הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
באנגלית קוראים לזה אמנם "הֵי פיבר", אבל אין בזה שום דבר שמזכיר "הֵי, איזה יום יפה היום!" אלא יותר משהו שמזכיר "הֵי, בא לי למות עכשיו, עצוב למות באמצע האייר, אבל אני יודעת שאני אמות באביב, זה היה החורף האחרון שלי אתכם".
ובעברית - המהדרין (אני) קוראים לזה "קדחת התחת", ואלו שלא מבינים מתרגמים מאנגלית ואומרים "קדחת השחת", ואלה שמנסים לטפל בבעיה מחפשים מחט בערימת שחת כדי לתקוע אותה בתחת. ואני (שלא כמו עידן) כן מטפטפת, אבל לתוך ממחטה, עיניי טרוטות, אפי דולף, חיי אינם חיים ונשמתי גיהנום. ככה זה. סליחה על ההתפרצותיות של הדברים, אבל באמת יש גבול לכוח הסבל שלי.
אפשר לחשוב שהיופי מסביב שווה את הסבל.
באנגלית קוראים לזה אמנם "הֵי פיבר", אבל אין בזה שום דבר שמזכיר "הֵי, איזה יום יפה היום!" אלא יותר משהו שמזכיר "הֵי, בא לי למות עכשיו, עצוב למות באמצע האייר, אבל אני יודעת שאני אמות באביב, זה היה החורף האחרון שלי אתכם".
