האאוטליין שלי

האאוטליין שלי

שם הספר:
חייו ומותו של...
קונספט:
סיפורו של גיבור חסר שם שמנסה להציל נסיכה מדרקון, ומת בניסיון לעשות זאת.
"איך הגעתי למצב הזה?" הוא תוהה- כשהוא היה צעיר הוא לא האמין בכלל במפלצות וסיפורי גבורה, אך כאשר הוא מגורש ממולדתו ויוצא לגלות הוא מגלה דברים מפתיעים על עצמו ועל העולם...

עלילה בכללי:
סיפור מגוף ראשון של גיבור חסר שם, אשר מתחיל כשהוא מנסה להתגנב לתוך מאורה של דרקון ענק בניסיון להציל נסיכה. תוך כדי ההתגנבות הוא צוחק בליבו על כל "המטומטמים בשריונות נוצצים" שבאו לפניו וניסו להילחם בדרקון פנים אל פנים וסיימו בתור חטיפים בדיוק כפי שהדרקון תיכנן.
הגיבור כמעט מצליח לחלץ את הנסיכה בלי קרב, אולם לרוע מזלו הדרקון מתעורר והוא נאלץ לעמוד מולו פנים אל פנים כשהוא חמוש (פיזית) רק בגרזן ובפגיון. באמצע הקרב מופיע מכשף מסתורי (אשר עושה רושם שהוא והגיבור מכירים היטב) שמצליח לרתק את הדרקון למקום בעזרת כישוף על מנת שהגיבור ירוויח זמן ויוכל לחסל אותו. הגיבור מנצל את זה על מנת להטיל כישוף עוצמתי שמרכז את הכח של כל מי שמת בקרב עם הדרקון למכת אנרגיה אחת ואכן מצליח להטיל את הכישוף בהצלחה ולפגוע במטרה- אולם בינתיים הדרקון הצליח להשתחרר מהריתוק של המכשף ולעלות לאוויר, ולכן כשהכישוף פוגע בו והורג אותו גופתו העצומה נופלת על הגיבור ומוחצת אותו למוות.
"איך הגעתי למצב הזה?" הגיבור שואל את עצמו בחלקיק השנייה האחרון של חייו, ומכאן תם פרק ראשון והסיפור קופץ אחורה ומסופר כולו מההתחלה.

בעיות עד כאן: מיקום- דרקון עצום ומעופף שחי בתוך מערה זה דבר מופרך. המקום צריך להיות נוח בשביל חיה מעופפת ענקית אך נגיש לבני אדם שבאים להציל ו/או להביא אספקה של מזון ומים לנסיכה, אבל לא נגיש ליחידות צבאיות גדולות אשר יכולות לחסל ביחד את הדרקון בקלות יחסית. בנוסף לכך זה צריך להיות מקום שהגיבור יוכל להתגנב בו בהתחלה ולהלחם בדרקון מאוחר יותר.

המשך עלילה: הסיפור עובר לימי ילדותו של הגיבור. הוא היה שוליית נפח בטירה ועזר להכין חרבות עבור "אצילים מפונקים שלא הולכים להשתמש בהן אפילו" ונזף באחותו הקטנה רוזמרי אשר העריצה סיפורי אבירות וגבורה, "אלה רק סיפורים מגוכחים על קרבות נגד מפלצות שלא קיימות אפילו שהמציאו שחצנים וטיפשים", אולם בסתר ליבו קינא בבני האצולה וחלם על הרפתקאות ותהילה שהוא לא יכל לצאת אליהן עקב מוצאו הנחות.
לאחר שהגיבור מסיים את לחשל בעצמו חרב בפעם הראשונה מרטין הנפח מעניק לו מתנה- פגיון יקר ערך עם חריטות מוזרות. "מאיפה הפגיון הזה?" הגיבור שואל, "אין מצב שאתה הכנת אותו, הוא ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאתה מסוגל להכין". מרטין נוזף בו על החוצפה ומספר שכאשר הגיבור היה רק ילד קטן ואחותו רוזמרי הייתה תינוקת הוא מצא אותם מועמדים למכירה בשוק עבדים, והוא בעצם שחרר אותם בתשלום ואימץ אותם- ולאחר מכן הוא גילה שהגיבור החזיק בסתר פגיון שהוא "קיבל מהסנדק שלו" ולקח אותו ממנו על מנת לשמור עליו ולהחזיר לו אותו כשהוא יגיע לגיל המתאים.
בהמשך הסיפור מרטין נמצא על ערש דווי, והוא מתוודה בפני הגיבור שהוא תמיד קינא ופחד בסתר מהכישרון המדהים והרצינות הקרה שהגיבור הפגין כבר בגיל צעיר, ולכן הוא אף פעם לא הסביר לו את כל מה שהוא יודע ואת כל הסודות- אבל הוא ראה שהגיבור בכל זאת מצליח לקלוט בעצמו ולהתעלות עליו. מרטין מת והגיבור יורש את תפקיד הנפח הבכיר של הטירה ועובר לעבוד על הפרויקט האחרון והלא גמור של מרטין- גרזן גדול.
לאחר מכן יש לגיבור בעיות עם המחזרים של אחותו- היא לא מעוניינת באף אחד מהם ומתגרה בכולם, ולאחר שהיא אומרת לאחד מהם "תביס את אחי במכות ואני אנשק אותך על השפתיים" הם כולם רוצים חתיכה ממנו. רובם מוותרים אחרי פעם או פעמיים שהוא מכסח אותם בלי בעיה- כולם חוץ מריצ'ארד, שוליית אביר צעיר שלא מתבייש לחזר אחרי רוזמרי למרות הבדל המעמדות וביניהם ולא מתייאש מתבוסותיו החוזרות ונשנות במאבקים שלו עם הגיבור. לאחר שהגיבור מכניע אותו עוד פעם בלי בעיה הוא שואל את ריצ'ארד למה הוא כל כך מקובע על רוזמרי, והוא מספר שהיא מתייחסת אליו בצורה שונה מאוד מהמשרתות האחרות- כל פעם שיוצא לה לטפל בפצעים שלו אחרי אימוני נשק (וריצ'ארד תמיד חוטף הרבה פציעות באימונים) היא תמיד מטפלת בו בצורה מכאיבה ונוזפת בו כשהוא לא מצליח להתאפק מהכאבים ויורדת על כך שהוא נפצע מלכתחילה, בניגוד למשרתות אחרות שנוהגות בו בצורה עדינה וחנפנית, דבר אשר מעניין ומושך אותו משום מה...
התפנית הגדולה מתרחשת כאשר רוזמרי נאנסת ונרצחת על ידי הלורד/נסיך/מלך של הטירה, והגיבור נוקם בו והורג אותו ולאחר מכן מועמד למשפט. הגיבור דורש משפט בקרב ומובטח לו שאם הוא ינצח את האלוף של המלך בקרב עונשו יומר ממוות לגלות- אך כשהוא ניצב בזירה חמוש רק בפגיון שלו מתברר לאימתו שיריבו הוא מינוטאור פראי ואכזרי עם גרזן ענק (הגרזן שהגיבור חישל עבורו מבלי לדעת). הגיבור מצליח להחזיק מעמד בקושי עד שריצ'ארד קופץ לתוך הזירה ונהרג בניסיון לעזור לו, והשוק שהגיבור חוטף מהצפייה במותו של ריצ'ארד גורם לפחד שלו מהמינוטאור ומהמוות להיעלם ולהתחלף בזעם ממוקד. הגיבור מצליח להטעות את המינוטאור ולפגוע לו בנקודת תורפה, להפיל אותו לרצפה, לקחת ממנו את הגרזן ולהוריד לו את הראש...

בעיות עד כאן:
איך הגיבור לא מקבל מיד גזר דין מוות על רצח של בן אצולה? איך הגיבור מצליח להוכיח ולהצדיק לפחות חלקית את מעשיו על מנת שהמשפט יתקיים בכלל?

המשך עלילה:
הגיבור יוצא לגלות שבמהלכה הוא נאבק לשרוד ולחפש מטרה חדשה לחיות עבורה (עד כה הוא הקדיש את חייו בדאגה לעצמו ולאחותו). במהלך מסעו הוא נלחם במפלצות שונות ופוגש שלל דמויות מגוונות אשר החברה האנושית ממנה הוא בא מפלה ורודפת, ביניהם מכשף רב עוצמה עם לב זהב בשם קראת'ס שמלמד אותו קסמים ושבט אורקים עם מנהיג בשם גורבק אשר מלמד אותו לוחמה עם גרזן וכבוד בקרב.
לאחר מספר הרפתקאות נוספות (שעוד לא המצאתי) הגיבור מגלה על הנסיכה שבשבי הדרקון ומחליט לחלץ אותה על מנת לבטל את הגלות שלו ואת רדיפת המכשפים והאורקים בתור פרס ו/או כי הנסיכה היא בעצם הבת של אחותו והמלך האנס, והסיפור סוגר מעגל וחוזר לאן שהוא התחיל.
מילותיו האחרונות של הגיבור לקוראים הן על כך שהסיפור יסתיים ולמרות ששמו לא יהיה ידוע בהיסטוריה זה לא חשוב משום שמה שחשוב באמת זה המעשים שעשית בחיים, ושהוא מקווה שמה שהוא עשה אכן יעזור ויעורר השראה עבור הדורות הבאים...

בעיות אחרונות:
צריך לחשוב על עוד הרפתקאות ודמויות אשר ימלאו את החלל לקראת הקרב הסופי עם הדרקון, במיוחד אם הנסיכה היא אכן אחייניתו של הגיבור (במקרה הזה צריך גם לחשוב איך הוא מגלה את זה).
בנוסף לכך הסוף קצת קיטשי, קצת הרבה אפילו...
 

אלודאה

New member
הבטחתי ולכן אקיים!

קודם כל, בוא ננסה לפרק את האאוטליין לחלקים קטנים יותר.
מה נקודת ההתחלה של הסיפור?
מה נקודת הסיום?
מה התהליך שהגיבור שלך עובר במהלך הסיפור?
מי הם גיבורי המשנה החשובים?
מה התהליך שהם עוברים?
&nbsp
לא יותר מ 2-3 משפטים כמענה לכל שאלה, בבקשה.
 
ניסיון לענות

ההתחלה היא בעצם הסוף- הקרב האחרון של הגיבור למען המטרה אותה הוא מצא בחיים.
התהליך שהוא עובר זה תהליך של גילוי עולם, חיפוש עצמי והתגברות על ייאוש.
גיבורי משנה? המסע שלו הוא בודד אך הוא פוגש דמויות שונות על הדרך אשר הוא מתחבר אליהן בצורה לא צפויה ולומד מהן דברים לפני שהוא ממשיך הלאה- כמו גורבק האורק שמלמד אותו על החשיבות האמיתית של כבוד בקרב וקראת'ס המכשף שמלמד אותו לא לפחד מדברים רק בגלל שהם נראים לא שגרתיים ומסוכנים.
 

אלודאה

New member
אוקיי, אני לא ברורה מספיק.

בוא ננסה דוגמה כדי שתבין מה אני שואלת.
&nbsp
התחלה: פרודו הוא הוביט שחי בשקט בהוביטון ולא מחפש צרות. סאם הוא חברו הטוב ביותר.
סיום: סאם משמיד את הטבעת האחת ומציל את העולם ואת פרודו.
(אפשר גם - סאם ופרודו נוסעים עם העלפים לנמלים האפורים אחרי שהסיפור מסתים).
זוהי פשוט נקודת ההתחלה ונקודת הסיום. גם אם הן אותה נקודה, עדיין יש הבדל בינהן.
&nbsp
התהליך שהגיבור עובר במהלך הסיפור: פרודו לומד להשתמש בכוח, ושגם אדם קטן יכול לשנות את העולם.
(אפשר גם - פרודו מבין שהרפתקאות הן לא מה שהן נראות, והחיים בכפר טובים מכל דבר שיש בחוץ)
זהו הסיפור שלך, במשפט אחד ופשוט. אין שום סיבה לפרט, ולא צריך להרגיש אם זה יוצא מעט מטופש. גם רומאו ויוליה בסופו של דבר זה סיפור על זוג מאוהב שמת.
&nbsp
&nbsp
בוא נתחיל מזה ונמשיך לגיבורי המשנה מאוחר יותר.
 
אוקי

התחלה: הגיבור מת בקרב עם דרקון וברגע האחרון של חייו מספר את סיפור חייו
הסוף: הגיבור נפרד מהקוראים שכעת יודעים את סיפורו המלא ומת
התהליך: הגיבור לומד שניסים, פלאות ומפלצות קיימים לא רק באגדות ושלא צריך להאמין לדעות קדומות.
 

אלודאה

New member
מעולה, עכשיו אפשר להתקדם!

הנה השאלה: למה להתחיל את הסיפור דוקא בקרב עם הדרקון? למה לא להתחיל בהתחלה ולסיים בקרב?
 
תשובה

כי רציתי לפתוח באקשן שייצור מתח ומסתורין, אז חשבתי להתחיל מהאירוע הסופי ואז לחזור להתחלה ולגרום לקורא להבין בהדרגה את הפרק הראשון
 

אלודאה

New member
"לפתוח באקשן" ו"אירוע סופי" זה לא אותו הדבר.

אקשן יכול להיות קרב, מריבה, ואפילו "סתם" ריצה אחרי מישהו. הקורא צריך להכיר את הדמות כדי שיהיה לו אכפת ממנה.
מה הנקודה שאליה הדמות שלך חוזרת כשהיא מתחילה לספר את הסיפור שלה?
 
הנקודה היא:

היום שבו הגיבור מסיים לחשל את החרב הראשונה שלו.
רואים איך הוא מתלהב ממנה כשהוא לבד אך מדוכא ומתוסכל מזה שהוא לעולם לא יוכל להשתמש בה בעצמו, ומצד שני כשהוא לא לבד הוא יורד על בני אצולה וסיפורי הגבורה שלהם
 
היא מראה ניגוד ואירוניה

היא מציגה את הגיבור בעודו ילד שלא מאמין במפלצות ובסיפורי גבורה אך בסתר ליבו מייחל להם שזה ניגוד פנימי, וניגוד חיצוני בהשוואה לפרק עם הדרקון שבה הוא נמצא בדיוק בסיטואציה שבה הוא לא האמין אך ייחל לה בסתר.
הסיטואציה גם מציגה את דמותו של הגיבור בנקודה שבה קל מאוד להתחבר אליו, נקודה ממנה הוא גדל ומתפתח לאורך הספר.
 

אלודאה

New member
אוקיי...

אז למה לא להתחיל שם? למה להוסיף את החלק שלפני כן, שבה דמות שקשה להתחבר אליה מתחילה לספר את סיפור חייה?
 
הסבר

הקרב עם הדרקון הוא מלא אקשן ומסתורין שאמור לגרות את הקורא- הוא לא רק נלחם בדרקון אלה מפגין גם אופי, כישורים, יכולות... ובנוסף לכך יש גם קוסם מסתורי שנחלץ לעזרתו ונסיכה אותה הוא מנסה להציל מתוך מניעים לא הכי שגרתיים בסיפורים כאלה.
 
למעלה