דרוש מידע

[לילה74]

דרוש מידע

ערב טוב,
בקבוצת אימוץ איטלקי בפייסבוק שבו אני חברה, הועלתה שאלה חשובה: "כמה מכם קיבלו הצעה לאימוץ ילדים עם בעיות בריאותיות קשות ונאלצו לשלול את הילד? במילים אחרות, למי מכם קרה שנסע לרוסיה להכיר את בנו/בתו וגילה לפניו ילד במצב בריאותי חמור ונאלץ לחזור הביתה בידיים ריקות?"
אני התבקשתי להציג את השאלה גם בפורומים אחרים כדי לראות מהם אחוזי ההצלחה של אימוץ ראשון למול התאמת ילדים חולים. באיטליה למשל האחוזים מאוד גבוהים. לפי מה שנוכחנו בקבוצת הפייסבוק "הורים המאמצים מרוסיה" המון המון זוגות חוו על בשרם את הצורך לשלול את הילד ברוסיה, לאחר שנוכחו כי מצבו הבריאותי חמור ממה שתואר בתיק הרפואי שקיבלו לידם באיטליה. המון זוגות עברו אף שניים או שלוש התאמות שכאלה לפני שפגשו את ילדם הנוכחי ומיותר לציין שכל חוויה שכזו מותירה סימנים קשים בנפש וצלקות ....
ידוע לי שבארץ נהוג לנסוע עם רופא ישראלי שבודק את הילדים, אך האם זה פותר לחלוטין את הבעיה? באיטליה אין את הנוהג הזה ולמעשה הזוגות צריכים לנסוע ולהיווכח בעצמם במקום אם הילד נחשב "די בריא" או לא.... (שיקול שלדעתי טומן בחובו גם לא מעט סכנות לאור המצב הרגשי שבו נמצאים הזוגות ברגע פגישתם את הילד, ואי היכולת לשקול את הדברים בראש צלול ואובייקטיבי). אגב, עולה בי הספק שאולי בגלל זה רוסיה ממשיכה לעבוד עם איטליה, ולאו דווקא בגלל איסור היתר נישואי הומוסקסואליים - כי היא לא מציבה תנאים לגבי רף גילאים מסויים ורובם נוטים לאמץ ילדים בעלי בעיתיות מסויימת....

הייתי מעוניינת לשמוע את נסיונכם האישי, בעיקר זוגות שקרה להם דבר כזה, כדי לראות בכמה אחוזים מדובר פחות או יותר.
תודה מראש!

 

[China8]

לא יודעת בכמה אחוזים מדובר

קשה לי להאמין שמישהו באמת יצליח לעשות סטטיסטיקה אמינה כלשהי.
נתקלתי באותה שאלה בדיוק בפורום אחר בו אני משתתפת של משפחות אמריקאיות וקשור לאימוץ מסין.
כמה משפחות שם אמרו שזה קרה להם. יש הרבה כאלה שלעולם לא יחשפו את העובדה הזו או ידברו עליה, כי זה מאד מכאיב. גם להורים המיועדים וגם לילדים שנשארו מאחור. קראתי סיפורים של כאלה עם רגשות אשם נוראיים על כך שנאלצו לסרב לילד מסוים כי הרגישו שהצרכים המיוחדים שלו "גדולים עליהם". אני רק יכולה לומר שלא הייתי חפצה להיות במקומם.

 

[בתיהבלק]

בלי נסיון אישי, אבל דווקא נראה לי מאד חכם

שאנשים יהיו מודעים לעצמם וליכולות שלהם ולא יקחו על עצמם משהו שבשבילם לפחות, הוא בלתי אפשרי, יפרק משפחה/זוגיות, יהיה קשה מדי עם ילדים אחרים שישנם וכו'.

זה לא עניין ליסורי מצפון, זה עניין למודעות אישית ומציאותית. אני מאד בעד לאתגר את עצמך, לעבוד קשה ולעמוד באתגרים, אבל אנשים חייבים להיות מודעים לגבולות שלהם, אחרת זה עלול להביא יותר הרס מתיקון לכל הצדדים המעורבים.

זה נכון לדעתי בכל תחום בחיים, לא רק באימוץ.

 

[לילה74]

בתיה בדיוק לזה התכוונתי

לפי דעתי זאת לא בושה לדבר על סירוב לילד מסויים כי לכל אחד יש את הגבולות שהוא מציב לעצמו לפני האימוץ וצריך להיות מודעים לכך. בקבוצת האימוץ בפייסבוק שבה אני משתתפת הועלה לא פעם הנושא הזה, לזוגות ישנה תמיכה חזקה מצד כל המשתתפים בקבוצה ויותר מכך, קיים רצון חזק להבין כיצד מתרחשים מקרים שכאלה ולנסות לעזור. מדוע קיימים כל כך הרבה מקרים של התאמות ילדים "פגועים" לזוגות שביקשו במפורש בחוזה מטעם העמותה לאמץ ילד עם בעיות קלות שניתנות לפתרון?? האם גם בארץ זה קיים ובכמה מקרים כאלה נתקלתם??? זה נראה לי תמוה שבמשך כמה ימים מאז פרסמתי את ההודעה הזו, אף זוג לא סיפר כאן שעבר חוויה קשה שכזו. שוב, אין מדובר פה בבושה. לרוע המזל מדובר בנוהג שקיים ברוסיה (לאיטלקים קורה הרבה) ורציתי לדעת אם המכניזם הזה מופעל גם כלפי מדינות אחרות . בקורס ההכנה לאימוץ מטעם העמותות מכינים את הזוגות לאופציה שכזו. האם גם בארץ זה נהוג או שהזוגות "הולכים על בטוח"?.

 

[בהתחדשות3]

למה זה נראה לך תמוה שאף אחד כאן לא סיפר

על חויה קשה? ראשית, לא כל אחד פורש את מסכת חייו וחיי בני משפחתו באינטרנט. שנית, אני מניחה שיש כאלה שעברו חויות דומות , אך לא בהכרח כותבים כאן. אני מכירה לא מעט משפחות מאמצות ואיני מכירה ילדים פגועים מאד. (ידוע לי על מקרה אחד או שניים, אך כאמור איני מכירה את כולם.) גם המינוח "פגועים מאד" הוא כמובן יחסי.
זכור לי, שבזמנו יצאת כנגד "דרישותיהן המוגזמות" של הישראלים לאמץ רק ילדים בריאים. אולי סיבה זו גרמה לכך שהגיעו לכאן ילדים פגועים מעטים באופן יחסי.

 

[לילה74]

התמיהה שלי לגיטימית

לאור העובדה שאני קוראת לא אחת בפורומים אחרים ובקבוצות תמיכה אחרות של פייסבוק על עדויות רבות ומרובות של הורים שחוו על בשרם מקרים כאלה ואין שום אצבע מאשימה כנגדם. הדברים שלי לא נכתבים כביקורת, אלא כרצון ללמוד ולנסות להבין מדוע במדינות שונות היחס שונה לגבי מקרים שכאלה. המון ילדים שהוחשבו בעלי נכויות מסויימות עבור הרוסים ולא רק עבורם, מצאו בית חם ותומך ומערכת בריאותית שטיפלה בהם היטב עד כדי פתירת הבעיה אם לא באופן סופי, כמעט סופי וזה בטוח.
אתן לך דוגמא: באיטליה עבור העמותות לפסול ילד בשל שפה שסועה אינו נחשב כסיבה לגיטימית וזוג שמסרב לאימוץ שכזה מסתכן בביטול החוזה שלו למול העמותה וזאת מהסיבה היחידה שבאיטליה הבעיה הזו ניתנת לטיפול בחינם ע"י מימון המדינה.
האם גם בארץ קיימת גישה דומה? כשאני מדברת על בעיות קשות הכוונה שלי היא לעיוותים קשים ולבעיות גלויות לעין. מהם הקריטריונים שקיימים בארץ לפסילת ילד ומדוע זוגות לא משתפים מנסיונם האישי זוגות אחרים שנמצאים בתחילת דרכם על מה שהם עברו? כל עדות שהיא, גם הקשה ביותר יכולה לעזור ולמנוע תמימות ממי שרק מתחיל את צעדיו הראשונים במסע הזה. לא לכל אחד יש את האפשרות לקחת איתו רופא פרטי לבדוק את הילד, והכנה מראש על מה צריך לשים לב יכולה לעזור. האם למרות כל ההכנה הזו, ולמרות לקיחת רופא פרטי, קרו מקרים שבהם זוג נאלץ לפסול ילד ומדוע? כמה מקרים כאלה קרו בארץ? שוב, באיטליה קרו המון המון מקרים שכאלה ולרוב קורה שאותו זוג נאלץ לפסול לא אחת יותר מילד אחד. מהי אחריות העמותה למול מקרים שכאלה? כיצד קורה שזוג שחותם בחוזה עם העמותה על ילד עם "בעיות קלות לפתרון" ומקבל לידיו ילד עם בעיות חמורות ונאלץ לחזור לארץ בידיים ריקות עם מפחי נפש עצומים ולהתחיל את כל התהליך כמעט מחדש?
ומדוע אף אחד לא מעז לדבר על כך כאילו מדובר בבושה, או ברגשות אשמה על המעשה שעשו? שוב, כל הזוגות שסיפרו על החוויה שעברו מביעים את הרגשות הללו: אשמה, כאב, מפחי נפש, אך זה לא מונע מהם להעיד את עדותם למען אזהרת זוגות אחרים וגם כדי לקבל תמיכה ולגלות שהם לא לבד במסע הזה.

 

[Noga Lavie]

תמיהה לגיטימית או לא לגטימית

אנשים הנוסעים לפגוש ילד לאימוץ וחוזרים בידיים ריקות כי הילד פגוע מדי חווים מעין הפלה.
הרבה מהם לא מעוניינים לפרוש את חווייתם כחוויה לימודית עבור אנשים התמהים עבור ידע כללי, במיוחד אם בעבר מי שתמה כעת כבר מתח ביקורת על הצורה בה ישראלים דורשים דרישות מוגזמות.

אבל זכורים לי תיאורי נסיעות כאלו גם פה בפורום בזמן אמת, על כל שברון הלב הנובע מכך. אני מתארת לעצמי שהם גם כותבים במסרים עבור מתעניינים חדשים באימוץ.
נראה לי שהעמותות בישראל מלכתחילה מסננות הרבה יותר בקפידה מאשר העמותות באיטליה, ומראש מעמידות את המאמצים פחות בפני הצורך לפסול. הקו השני של הפסילה הוא רופא הנוסע עם ההורים, וישראלים נוסעים עם רופא כמעט תמיד. אבל גם הסינון הזה לא מנע הגעת ילדים עם בעיות רפואיות, וזו הסיבה שנפתחה קבוצת פייסבוק למתן תמיכה להורים הזקוקים לתמיכה בגידול ילד פגוע.

 

[China8]

סיבה נוספת לדעתי

שאולי תיתן מענה לגבי שאלתך היא העובדה שבאופן כללי יש מגמה עולמית של התמעטות הילדים המועמדים לאימוץ וסובלים מצרכים מיוחדים קלים בלבד, כלומר קוסמטיים וניתנים לטיפול בקלות.
כמו כן, ישנן משפחות שעשויות לשנות את דעתן ולבסוף כן להציע בית חם לילד עם צרכים מיוחדים יותר מורכבים ממה שתכננו מלכתחילה.