דרך הלוחמים.

[בן טל-שחר]

דרך הלוחמים.

נו, אז מה המצב? לא, אני לא שואל איך אתה מרגיש (לכל מי שקורא/ת את זה), אלא אני שואל שאלה אחרת לגמרי, שפשוט לא הועברה היטב במלים "נו, אז מה המצב?" מה שאני בעצם רוצה לדעת, הוא מהי "דרך הלוחמים", בשלב זה, עבורך, או ליתר דיוק, איזה חלק של "דרך הלוחמים" (שרוחבה המלא, הרי, נסתר מעיניך), מוכר לך כיום, או שאליו אתה מתייחס? זוהי מעין בדיקת-מצב, שנראה איפה אנחנו עומדים בינתיים, עם כל הדרך שעברנו. רקע לשאלה כשהקמתי את פורום "דרך הלוחמים" באוגוסט 2001, באדיבות "תפוז", ניסיתי להבהיר לכם את רוחבה של "דרך הלוחמים". כפי שהובהר מאז בהזדמנויות שונות, יש לתיעוד המעוות והמסונן שקסטנדה העניק לנו למרבה המזל מתוך מגעיו האישיים עם "חואן מאטוס", השפעה רבה על האופן שבו אנחנו תופשים כיום את החלקים הזעירים מ"דרך הלוחמים" המוכרים לנו. קיבלנו כמו מעין פיסה מוטה מתוך "דרך הטולטקים", שהינה בעצמה פיסה מתוך "דרך הלוחמים". דברים רבים נכתבו כאן בפורומנו אודות "דרך הלוחמים", אולם אחרי כל המלים והעבודה שנעשתה, עדיין כל אחד תופש רק חלק זעיר מתוך "דרך הלוחמים" ובחלק מהמקרים אפילו חושב שמה שהוא תופש הינו "דרך הלוחמים". הוא מצמיד לפיסה המעוותת והמסוננת שהוא קולט את השם "דרך הלוחמים".

מים רבים עברו כאן: מה השתנה אצלך? מהי עכשיו "דרך הלוחמים" בתפישתך? האם אתה תופש עכשיו את "כל מה שהבנתי מהספרים של קסטנדה" בתור "דרך הלוחמים", למשל? או אולי את "כל מה שדון חואן ידע" אתה תופש בתור "דרך הלוחמים"? או אולי מערכת אחרת, שלא קשורה כלל לידע שעבר בשושלת של מאטוס? (שאודותיו, להזכירך, אינך יודע כמעט דבר)

 

[נ ו ל י ה]

שאלות רבות, ורק תשובה אחת...

שאלת שאלה מאוד חשובה, ומשום מה יש לי את ההרגשה, שהתשובה ידועה לך מראש. התשובה שלי: לאחר שנים של הליכה בדרך, יש לי את ההרגשה, שהבוץ הטובעני שבו אני מדשדש כבר הרבה זמן, משום מה נהיה יותר עמוק.

 

[מיכל הררי]

דרך הלוחמים

מים רבים עברו בנהר

מאז שלראשונה שמעתי על דרך הלוחמים. "מה שאני בעצם רוצה לדעת, הוא מהי "דרך הלוחמים", בשלב זה, עבורך, או ליתר דיוק, איזה חלק של "דרך הלוחמים" (שרוחבה המלא, הרי, נסתר מעיניך), מוכר לך כיום, או שאליו אתה מתייחס?" כיום אני תופשת את דרך הלוחמים כדרך אל החופש. דרך שלמדתי עליה לא רק מספרי קסטנדה, אלא גם ממקורות אחרים (דון מיגל רואיס, לימודי הקונג-פו שלי ועוד). אני תופשת את דרך הלוחמים כהגעה לקשב השלישי. אני תופשת את הכלים האלו ככלים בדרך הלוחמים: שחזור, החזרת כוחות, חלימה, ייקוש, הסטת נקודת המאסף, התבוננות, אי הזדהות, ראייה אנרגטית. תודה על הבהירות

 

[sleeper1111]

מה זה

חופש ? איך את יודעת שאת חופשייה? זה מעניין אותי, כי היה לי בדיוק דיון עם נוליה על "מה המטרה שלו עם דרך הלוחמים" את אומרת שזה חופש, איך תדעי שאת חופשייה ? נוליה הגדיר את זה שמטרת הדרך היא לאסוף את החלקים של ה"עצמי" שלו שנאבדו מחוויות שהיו לו במהלך החיים. כלומר כרגע הוא לא ה"אני" שלו, כי הוא מפוזר. ואז שאלתי איך הוא יודע כשיהיה לו ה"אני" שלו...את מסכימה עם זה ? (שירשור ההודעות שלנו הוא ב"שיתופים" אם זה מעניין אותך) את הולכת בדרך הלוחמים שאמורה להביא לך חופש למה לא ללכת לבודהיזם ? זה חופש מוחלט כי את "אחד" עם היקום. חופש מה"אני" שלך אפילו.

 

[joy of existence]

חיים, לחימה, אני, דרך

מה השתנה? את הפורום הכרתי לפני כשנתיים וחצי. לזכרוני, הוא כמעט ולא היה פעיל באותו תקופה (שבה הכרתי אותו). אז קראתי חלק גדול מהארכיון ולאחר מכן גם חלק מספריו של ק"ק. ועוד ספר שנקרא "דרכו של הלוחם השליו". אז, דרך הלוחמים נתפסה בעיני כמשהו רומנטי כזה מצד אחד (משהו ציורי, יפה, מרהיב, מלא הוד וטעם) ומצד שני כדרך לא ברורה שאני לא מבינה ולא יודעת עליה הרבה ומצד שלישי, לא הסכמתי עם כל מיני דברים. זאת היתה ממש "מלחמה" לקרוא את הספרים האלו, כי מצד אחד היה משהו מאוד מושך בלקרוא ומצד שני - לא הסכמתי וחשבתי שדון חואן לא כזה חכם/מבין/יודע. ככה אני זוכרת. מהפורום, למדתי שדרך הלוחמים בסיסה הוא בספרי קסטנדה. טוב, אמשיך בקרוב.

 

[joy of existence]

המשך

עכשיו דרך הלוחמים בעיני היא כל (ה)דרך אל החיים/חופש. ים האפשרויות שמתקיימות עבור בני האנוש להיות(!). בניגוד להרבה בני-אנוש שלא משחקים/לומדים/מתבוננים/נוגעים בקצהו של ים זה. אינספור דרכים שמובילות לאותו מצב (שבטוח שונה מאדם לאדם) שבו הם "ניצחו במשחק". מה זה המצב הזה? לא יודעת, אבל הוא קריטי. דרך הלוחמים לא מבוססת בעיני על ספריו של קסטנדה או משהו דומה. אלא להיפך, אולי. אני יודעת שנועדתי לצעוד בדרך זאת. נדמה לי שלכל אדם ישנה את האפשרות לעשות כן. אני חושבת שאיני יודעת על הדרך הזאת כלום, גם עם ההמון שאני כן יודעת. אני מרגישה שהיידע יכול להיות נגיש לי ושאני לומדת איך. אני חושבת שזה האינסוף עצמו שמלמד את עצמו וקורה מעצמו ויש שעולים על דרכם. נדמה לי שדרך הלוחמים זהו משהו שמשתנה המווווווון ולאו דווקא מה שהיה פעם רלוונטי לעכשיו. בטח יבואו עוד המשכים.

 

[nivinivini]

נראה לי שאת יודעת המון כתבת תורה

שלמה בכמה סימני פיסוק. הנה. (!) = ים האפשרויות שמתקיימות עבור בני האנוש ליהיות. (נראה כמו איש הפוך ברחם או ים) i = אני (נראה כמו צורת אדם בסיסית גם)

 

[nivinivini]

אוף. הפארדוקסים האלה לא נגמרים

 

[o fri]

"דרך הלוחמים" מ|הדגש|נק'|סדגש|

התפישה שלי כרגע: החלק של דרך ה"לוחמים"/ ה"אהבה"/ ה"חופש"/ ה"ידע" אשר מוכר לי נובע ברובו הכמעט מוחלט מ- ספרים של קרלוס וחבורתו (טאישה למשל), ספריו של דון מיגל רואיז (טולטק), מהפורום הזה בתחילת דרכו ומ"צועדים" שנפגשתי בהם ושבחרתי ללמוד מהם את הדרך. חלק קטן נוסף מוכר לי פשוט מחיבור אל הידע שחושף עוד ידע, כלומר מתוך מעיין הידע עצמו. אין ספק שהתפישה שלי את "דרך הלוחמים" השתנתה עם הזמן, ועכשיו כשאני שמה לב לכך, זה משמח ומעודד אותי. בהתחלה בעיקר היה לי מין דימוי ילדותי ורומנטי של דרך מסתורית ומלאת כוחות כישוף, מין גרסה של הארי פוטר או משהו כזה. היום הדרך היא גם אמצעי בשבילי כדי לנסות להגיע ל"קשב השלישי" וגם המטרה שלי לצעוד בה ולחיות באופן המלא, החופשי, האוהב ביותר שאפשרי לי כרגע.

 

[מיכל הררי]

כיף לקרוא!