורח" להיהורים. וזה מאמץ גדול מבחינתי להפסיק. לעבוד על החולשות שלך, זו לא תעוזה, כמו מוכנות להשקיע. יש צורך לבדוק מדוע אני בכלל חושב שעודף משקל זה דבר בעייתי כל כך שאני משקיע בו כל כך הרבה. מצד שני, מדוע אני בכלל בעודף משקל, האם כשאני לא רגוע אני אוכל במקום להתאמץ להירגע ? האם נוח לי להיות דחוי כי אני שמן ולא כי בגללי (כך שהשומן מהווה תירוץ לחוסר התמודדות). ויש עוד הרבה ואריציות (זרקתי סתם שתיים שניתקלתי בהם הרבה). בקיצור מאמץ, מאמץ ועוד מאמץ. ומוכנות לוותר על דרמות שעד היום שירתו אותנו.

 

[high k]

תשמע,

נתת לי כאן חומר למחשבה. הדבר המעניין הוא שאני לא מרגישה דחויה בחברה, יש לי לא מעט חברים אבל כן, במראה החיצוני אין לי ביטחון מלא בעצמי על אף פידבקים חיוביים בנושא. אחד העקרונות היחידים שעשיתי לעצמי בדיאטה הוא לא לאכול כצורך, כשאני עצבנית, או במצב רוח שלילי אחר. וכן, כנראה שהשומן היווה תירוץ ללא מעט דברים בשנים האחרונות בשבילי. אני אדפיס את התגובה הזו, ואקרא בה שוב מחר עם מחשבה נוספת. תודה רבה לך.

 

[hilabarak]

אל תתפלאי שמצד אחד יש לך ביטחון

שאחרים היו אולי מקנאים בו (יכולת להיתנהל בצורה נורמלית בחברה). מצד שני חסר לך ביטחון בנושא מראה. לאדם הנורמלי יש נטייה, לפעול הפוך מההגיון. אם אני ואת היינו הולכים לבית קולנוע בו יש 5 אולמות ומציגים 5 סרטים. נניח ששניים גרועים, שניים סבירים ואחד מצויין, היינו כמון בוחרים את המצויין. משום מה בחיים האישיים שלנו, אנחנו הופכים את ההגיון ונתקעים בסרט הגרוע. אדם יכול להיות עשיר, יפה, בעל ביטחון חברתי, נעים הליכות וכולי. אבל נניח שהוא נמוך קומה, וזה ה"סרט" אליו הוא ייכנס 30 פעם ביום, כל יום. ההסבר הכי טוב שהצלחתי להגיע, אליו הוא "יצר ההישרדות". כל אחד מה"פגמים" שלנו, מקשה עלינו לכאורה מבחינת הישרדות. חיה בטבע שהיא נמוכה מידי או שמנה מידי או חכמה פחות מחברותיה או "כל תקלה" אחרת, מועדת לשרוד פחות. אצל בני האדם זה כמובן לא כך, אבל יצר ההישרדות פועל עצמאית, ותוקע אותנו בכל חיסרון. כאילו אותו חיסרון מהווה איום קיומי על חיינו. לעידן החדש או למקורותיו (זן ובודהיזם) יש פתרונות לא רעים. הם אינם מושלמים, אך יעזרו לך לשלוט באגו (יצר ההישרדות) במקום שישלוט בך.