חלימה של אתמול
לאחר כשבוע של התנגדויות שעלו בכל פעם שחשבתי להתכוון לחלימה / לעשות תרגילים שיקדמו אותי לעבר זה - אתמול בלילה "תפסתי את עצמי" והזכרתי לעצמי למה אני רוצה את זה. נכנסתי ל
תנוחה שקיבלתי מחבר (שהוא שגם היה נוכח בחלימה שהגעתי אליה), והמתנתי בה (היה לי קושי גדול להרדם כך), בעייפות גוברת במשך המון המון זמן [כנראה שיותר משעה וחצי]. ... אז הגעתי ל"בית" של החבר הזה שלי (כתבתי במרכאות, כי לא כך נראה הבית שלו). באופן ממש לא אופייני, הוא צץ מאיזה חדר ומשך אותי בכוח רב בידי הימנית ימינה מהר לתוך חדר (שהיה בצד ימין...), כאילו בדחיפות, כאילו לא רצה שיראו אותי, או משהו כזה. החדר נראה כמו איזשהו מחסן או חדר עבודה. היה במרכזו שולחן עץ שמשתמשים בו נגרים (עם כל מיני ידיות ואפשרויות להחזיק לוחות עץ) ובקירות שמסביב היו מדפי עץ לכל אורך הקיר. ממול היה גם כיור שבו החבר עבד על משהו. בחדר (מצד ימין של דלת הכניסה לחדר) חיכה מישהו שידעתי שפגשתי קודם לכן ושדיברתי אתו בעבר. כשפגשתי אותו בפעם הקודמת, כביכול דברנו על איזשהו סיבוך שהיה לי בעבודה שבה עבדתי בזמנו (זו שיחה שלא התנהלה בזמן ערות - זה פשוט משהו ש"ידעתי" כשפגשתי אותו). בנוסף ידעתי שבאותו זמן אותו החבר הנ"ל הפגיש בינינו (בדיעבד, זה לא היה במקריות, למרות שלא ידעתי את זה בזמן המפגש המקורי) - כדי שהוא יעזור לי. הבחור היה נאה למדי ובטוח בעצמו. הוא היה בהיר ובעל שיער שטני/אדמוני. הוא מאד הזכיר במראה הפיזי איזשהו מוסיקאי שפגשתי לאחרונה בחתונה ודיברתי אתו (החבר ש"בביתו" כל זה התרחש לא היה באותה חתונה). [במאמר מוסגר (אין לי שמץ אם יש לזה משמעות כלשהי): בחתונה אותו בחור שהבחור מהחלימה הזכיר לי, הציע לי ג'וינט וסרבתי כי הרגשתי שהגוף שלי ממש לא רוצה את זה. כעבור זמן הוא הציע לי שוב וסרבתי שוב. באותה חתונה (שהתרחשה, למי שלא הצליח לעקוב, בזמן ערות
) דיברנו על כל מיני דרכים לפיתוח החושים (בתחילה הוא טען שאיזשהו חוש שלו מאד חלש, ואח"כ "הודה" שבעצם החוש הזה חזק מאד אצלו). הוא התלהב מאד מהדרכים שהצעתי לפיתוח החושים וכמעט שהתחלנו גם לעשות, אלא שהוא היה כבר מסטול מדי...] בכל מקרה, הבחור אכל אצל אותו חבר מעין חלת דבש או משהו כזה ונראה שהוא נהנה ממנה. עמדתי בצורה כזו שהוא ישב לימיני (בצד של הקיר של הדלת) ליד שולחן גבוה. הוא נראה מחייך ומבסוט. החבר אמר לי שזה דבש, או משהו כזה, אבל במן חוסר התלהבות/חוסר ריכוז. ציינתי שהוא אמר את זה בחוסר התלהבות ושלושתנו התחלנו לצחוק והחבר פתח מיד קופסא של חלת דבש כדי לתת לי לטעום. זה היה הרבה פחות מוצק מחלות דבש שאני מכירה, היתה בזה תחושה של "גומי" נוזלי ונשפך. נזכרתי / הוזכרתי שבפעם האחרונה שפגשתי את הבחור הצעיר זה היה בפאב וממש קיבלתי את התמונה של זה או אפילו אולי עברתי לשם לכמה שניות. באותה הזדמנות ישבנו רק שנינו לבד; הוא ישב מולי בשולחן עץ שהיה מיועד לאיזה 6 אנשים. בזכרון שלי הוא כביכול ייעץ לי במשהו שקשור לקיבוץ [ואין לי שום עבר קיבוצניקי...] בפאב הבחור נטה לתת מבט חודר. עבר איזשהו זמן, כבר הייתי בחזרה באותו חדר. לפתע ידעתי / ראיתי שזוגתו של החבר הזה שלי עסוקה באיזושהי עבודה פיזית נמרצת בחדר השני הצמוד, משהו כמו שטיפת כלים גדולים. מצאתי את עצמי בחדר השני מאחוריה. קלטתי לפתע שאני עירומה... ונבהלתי כאילו אם היא תראה אותי כך זה יהיה ממש לא טוב, וחזרתי לחדר השני בו עדיין היו הבחור הצעיר והחבר. הבחור ישב באותו מקום. החבר היה מאד עסוק ליד הכיור ומשטח העבודה והיה עם הגב אליי. בין שני החדרים (החדר שבו הייתי והחדר שהבחורה היתה) היה חלון שקוף שאפשר היה לראות דרכו, ומיהרתי להסתתר (בצורה מאד לא יעילה; עדיין עמדתי ולא ממש מאחורי שום דבר) בפינה השמאלית הקרובה של החדר (בקיר של החלון, אבל לא מולו). שאלתי את עצמי אם אני חולמת או ערה... עניתי לעצמי שזה לא הגיוני שאני עירומה בסיטואציה הזו ועוד מבלי שאני זוכרת שהתפשטתי - וקלטתי שאני חולמת
הייתי מחוברת במידה רבה לטליה שהתכוונה לחלימה והייתי שמחה שהצלחנו. מצאתי את כפות ידיי בקלות רבה ומאותו רגע השתמשתי בהן כעוגן. המודעות שלי הצטללה. התבוננתי על הידיים שלי ועל המקום לסירוגין תוך שאני קולטת כל פרט ממנו (יש לי תמונה חדה וברורה שלו עד לרגע זה). הבחור הצעיר התקרב אליי, הוא עמד ללכת. עלה בי דחף למצוא חן בעיניו, שיימשך אליי. החבר עבד ממש ממש במרץ ובמהירות בצורה מאד לא אופיינית לו, כאילו יש משהו דחוף מאד וחשוב מאד. הוא היה עסוק בהכנת משהו / הסתרת משהו. תוך כדי כל הסיפור, רציתי מאד לזכור את כל מה שקורה ולכתוב את הכל אח"כ במחברת החלומות שלי... מצאתי את עצמי מסכמת לעצמי את כל מה שקורה במשפטים בראש... עלה בי הרעיון לרשום את זה (הופיעה שם לפתע מחברת שדומה מאד למחברת שלי...). פניתי לרשום תיעוד אבל אז צחקתי על עצמי ואמרתי "מה הטעם?!, גם כך זה לא יהיה רשום כשאתעורר", אז אין מה להשקיע בזה אנרגיה. מה גם שהייתי בלחץ, ידעתי שבת הזוג הלא אוהדת / כועסת עומדת להכנס בכל רגע ואני כאן עומדת עירומה וצריכה להסתתר... חשבתי לעצמי שאולי בכל זאת אם ארשום את זה עכשיו זה יופיע רשום במחברת שלי... והחלטתי לרשום מילה אחת בתור נסיון. כשקמתי זה לא היה רשום ואני לא זוכרת מה המילה שרשמתי... בת הזוג של החבר נכנסה לפתע ברוח סערה, כועסת. היא החליפה דברים כעוסים ומאשימים עם הבחור הצעיר ואז פנתה אל החבר בעיניים רושפות והאשימה אותו בדברים שלא שמעתי חוץ מהסוף: "אני לא מאמינה שעזרת לקיבוצניקית הזאת
". ידעתי שב"קיבוצניקית" היא מתכוונת אליי וידעתי שהיא כועסת גם עליי. היא הלכה בכעס. החלק הבא מעורפל לי. באיזשהו שלב חצי פקחתי עיניים לערות (אפילו שהייתי בתוך החלימה) ואז חלק בתוכי נכנע / הרפה מהחלימה והכל התפוגג.
