מעט על 'דיפלומטיה'
דיפלומטיה הוא שמו של משחק-לוח שפותח בתחילת שנות החמישים ובנוי, בעיקרו, על בסיס המצב הפוליטי ששרר באירופה לפני מלחמת העולם הראשונה. תמצית עקרונות המשחק: -כל שחקן הוא מדינאי-גנרל שתפקידו להוביל את מעצמתו לשליטה בלתי מעורערת על אירופה. המעצמות הן: בריטניה הגדולה, אוסטרו-הונגריה, קיסרות גרמניה, צרפת, האימפרה העות'מנית, איטליה ורוסיה. שבעה מעצמות בסה"כ. -לכל מעצמה יש צבא שגודלו מושפע מגודלה של מעצמתו. ככל שהמעצמה גדולה יותר בשיטחה, ושולטת על יותר ערים, כך הצבא גם גודל בהתאם ומאפשר גמישות טקטית. -כל הצבאות נעים בעת ובעונה אחת. השחקנים רושמים את פקודותיהם על נייר ומגישים אותן למנחה המשחק. -לפני רישום הפקודות על הנייר ישנו שלב שבעצם מהווה את גדולתו של המשחק: דיונים דיפלומטים! מירקם המשחק הוא כה עדין עד שיש חשיבות עליונה ביותר לאיחוד צבאות, הפניית עורף לידידים, בקשת סיוע והבטחת הבטחות. אין חוקים לשלב השיחות אלא הכל נעשה בהתאם לחוש הפוליטי של השחקן. למעשה, רב המשחק מתנהל בשיחות (בעיקר דו-שיח) בין המעצמות, והשחקנים מגיעים ללוח המשחק רק כדי לעדכן את מיקום הכוחות לאחר כל שלב (כבר אמרתי שהתנועה מתבצעת בעת ובעונה אחת). הגדולה של המשחק, אם כן, זה שהוא מערב את רכיבי החשיבה האסטרטגית ואת החוש הפוליטי לקוקטייל מתקתק אך חזק ויעיל. אין כאן קוביות או כל מרכיב רנדומאלי אחר והשחקן נדרש להפעיל את כל-כולו לשם השגת ניצחונו. שלב הדיונים, שבסופו על השחקנים להגיש את פקודותיהם, מוגבל בזמן ועל כן לעיתים קרובות אנו רואים סממנים של אדרנלין באוויר: דקות לפני סיום הדד-ליין מוגברת התנועה בחדר, השחקנים רצים, צועקים, מרימים את ידייהם. פה ושם גם נראים עגלי זעה או מבט של טירוף בעיניים. המשחק בכלל לא קצר. משכו הממוצע מגיע לכ-8 עד 12 שעות, וגם קשה מאוד לאפשר ל7 שחקנים לנוע במרחב גדול. האינטרנט הפכה לסביבת משחק אידיאלית ועונה על הקשיים הללו. במשך הזמן נוצרו גם וריאציות למשחק, וניתן לראות 'דיפלומטיה של מחלמות הטבעת' או 'דיפלומטיה של מלחמת הורדים'. נ.ב - שוויץ קטן. לפני כמה חודשים הצלחתי 'להשיג' את המהדורה של משחק הלוח משנת 1961 עם כלי משחק מעץ.
