הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. (קהלת)

[נחמדה וחכמה]

הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. (קהלת)

רוצים לדבר על זה?

בוקר טוב!

 

[iricky]

כן דברי

 

[נחמדה וחכמה]

המושג "הבל" שעון על ההכרה

כי המציאות בלתי משתנית.
ובמילים אחרות האדם הוא יצור בן חלוף במערכת הנצחית של הבריאה.
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. (קהלת)

מושג אחר השגור בפרקי קהלת הוא מושג "היתרון"

וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. (קהלת)
"וְרָאִיתִי" - נוכחתי, בחנתי.
הֶחָכָם – עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. פרוש: עיניו של החכם פקוחות, והוא מבין את המציאות

חלקו של האדם בעולמו הוא עמלו במובניו המגוונים של המושג.
כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי- אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה: (קהלת)

והכרת האמת? קהלת ניצב לפני המסתורין שבהוויה,
אֶת-הַכֹּל עָשָׂה, יָפֶה בְעִתּוֹ; גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם--מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים, מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף.

נָתַן בְּלִבָּם?

והכי חשוב ...

וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי, אֶת-הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ; וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ, יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים--תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

ואלה היו 30 שניות על קהלת.

שאלות?

 

[נחמדה וחכמה]

I do my best to let the flow Lead me

All I see
All I feel
All I know
I do my best to let the flow
Lead me

 

[רועי החושב]

זו פרשנות ניאופלטונית

וספק רב אם שלילת ה"מציאות הבלתי משתנה" היא ההגדרה להבל.
קראתי היכנשהו שבתרגום השבעים תורגם המושג הבל להיבריס.
ההיבריס מוגדר ע"י אריסטו כך (מויקיפדיה): "ההיבריס הוא עשייתם של דברים או אמירתם במטרה להשפיל את מושאם, לא לשם רווח כלשהו לאומרם, אלא לשם סיפוק עצמי בלבד. ההיבריס אינו נועד לנקום עלבונות מן העבר; זוהי הנקמה. ההנאה שבהיבריס, זו סיבתה: בני האדם סבורים שאם ינהגו בגסות בזולתם, קרנם תעלה"
אצל קהלת נאמר "וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ." (ד,ה).
כאן מתגלה הבעיה שמציג קוהלת שאפשר לכנותה בעיית החוכמה- החוכמה לא יוצאת מגדרו של ההבל (כי הכל הבל).
חז"ל חידדו אף יותר ואמרו "קנאת סופרים תרבה חוכמה".
מהי האמת, האם היא התפיסה האונטולוגית שהעולם הוא התהוות דינמית או הוויה סטטית- זו שאלה שגם אם ניתן לענות עליה, אין היא בהכרח מלמדת על שאלה אחרת- מהי חוכמה. יתכן בהחלט שהחוכמה אין לה דבר עם האמת. להניח שידיעת האמת היא החוכמה- זו לא הנחה מבוססת כלל. יתכן בהחלט שהאמת היא מטופשת, בין אם היא גורסת שהמציאות היא התהוות או גורסת שהיא הוויה. החוכמה ביחס לשאלה הזו נולדת, לפיכך, מאיזושהי מחלוקת תמידית וקנאית בתחרות ספורטיבית ושמה פילוסופיה אשר מעוררת את האדם לחדד את השכל ולבחון את האפשרויות התיאורטיות לעומקן.

 

[נחמדה וחכמה]

רועי, דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים, תודה רבה!

וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ: (קהלת)
מה דעתך?
וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה...
דרישת החכמה והדרישה בחכמה, הלב הוא משכן החכמה?

 

[רועי החושב]

מאין לי לדעת

את שואלת שאלה נוירולוגית? ה"לב" הוא ביטוי מליצי שאין לו מיקום פיסי כלשהו אלא הוא מסמל את התשוקה (גם תאווה, אהבה וכ"ו). יכולה להיות תשוקה לדברים רוחניים או פיסיים.
משכן של חוכמה ששוכבת כאבן שאין לה הופכין בלי אוסף של תאוות שדורשות והופכות בחוכמה הזו- הוא קבר לחוכמה.
כך שבלי תשוקה- אין חוכמה חיה כפי שבלי חשמל- הטובה שבנורות לא תאיר. כמובן שלא כל תשוקה מחכימה. "לא כל המרבה בסחורה מחכים" אמרו חז"ל.

 

[נחמדה וחכמה]

אחחחחח הלב, הלב!

פעמים רבות מוזכרת המילה "לב" במקורותינו.

"מאין תבוא החכמה הזאת בלב האדם אם לא יבקשנה?" (מסילת ישרים)
"אמר להם, הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות." (סנדרין)
"טהר את הלב ותבין את האמת" (רבי אברהם אבן עזרא)
"בללבך אשר טפח על טפח מידתו, אתה יכול להבין את העולם והוויותיו." (?)
"הקדוש ברוך הוא ליבא בעי" (סנדרין)
"כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב. (שמואל)
"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם." (משלי)
"וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה." (שמות)
"הנקודה שבלב." (קבלה לעם)

מה תפקידו של הלב בידיעת האמת?

האם התעוררות הלב הוא עיקר ויסוד הכול?

 

[חיים פרידמן1]

והפסוק הכי מפורש: למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין

 

[נחמדה וחכמה]

חיים, תודה!

 

[רועי החושב]

אני לא יודע למה כוונתך

תפקידה של התשוקה, הארוס, בנפש, על חלקיה או כוחותיה (כולל המדבר, החושב), הוא תפקיד חשוב. סביר שלכל חלק יש ארוס משלו.
אני לא בטוח שאני יודע למה את מתכוונת במושג "התעוררות הלב", לי זה נדמה שהוא סב על מודעות להתניה. הארוס מושך את הנפש לתפקד אך גם מייצר לנפש התניות. המושג הזה קשור גם לכוח הסימפתיה מכיוון שתודעת האחריות כלפי אחרים יכולה להניע תהליכים של מודעות להתניות הנפשיות שיש להן השפעה על הסביבה.
בגלל זה הנתיב לחופש הרוחני, שהוא על מוסרי, עובר דרך המוסר.
תזה מעניינת לבחון היא האם היסטורית, הדת נכנסת לתמונה כאשר המוסר המקובל לא מאתגר יותר מבחינה פסיכולוגית והתרבות חשה שהתפתחות התודעה שלה נכנסה למבוי סתום. אז ע"פ רוב נכנסת הדת וממציאה חוקים שרירותיים בתואנות מיתולוגיות ומופרכות מיסודן תוך ניצול רגשות מוסריים, אבל לא הצידוק הוא העיקר אלא עצם קיומם של החוקים הללו, שגורם לאותה "התעוררות הלב" מרגשת וחדשה, למודעות חדשה להתניה.
וכך נולדת תלות בדת, אשר מספקת חוויות של חופש רוחני על ידי ציות לחוקיה. זו בעיה גדולה בהיסטוריה האנושית. ממש לא דבר של מה בכך. הדת הופכת להיות גורם שמרויח מכך שהוא זה שמספק את האמצעים לחופש הרוחני. במקרים רבים היא גם שואפת לחסל תחרות, להיות הספק היחיד של אמצעים לשיחרור רוחני, מונופול. כל החוקים של השוק חלים על הדת ובמהרה מתגלגלים לחוקים שהיא מספקת למאמיניה.

 

[נחמדה וחכמה]

רועי, תודה!

התורה מתחילה באות ב' ("בראשית ברא") ומסתיימת באות ל' ("לעיני כל ישראל")
ביחד נוצרת המילה "לב", לומר לך שאין התורה נקנית אלא בלב.

אי אפשר לאדם לחיות
לא בשכל לבדו,
ולא ברגש לבדו,
תמיד צריך שיהיה ממזג
את השכל עם הרגש יחדיו...
אשרי האדם שהשכל והרגש
שניהם הם בו בשלימות ובהתאמה להיטיב. (הרב קוק)

 

[Souffle01]

אישה אחת מכל אלה לא מצאתי- אמרה קהלת אחת!

כל מגמת קהלת ,למצוא בת זוג הולמת.(קהלת לא ידבכלל מה זו אישה)
מגילת קהלת אינה אלה מגמה פוליטית,לנסות לברוח מהאיוולת של המציאות.

מה אתם אומרים?
לקהלת הייתה בת זוג שראה בה אישה?

בקיצור אם אני אמור לסכם את כל דבריו הוא בז,לאלו שאין להם אהבה.
בקיצור,לזרוק את מגילת קהלת לפח,ולחפש אהבה?

ומה זה בכלל האדם הולך אל בית עולמו?

 

[Souffle01]

בתחבולות תעשה לך מלחמה

היום,האדם נגיש לקרוא,ויש נבוני דבר.

מדוע אם כן,הפולטיקה המקראית,אמורה להיות כזאת?

מדוע אין יושר מקראי?

 

[Souffle01]

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא (דברים לב', ד')


רציתי לברר לגבי חוק ומשפט ומדינה.

כיצד יש להבין את המשפט הזה.


יש מישהו שיודע מהו חוק,בקיא במערכות המשפט?

 

[רועי החושב]

דייק

מצאת מגמה אצל קהלת למצוא בת זוג.
אבל אפשר להפשיט למגמה יותר כללית- "שמח בחור בבחרותך כי הכל הבל הבלים".
אחד המימושים לקריאה הזו הוא "חיה לך עם אישה אשר אהבת".
ועוד מימוש "כל אשר בידיך לעשות עשה" וכ"ו
קהלת מציג בעיה ערכית- שהכל הבל, כלומר כל הערכים הם הבל. הבל במשמעות של היבריס, התנשאות ריקה שיסודה בהשפלת האחר.
הוא בוחן כל מיני מפלטים מדומים ופוסק שאף הם הבל.
אך מתוך אותה מסקנה ניהליסטית הוא פוסק על פעולה מנוגדת בתכלית לשלילה כלשהי, מתוך אי המשמעות הוא מחייב עשיה, אהבה, חוכמה וכ"ו
כיצד הוא מבצע את המהלך האקרובטי הזה?
הוא יודע שהחיים כבר מנהלים את עצמם ולכן הוא מביא את ההכרה הניהליסטית לשלילת הניהליזם וכך מחייב את החיים.
אני לא חושב שהוא מביא זאת במפורש, אלא הוא מניח לרוח הדברים להביע זאת- יש איזשהו שלב ברטוריקה שלו שבו רוח השלילה קופצת לרמה גבוהה יותר, עמוקה יותר, של שלילת השלילה ומביעה זאת ע"י חיוב מעשי ופשוט.

 

[במביאל]

לא פלא שאדם שבילדותו כתב שירי אהבה

ונהנה מכל טוב הארץ. בסוף ימיו החליט שהכל הבל. יש הבדל בין ילד בן חמש שאומר שהכל הבל לאיש מבוגר. בקיצור בסוף החיים אכן מומלץ לקבל את הגישה שהחיים היו הבל.ועד אז ללמוד ולהנות מהחיים.

 

[נחמדה וחכמה]

לכול, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמיים.(קהלת)

 

[נחמדה וחכמה]

ליהנות מהחיים! פוך ימי חולין לחגים!

לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב-טוֹב יֵינֶךָ: כִּי כְבָר, רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ. (קהלת)

 

[iricky]

יש לי שאלה

הבל הבלים הכל הבל?