דת ומוסר
לפני כשעתיים צפיתי בתוכנית הראיונות החדשותית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10. באחד האייטמים שעסקו בנושא פעולות תג מחיר, ראויין העיתונאי, יאיר שלג. דבריו בעניין זה היו מעניינים בחלקם ועממיים מאידך, ולא הייתי מטריח את נוכחי פורום מכובד זה בהבאתם, אלמלא לקראת סוף הראיון, נשאל שלג על ידי לונדון, תוך הקדמה כי הוא (לונדון) אתאיסט, כי את השילוב הפרובלמטי בין משיחיות ללאומנות כבר חזה גרשום שולם. שלג ענה על דבריו בתיאוריה הרווחת בקרב חוקרי מדעי המדינה (קונטרה-ליברליות), ואז באופן לא אופן שורבב שמו של לייבוביץ לעניין, אשר את מהותם אביא בפניכם.
בציטוט משוערך לגמרי אמר שלג: 'אני רוצה להזכיר לך שמי שגרם (או שמא זה היה "הראשון ש..", אינני זוכר במדוייק) להעדפת הערך הדתי על פני ערכי המוסר היה ליבוביץ", נראה היה בלונדון כי תשובתו של הנ"ל חידווה אותו, ואמר, 'כן דבריך מאוד מעניינים, אתה צודק.. הנביא של השמאל.. נכון..". בכל אופן, למרות הציטוט הלא מדוייק "רוח הדברים" הייתה בנימת ביקורת צדקנית ופוריסטית.
מעבר לחוסר ידיעתו המובהקת של שלג כפי שהוצגה בנקודה זו (ליבוביץ לא היה הראשון, אלא תורת משה הראשונה לבכר זה העניין, ואין צורך לומר שכל חכמי ישראל לדורותיהם), הרי שהוא העלה תופעה חמורה מאוד, שנמשכת והולכת גם בקרב אנשים משכילים, שפשוט לא מבינים את ליבוביץ כלל (זה פחות חשוב, הרי בחייו שלו לא הבינוהו גם ביושבם איתו ובהסבריו), ובעיקר, לא מבינים מהי דת ומהו מוסר, וחמור מכל אלו, שחושבים שהדיכוטמיה המובנת בין שתי הקטיגוריות הללו, היא מה שהביאה כעת למעשי הרצח הביזה, ההרג, פצע, חבורה ומכה טריה.
המפתיע (אותי בכל אופן) בכך הוא, שהדיכוטומיה בין שני אלו היא קלה מאוד להבנה, אשר אדם מן היישוב, לא כל שכן משכיל, לא צריך מנת משכל מיוחדת כדי להבינה. אמונה באלוהים וקיום מצוותיו היא הערך שראוי לבכרו, ואילו מוסר במשמעותו ההומניסטית הרוווחת רואה באדם את הערך. פשוט. במקרים רבים קיימת חפיפה בפועל (לא רעיונית) בין שתי הקטיגוריות הללו, נניח מצוות צדקה, שמה שמבדיל ביניהם הוא הכוונה בעת ביצוע האקט, דבר שאין לו ביטוי מוחשי במציאות (בשני המקרים העני קיבל את 5 השקלים).
למן היות היהדות דת במובנה היום, מלפני כאלפיים שנים ועד מלפני 67 שנים, בהיסטוריה המוכרת לנו, לא הייתה היהדות כחטיבה אורגנית אנושית בקונפליקט הקשור בחיי אדם עם מצוות התורה בפועל, זאת למרות ועל אף היות קונפליקט זה מצוי בה בכוח (הן במצוות המחייבות מיתה בידי אדם, או בהוראות שעה). לא נכנס כרגע לסיבות ולגורמים שהובילו ליצירת הפער בין המצוות הפרטיקולריות הללו (לפחות הפער הנראה בעינינו), ליישומן בפועל (יש לזה מספר הסברים, שההומניזם בשום מתכונת לא היה פקטור בהם), אך מכל מקום זו היהדות האמפירית המוכרת לנו אין בלתה.
אבל עיננו הרואות, ואין להתכחש למציאות זו, כי רוב רובם של מבצעי מעשי הפשע הללו מדברים בשם הדת ולמענה, אם כן מאי כגרים? רוצה לומר הלאומנות (ולאו דווקא המשיחיות נוסח גרשום שולם) שהיא אם-כל חטאת, שורש פורה ראש ולענה, אשר במקורה היא אינה אלא קטיגוריה אתאיסטית ביי דפנישן (בדיוק כמו ההומניזם) אשר חדרה ליהדות כספחת ממארת באמצע המאה ה-19, ונתאזרחה בלב רבים, ולדאבון לבב גם בקרב אנשי אמונה, שבמעין פרוטסטנטיות-פשיסטית דילגה על אלפיים שנה ומצאה לה צידוק ואליבי למפרע בכתבי הקודש (כפי שהם מבינים אותם) ובהם בלבד ללא שום גורם מתווך, תוך צביעות מכוננת (והראיה, ביתר המצוות שאינן קשורות בלאום ובפשה הם כן מקבלים עליהם את הגורם המתווך).
לא היהדות כדת, והדיכוטומיה בינה לבין המוסר, הוא אשר הביא ומביא לנו רעות חולות, אלא דווקא החילוניות הלאומנית במוטציה הממארת שלה ביהדות היא הגורמת לכל אלו.
לפני כשעתיים צפיתי בתוכנית הראיונות החדשותית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10. באחד האייטמים שעסקו בנושא פעולות תג מחיר, ראויין העיתונאי, יאיר שלג. דבריו בעניין זה היו מעניינים בחלקם ועממיים מאידך, ולא הייתי מטריח את נוכחי פורום מכובד זה בהבאתם, אלמלא לקראת סוף הראיון, נשאל שלג על ידי לונדון, תוך הקדמה כי הוא (לונדון) אתאיסט, כי את השילוב הפרובלמטי בין משיחיות ללאומנות כבר חזה גרשום שולם. שלג ענה על דבריו בתיאוריה הרווחת בקרב חוקרי מדעי המדינה (קונטרה-ליברליות), ואז באופן לא אופן שורבב שמו של לייבוביץ לעניין, אשר את מהותם אביא בפניכם.
בציטוט משוערך לגמרי אמר שלג: 'אני רוצה להזכיר לך שמי שגרם (או שמא זה היה "הראשון ש..", אינני זוכר במדוייק) להעדפת הערך הדתי על פני ערכי המוסר היה ליבוביץ", נראה היה בלונדון כי תשובתו של הנ"ל חידווה אותו, ואמר, 'כן דבריך מאוד מעניינים, אתה צודק.. הנביא של השמאל.. נכון..". בכל אופן, למרות הציטוט הלא מדוייק "רוח הדברים" הייתה בנימת ביקורת צדקנית ופוריסטית.
מעבר לחוסר ידיעתו המובהקת של שלג כפי שהוצגה בנקודה זו (ליבוביץ לא היה הראשון, אלא תורת משה הראשונה לבכר זה העניין, ואין צורך לומר שכל חכמי ישראל לדורותיהם), הרי שהוא העלה תופעה חמורה מאוד, שנמשכת והולכת גם בקרב אנשים משכילים, שפשוט לא מבינים את ליבוביץ כלל (זה פחות חשוב, הרי בחייו שלו לא הבינוהו גם ביושבם איתו ובהסבריו), ובעיקר, לא מבינים מהי דת ומהו מוסר, וחמור מכל אלו, שחושבים שהדיכוטמיה המובנת בין שתי הקטיגוריות הללו, היא מה שהביאה כעת למעשי הרצח הביזה, ההרג, פצע, חבורה ומכה טריה.
המפתיע (אותי בכל אופן) בכך הוא, שהדיכוטומיה בין שני אלו היא קלה מאוד להבנה, אשר אדם מן היישוב, לא כל שכן משכיל, לא צריך מנת משכל מיוחדת כדי להבינה. אמונה באלוהים וקיום מצוותיו היא הערך שראוי לבכרו, ואילו מוסר במשמעותו ההומניסטית הרוווחת רואה באדם את הערך. פשוט. במקרים רבים קיימת חפיפה בפועל (לא רעיונית) בין שתי הקטיגוריות הללו, נניח מצוות צדקה, שמה שמבדיל ביניהם הוא הכוונה בעת ביצוע האקט, דבר שאין לו ביטוי מוחשי במציאות (בשני המקרים העני קיבל את 5 השקלים).
למן היות היהדות דת במובנה היום, מלפני כאלפיים שנים ועד מלפני 67 שנים, בהיסטוריה המוכרת לנו, לא הייתה היהדות כחטיבה אורגנית אנושית בקונפליקט הקשור בחיי אדם עם מצוות התורה בפועל, זאת למרות ועל אף היות קונפליקט זה מצוי בה בכוח (הן במצוות המחייבות מיתה בידי אדם, או בהוראות שעה). לא נכנס כרגע לסיבות ולגורמים שהובילו ליצירת הפער בין המצוות הפרטיקולריות הללו (לפחות הפער הנראה בעינינו), ליישומן בפועל (יש לזה מספר הסברים, שההומניזם בשום מתכונת לא היה פקטור בהם), אך מכל מקום זו היהדות האמפירית המוכרת לנו אין בלתה.
אבל עיננו הרואות, ואין להתכחש למציאות זו, כי רוב רובם של מבצעי מעשי הפשע הללו מדברים בשם הדת ולמענה, אם כן מאי כגרים? רוצה לומר הלאומנות (ולאו דווקא המשיחיות נוסח גרשום שולם) שהיא אם-כל חטאת, שורש פורה ראש ולענה, אשר במקורה היא אינה אלא קטיגוריה אתאיסטית ביי דפנישן (בדיוק כמו ההומניזם) אשר חדרה ליהדות כספחת ממארת באמצע המאה ה-19, ונתאזרחה בלב רבים, ולדאבון לבב גם בקרב אנשי אמונה, שבמעין פרוטסטנטיות-פשיסטית דילגה על אלפיים שנה ומצאה לה צידוק ואליבי למפרע בכתבי הקודש (כפי שהם מבינים אותם) ובהם בלבד ללא שום גורם מתווך, תוך צביעות מכוננת (והראיה, ביתר המצוות שאינן קשורות בלאום ובפשה הם כן מקבלים עליהם את הגורם המתווך).
לא היהדות כדת, והדיכוטומיה בינה לבין המוסר, הוא אשר הביא ומביא לנו רעות חולות, אלא דווקא החילוניות הלאומנית במוטציה הממארת שלה ביהדות היא הגורמת לכל אלו.