suki da yo
New member
דתות ממש אזוטריות- או ספרות כאמונה
איך מאמינים בספרות מד"ב כאמונה? *אני לא הולכת לדון פה בעיקרי האמונה הטולקינאית. בעיקר כי אני לא בקיאה בחומר. אני הולכת להציג אמונה אחרת- האמונה בעולם שרוברט ג'ורדן מציג ב"מחזור כישור הזמן". למעשה, היות ואין לי שום ידע על הדת הזו, פרט לידיעה שהיא קיימת, אזוטרית הרבה יותר מוויקה או אסטרו, אפילו יותר מטולקינאיות, אני לא אדון בה ברמה התיאולוגית. אני הולכת לדון בדרך שאפשר ליישב את האמונה בספר פנטסטי עם המציאות, בדרך הסדרה המסוימת הזו. הדיון הזה שייך בחלקו לפורום ספרים, אבל גם לכאן. אני מאמינה שמי שלא מכיר את הסדרה הזו יתקשה לעקוב אחרי, אבל זו בכל מקרה סדרה מאוד מומלצת לקריאה.. הבורא בכישור הזמן הוא בורא פאסיבי לחלוטין. הוא, כמובן, הסמל של האור והטוב, אבל הוא לא חלק במלחמה התמידית בין הטוב והרע. הוא בורא את העולם, את מארג התבנית והעידנים, את היקומים המקבילים וכו'. אדון האופל גם הוא נברא ע"י הבורא, אבל, לפי הציטוטים הדתיים: (אין לי דרך אחרת לקרוא לזה, למרות שלא מדובר בציטוטים דתיים של ממש, אבל אני אעיר על זה בהמשך) "אדון האופל נכלא בשאיול גאל בידי הבורא ברגע הבריאה". כלומר- הבורא עשה משהו למנוע את שליטת האופל בעולם שהוא ברא. בזה מסתיימת המעורבות שלו. הבורא אינו משפיע, אינו מתערב, ובסדרה כולה אין אזכור למערכת דתית כלשהי, בודאי לא אחת שקשורה לבורא. אולי שלוש פעמים במשך 18 הספרים האחרונים מישהו התפלל, ובאף אחת מהפעמים לא היה מדובר באקט דתי-אמונתי, אלה בצורך נואש ברחמים מסיבה זו או אחרת, רחמים שאין סיכוי לקבלם- והבורא הופך למוצא אחרון, כזה שלא מאמינים ביעילותו. לעומת הקריאה העקרה לבורא, לקריאה בשם אדון האופל-שאי'טן- יש תוצאות הרות גורל- קריאה בשם מביאה עליך את מבטו של אדון האופל- ומביאה למזל רע. אלה הם האקטיים הדתיים ביותר בסדרה. יש חגים, אבל לא נראה שיש להם פן דתי כשלהו- בטח לא אחד שמקושר לבורא. אין כתב-קודש (פרט לנבואות הדרקון- המנבאות את הנבחר הנוכחי של הבורא, והן אינם דתיות כמעט בכלל, ולכמה משפטים מונוטוניים בנוגע לכליאת אדון האופל והארורים) לפי רוברט ג'ורדן "כישור הזמן סובב לו, עידנים באים וחולפים ומשאירים אחריהם זיכרונות שנעשים אגדה. האגדה נמוגה ונעשית מיתוס, ואף המיתוס נשכח לבסוף, כשחוזר העידן שנתן לו קיום." בתוספת עם מעין-תיאולוגיה מאולתרת מרחבי הסדרה, אפשר להבין את ההתרחשויות, הן בסדרה, והן במארג העידנים החוזר על עצמו, באופן הבא: מרגע הבריאה סובבים העידנים. כישור הזמן- גלגל הזמן כפי שנקרא באנגלית- סובב. העידנים כאילו מורכבים או מסומנים עליו, והם חוזרים במחזוריות. בתחילת הסיבוב (בעצם, כל נקודה יכולה להיות ההתחלה, אבל זוהי ההתחלה כפי שאני רואה אותה) אדון האופל נשכח מכל. אנשים אינם מאמינים בקיומו או אפילו זוכרים אותו כלל. בכלאו של אדון אופל נפרצת פרצה. מלחמות, עניינים. אדון האופל נכלא שוב, והעידנים עוברים עד לרגע שבו הכל מתחיל שוב. כמובן שעניין הסדרה הוא בחלק במעגל שבו אדון האופל פורץ, או עומד לפרוץ מכלאו. אבל זה לא קשור לנושא הדיון. לאדון האופל משרתים, כאלה שיעזרו לו במטרה לזכות בעוצמה וחיי נצח, אבל הוא בעל השליטה, ויותר מזה, הוא מפעיל, לפחות בחלקן, את ההתרחשויות. הבורא לעומת זאת אינו פעיל עדיין. "הנבחר"- האמור ללחום ובתקווה לנצח את אדון האופל- אינו קשור בקשר אישי לבורא. הוא אינו חווה התגלות באופן הנבואי אליו אנו רגילים מהתנ"ך. הוא אפילו לא חושב על עצמו כשליח הבורא- אלה כמגן העולם, האנושות וכו'. בסדרה כולה אין דבר אחד ויחיד שיאשש את האמונה בבורא. ככל שאנחנו יודעים, אולי הבורא כלל אינו קיים. אולי, בעצם, יש רק אדון אופל ואנשים. ובכל זאת, איש, מעולם, אינו מטיל ספק בקיום הבורא. אולי אין זה יוצא דופן בהתחשב בעובדה שאיש אינו מטיף לאמונה דתית. הכוח המפעיל את היקום- הכוח האחד, המעיין האמיתי, המחולק לסאידין וסאידר - הזכרי והנקבי- יכול להיות מתועל ע"י בני אדם. לא כולם ניחנים ביכולת, או ביכולת שווה בעוצמתה. אני בכוונה לא מפרטת בנוגע למהות התיעול ולדרך שהדבר נעשה. זה החלק הקשה ביותר לישוב עם המציאות. עד כאן מדובר בתיאולוגיה פשוטה- אפשר להאמין שאנחנו פשוט בעידן שבו אדון האופל ומאבקו נשכחו מכל. אבל מה עם הכוח האמיתי? אולי כל המתעלים אותו נשמדו באחת ממלחמות האור בצל, והבאים אחריהם לא מודעים לעוצמתם? הפתרון חייב להיות דומה. דבר בסדרה שמהווה, לדעתי, בסיס מצויין לבניית דת הוא העובדה שניצחון האור על האופל צריך לחזור על עצמו בכל פעם שכישור הזמן מגיע לנקדה זהה. לעומת זאת, אם ינצח הצל, אפילו פעם אחת, אין דרך חזרה. הצל ישלוט, אדון האופל ישלוט, והבורא יהיה חייב לצאת מאדישותו השקטה כדי לשנות את המצב. מה שאומר- שאין הזדמנות שניה. כל מעשה שלי, עכשיו, יכול להביא לניצחון הסופי של האופל. לתיקונים, הערות, הארות, ובכלל דיון בשילוב אמונה ומציאות- כשהאמונה שלך מבוססת על משהו שהסופר מגדיר כפנטסיה- אני אשמח לפתוח את השרשור הזה. כלום ממש שנאמר פה, אני מדגישה, לא מקיש על טולקינאיות, ואני חוזרת על זה כי הטענה אומרת שהם חמומי מוח, ולא בא לי למות... כהערה סופית אני רוצה מאוד להמליץ על הסדרה הזו- לא כחומר תיאולוגי, אבל בהחלט כספרות. לחסרי סבלנות מומלץ לוותר- 20 כרכים כבר יצאו בעברית (כל כרך באנגלית יוצא כשניים בעברית) והסוף עדיין לא נראה לעין.
איך מאמינים בספרות מד"ב כאמונה? *אני לא הולכת לדון פה בעיקרי האמונה הטולקינאית. בעיקר כי אני לא בקיאה בחומר. אני הולכת להציג אמונה אחרת- האמונה בעולם שרוברט ג'ורדן מציג ב"מחזור כישור הזמן". למעשה, היות ואין לי שום ידע על הדת הזו, פרט לידיעה שהיא קיימת, אזוטרית הרבה יותר מוויקה או אסטרו, אפילו יותר מטולקינאיות, אני לא אדון בה ברמה התיאולוגית. אני הולכת לדון בדרך שאפשר ליישב את האמונה בספר פנטסטי עם המציאות, בדרך הסדרה המסוימת הזו. הדיון הזה שייך בחלקו לפורום ספרים, אבל גם לכאן. אני מאמינה שמי שלא מכיר את הסדרה הזו יתקשה לעקוב אחרי, אבל זו בכל מקרה סדרה מאוד מומלצת לקריאה.. הבורא בכישור הזמן הוא בורא פאסיבי לחלוטין. הוא, כמובן, הסמל של האור והטוב, אבל הוא לא חלק במלחמה התמידית בין הטוב והרע. הוא בורא את העולם, את מארג התבנית והעידנים, את היקומים המקבילים וכו'. אדון האופל גם הוא נברא ע"י הבורא, אבל, לפי הציטוטים הדתיים: (אין לי דרך אחרת לקרוא לזה, למרות שלא מדובר בציטוטים דתיים של ממש, אבל אני אעיר על זה בהמשך) "אדון האופל נכלא בשאיול גאל בידי הבורא ברגע הבריאה". כלומר- הבורא עשה משהו למנוע את שליטת האופל בעולם שהוא ברא. בזה מסתיימת המעורבות שלו. הבורא אינו משפיע, אינו מתערב, ובסדרה כולה אין אזכור למערכת דתית כלשהי, בודאי לא אחת שקשורה לבורא. אולי שלוש פעמים במשך 18 הספרים האחרונים מישהו התפלל, ובאף אחת מהפעמים לא היה מדובר באקט דתי-אמונתי, אלה בצורך נואש ברחמים מסיבה זו או אחרת, רחמים שאין סיכוי לקבלם- והבורא הופך למוצא אחרון, כזה שלא מאמינים ביעילותו. לעומת הקריאה העקרה לבורא, לקריאה בשם אדון האופל-שאי'טן- יש תוצאות הרות גורל- קריאה בשם מביאה עליך את מבטו של אדון האופל- ומביאה למזל רע. אלה הם האקטיים הדתיים ביותר בסדרה. יש חגים, אבל לא נראה שיש להם פן דתי כשלהו- בטח לא אחד שמקושר לבורא. אין כתב-קודש (פרט לנבואות הדרקון- המנבאות את הנבחר הנוכחי של הבורא, והן אינם דתיות כמעט בכלל, ולכמה משפטים מונוטוניים בנוגע לכליאת אדון האופל והארורים) לפי רוברט ג'ורדן "כישור הזמן סובב לו, עידנים באים וחולפים ומשאירים אחריהם זיכרונות שנעשים אגדה. האגדה נמוגה ונעשית מיתוס, ואף המיתוס נשכח לבסוף, כשחוזר העידן שנתן לו קיום." בתוספת עם מעין-תיאולוגיה מאולתרת מרחבי הסדרה, אפשר להבין את ההתרחשויות, הן בסדרה, והן במארג העידנים החוזר על עצמו, באופן הבא: מרגע הבריאה סובבים העידנים. כישור הזמן- גלגל הזמן כפי שנקרא באנגלית- סובב. העידנים כאילו מורכבים או מסומנים עליו, והם חוזרים במחזוריות. בתחילת הסיבוב (בעצם, כל נקודה יכולה להיות ההתחלה, אבל זוהי ההתחלה כפי שאני רואה אותה) אדון האופל נשכח מכל. אנשים אינם מאמינים בקיומו או אפילו זוכרים אותו כלל. בכלאו של אדון אופל נפרצת פרצה. מלחמות, עניינים. אדון האופל נכלא שוב, והעידנים עוברים עד לרגע שבו הכל מתחיל שוב. כמובן שעניין הסדרה הוא בחלק במעגל שבו אדון האופל פורץ, או עומד לפרוץ מכלאו. אבל זה לא קשור לנושא הדיון. לאדון האופל משרתים, כאלה שיעזרו לו במטרה לזכות בעוצמה וחיי נצח, אבל הוא בעל השליטה, ויותר מזה, הוא מפעיל, לפחות בחלקן, את ההתרחשויות. הבורא לעומת זאת אינו פעיל עדיין. "הנבחר"- האמור ללחום ובתקווה לנצח את אדון האופל- אינו קשור בקשר אישי לבורא. הוא אינו חווה התגלות באופן הנבואי אליו אנו רגילים מהתנ"ך. הוא אפילו לא חושב על עצמו כשליח הבורא- אלה כמגן העולם, האנושות וכו'. בסדרה כולה אין דבר אחד ויחיד שיאשש את האמונה בבורא. ככל שאנחנו יודעים, אולי הבורא כלל אינו קיים. אולי, בעצם, יש רק אדון אופל ואנשים. ובכל זאת, איש, מעולם, אינו מטיל ספק בקיום הבורא. אולי אין זה יוצא דופן בהתחשב בעובדה שאיש אינו מטיף לאמונה דתית. הכוח המפעיל את היקום- הכוח האחד, המעיין האמיתי, המחולק לסאידין וסאידר - הזכרי והנקבי- יכול להיות מתועל ע"י בני אדם. לא כולם ניחנים ביכולת, או ביכולת שווה בעוצמתה. אני בכוונה לא מפרטת בנוגע למהות התיעול ולדרך שהדבר נעשה. זה החלק הקשה ביותר לישוב עם המציאות. עד כאן מדובר בתיאולוגיה פשוטה- אפשר להאמין שאנחנו פשוט בעידן שבו אדון האופל ומאבקו נשכחו מכל. אבל מה עם הכוח האמיתי? אולי כל המתעלים אותו נשמדו באחת ממלחמות האור בצל, והבאים אחריהם לא מודעים לעוצמתם? הפתרון חייב להיות דומה. דבר בסדרה שמהווה, לדעתי, בסיס מצויין לבניית דת הוא העובדה שניצחון האור על האופל צריך לחזור על עצמו בכל פעם שכישור הזמן מגיע לנקדה זהה. לעומת זאת, אם ינצח הצל, אפילו פעם אחת, אין דרך חזרה. הצל ישלוט, אדון האופל ישלוט, והבורא יהיה חייב לצאת מאדישותו השקטה כדי לשנות את המצב. מה שאומר- שאין הזדמנות שניה. כל מעשה שלי, עכשיו, יכול להביא לניצחון הסופי של האופל. לתיקונים, הערות, הארות, ובכלל דיון בשילוב אמונה ומציאות- כשהאמונה שלך מבוססת על משהו שהסופר מגדיר כפנטסיה- אני אשמח לפתוח את השרשור הזה. כלום ממש שנאמר פה, אני מדגישה, לא מקיש על טולקינאיות, ואני חוזרת על זה כי הטענה אומרת שהם חמומי מוח, ולא בא לי למות... כהערה סופית אני רוצה מאוד להמליץ על הסדרה הזו- לא כחומר תיאולוגי, אבל בהחלט כספרות. לחסרי סבלנות מומלץ לוותר- 20 כרכים כבר יצאו בעברית (כל כרך באנגלית יוצא כשניים בעברית) והסוף עדיין לא נראה לעין.
אלון.