דרך הלוחמים

[מיכל הררי]

דרך הלוחמים

מתוך מאמרי הפורום: "יש המגדירים אותה בפשטות כ"דרך האהבה" או "דרך ההרמוניה"; אחרים מעדיפים להדגיש דווקא את מושג הלחימה, מאחר והצעידה בדרך הזו מהווה מבחינת האגו הכרזת מלחמה טוטאלית על... עצמו." היכן יוצא לכם לא לפעול מתוך האגו? האם יצא לכם לראות איך האגו רוצה משהו, והכרתם בזה, ולא הענקתם לאגו את רצונו? ענו בכנות - האם יוצא לכם לראות איך האגו מפעיל אתכם?

 

[פאנתי חסיד]

אין ספק שכן... אך לאט לאט, אני אדם צעיר ונפשי ותובנתי מתפתחים בטירוף רק לאחרונה... אני נחלם ומנצח את היהירות שטמונה באגו. מידיי פעם אני מועד והאגו מעט מפעיל אותי. אך אני חושב שכבר ניצחתי והוא לא השולט כאן. לא מזמן חוויתי מסע מטורף שגרם לי באמת להבין ולהאמין שכולנו, כל החי והצומח שווים זה עזר בעניין

 

[פאנתי חסיד]

אני "נווד חולמני"

כתבתי בטעות דרך החשבון הזה של אחי

 

[o fri]

ניצחון קטן-גדול

הייתי בסיטואציה מיוחדת עם מישהו מיוחד. ברגע מסוים הרגשתי שאני רוצה... אז עשיתי משהו שלא עשיתי אף פעם קודם כי האגו לא הרשה לי- שאלתי אותו אם הוא רוצה גם. אז נפלה בידי עוד הזדמנות כי הוא אמר שלא. בכל פעם אחרת אולי האגו היה נפגע, אבל הפעם זה היה נקי וכיף ומשחרר מאוד. ממש נהניתי מכל הענין. תתארו לכם מה זה כשבכלל לא פועלים מהאגו?! איזה מדהים זה יהיה!!!! וחופשי. וואו, אני רק מדמיינת את זה וכבר מרגישה את החופש וההקלה, זה יהיה נפלא כל כך!

 

[מיכל הררי]

ואוו ../images/Emo45.gif

 

[L i z a r d]

מה זה "האגו"?

 

[o fri]

להבנתי-

חשיבות עצמית וכל ההחזקה של התחפושת המפוארת שאנחנו קוראים לה "אני".

 

[nivinivini]

אגו- קו מיתאר (מלשון תיאור)

המודעות לקיום העצמי שלי, לעומת כל מה שסובב אותי. זה משחק תפקידים בין דחף להצבת גבולות. אחרת היינו אינסופיים, ובעצם חסרי קיום. (אנחנו, הכסא, השולחן, וכל מה שאפשר לתאר אותו). אז אם אני אומר למשל: "שלטתי באגו והירשתי לעצמי הפעם ללכת יותר רחוק ממה שאני רגיל", זה בסך הכל אומר שנתתי יותר חופש לדחף והרחבתי את הגבולות. ולהיפך, כששולטים בדחף ומצמצמים גבולות. אין שתי ישויות באמת. אין את ה"אגו" המגעיל הזה מול האני ה"טהור". אין דבר כזה. מספיק שהשוויתי בין ישות אחת לשנייה, זה אומר שתחמתי גבול, יצרתי קו מיתאר (גם לישות ה"טהורה" כביכול). זאת אשלייה. יצא לי לתפוס את עצמי בדיוק בשנייה לפני חלימה, וקלטתי לשבריר שנייה שזה מסתכם בשביעות רצון. כלומר בדיוק איזון בין ההתפזרות (דחף) להתכנסות (הצבת גבולות). בין הרצון לנוע לרצון לנוח. נקודת הG של האגו. אני מנסה עכשיו לצייר את הנקודה הזאת במח ולא מצליח.