האבולוציה האנושית לאן
איאן טטרסל, מחבר הספר :"היעשות אדם - האבלוציה ויחודיות האדם" (סדרת מדע, הוצאת י.ל. מאגנס - האוניברסיטה העברית,) סבור שלטווח הנראה לעין האבולוציה האנושית נעצרה. היא תתחדש רק אם אוכלוסית העולם תקטן ותתפצל הכתבה מתוך אתר הידען בני האדם מתעניינים תמיד לא רק בשאלה מניין באו אלא גם בשאלה לאן פניהם מועדות - ואכן, מאז הופיע רעיון האבולוציה לפני כמאתיים שנה נראים מוצאנו וייעודנו קשורים זה בזה קשר הדוק כלשהו. על סמך ההשקפה השלטת שהאבולוציה היא תהליך הדרגתי ומתקדם לא קשה להבין איך אנחנו קושרים את השניים כה בקלות, ומהירות השינוי התרבותי בזמננו (המועבר כמובן בדרך שונה לחלוטין משינוי אבולוציוני) תמכה לכאורה בהשקפה הזאת. כמו כן יש משמעות לכך שהעסק המשגשג של חיזוי העתיד היה תמיד עניין של איתור המגמה ואקסטופולציה. מעולם לא הייתה כל בעיה להציג את העבר כמפתח לעתיד: לאנשי החזון האמתיים יש קושי להביא לכך שהלא מוכר בתכלית יתקבל. לכן אין פלא שההשקפות הפופולריות העוסקות בדמותו העתידית של המין שלנו הציגו לעתים קרובות תמונה של יצורים שיש להם ראשים בעלי מוח גדול והגיוני כצורה עילאית. ראשים אלה מונחים בצורה לא יציבה על גופים צנומים ולמעשה חסרי איברים, שבעליהם מתענגים כתוך נופים של פלאים טכנולוגיים לאין קץ. המראה הגיוני למדי כאקסטרפולציה ; שהרי אין להכחיש שבמשך ההתנהלות הארוכה גדל המוח האנושי, גופינו נעשו לאחרונה חסונים פחות והטכנולוגיה שלנו נעשתה מורכבת יותר - וכל זאת במהירות מפליאה בעשורים האחרונים. אבל האם אנחנו יכולים באמת להסיק שהביצוע הנהדר שלנו בעבר מבטיח שכלולים עתידיים ? אני מפקפק בכך מאוד. קודם כול, ברור שהשינויים האבולוציוניים בעברנו היו לכל היותר בלתי סדירים. אכן, במשך כל המחצית הראשונה של ההיסטוריה האבולוציונית שלנו לא התרחש כל שינוי שהביא לתוצאה תפקודית חשובה. אפילן יצרני כלי האבן הראשונים לא נראו כנראה שונים מאוד מאבותיהם הקדומים, ומאז שהם הופיעו חלפו עוד מיליון שנים עד שחל שיפור טכנולוגי משמעותי. וכן הלאה וכן הלאה, גם בתחומים האנטומי והטכנולוגי הייתה ההיסטוריה של השושלת שלנו בדרך לשלמות רצופה חידושים אקראיים ולא חידושים הדרגתיים ועקיבים. אף כי צורת ההתפתחות הזאת מאכזבת, היא מתאימה טוב למדי להערכתנו המשתפרת של מורכבויותיו המשוערות של התהליך האבולוציוני. אם האבולוציה כוללת התנוונות והיווצרות מינים ולא הצטברות קבועה של שינויים קטנים, ואם ההיסטוריה של מינים יחידניים היא ברובה עניין שבשגרה, איננו צריכים להיות מופתעים למצוא שחידוש משמעותי בשושלת שלנו היה תופעה מקוטעת, לכן אם נרצה להשתמש בתאוריית האבולוציה או בעבר המאובן שלנו כדי לחזות את העתיד הביולוגי הצפוי למין שלנו, הכרח שתישאל אותה השאלה : האם קיימים עכשיו התנאים להתפתחויות אבולוציוניות חדשות של ההומו ספיינם ? כפי שראינו, האוכלוסיות הקטנות והמבודדות או המבודדות למחצה הן שהיו גם המנופים האמתיים של החידושים באבולוציה וגם יעד ההיווצרות של המינים. אוכלוסיות כאלה של בני אדם קדומים היו מפוזרות בהיקף נרחב על פני כדור הארץ בזמן השיבושים האקולוגיים והאקלימיים של תקופות הקרח, ובתנאים הללו הופיע ההומו ספיינס. מכל מקום, כיום המצב שונה עד מאוד. אוכלוסיית בני האדם חובקת העולם מונה יותר מחמישה מיליארדים ומתרבה כפטריות אחר הגשם. התחבורה המודרנית שמה לצחוק את המרחק ואת המחסומים הגאוגרפיים. בני האדם קלי תנועה לאין שיעור משהיו אי פעם. בידודן של אוכלוסיות בקרב המין שלנו הוא עניין של העבר, ולעומת זאת ערבוב הדדי בין בני האדם מכל האזורים הגאוגרפיים גדל והולך. התוצאה היא ללא ספק שכיום התנאים לחידושים אבולוציוניים אמיתיים בקרב המין שלנו פשוט אינם קיימים. אנחנו מהווים אוכלוסייה נרחבת יחידה החובקת את כדור הארץ ומעולם בהיסטוריה של מין כלשהו לא היו התנאים מתאימים פחות לקיבוע חידושים אבולוציוניים,ואם לא יתחולל אסון - גם לא יהיו כאלה. כמובן, שואה עשויה להיות לא הרחק מכאן. ייתכן שווירוס מחריד כמו וירוס האידס אבל פגיע פחות ממנו ומידבק ביתר קלות ממתין לנו מעבר לפינה. הטכנולוגיה איננה יכולה לעשות הרבה כדי להקל את התוצאות הכלל עולמיות של התנגשות מטאוריט כמו זו שנקשרה בהכחדת הדינוזאורים. ההערכה האחרונה קבעה שבמאה אלף השנים הקרובות ההסתברות להתרחשותו של אירוע כזה שואפת לאפס, אבל בסופו של דבר התנגשות כזאת היא בלתי נמנעת. ובאשר לזמן הקרוב יותר, מעשה הלהטים ההיי-טקי שלנו, שהולך ומתפתח ככדור שלג, עלול בהחלט לחרוג מעבר ליכולתנו לשלוט באחת או יותר מאין ספור תוצאותיו. ובאותה מידה מדאיגה האפשרות שניצול מוגבר ביותר של המערכת האקולוגית הכלל עולמית יגרום להתמוטטותה ובכך גם להתמוטטותנו. קיימות אין ספור אפשרויות, וכל גורם שיפעל להקטנת האוכלוסיות האנושיות ולפיצולן יחזיר את האפשרות לשינוי אבולוציוני אצל בני האדם. ואולם אם נתעלם מהאפשרות של מקרה אסון, האם למשהו מכל אלה יש חשיבות? ובכן, בדרך מסוימת אולי כן, לפחות במידה שהפנטזיות של כותבי המדע הבדיוני משקפות כמיהה כלשהי בתת-מודע הקיבוצי שלנו. לדוגמה, ברור שיוצרי ספוק, גיבור סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים", כיוונו לתחושותינו כאשר המציאו את היצור הרציונלי העילאי הזה, מפני שאין להכחיש שמשהו מפתה באופן מוזר ברעיון של יצור המשוחרר מכל מטען הרגשות שלהיות בן אנוש כרוך בו באופן בלתי נמנע. ככלות הכל, התנהגות אירציונלית המונעת בכוח רגשות נסתרים היא הרקע למרביתן של אין ספור המצוקות שהמין האנושי המיט על עצמו (ועל אחרים) במהלך ההיסטוריה המתועדת. עם זאת ישנו כמובן גם צד לא הגיוני, משום שאיש מאתנו איננו רוצה להיות רובוט, וחיים ללא רגשות הם חיים נטולי חדווה, אהבה והנאה. בכל זאת האפשרויות של המדע הבדיוני לגבי עתידנו אינן נעצרות אצל ה"ספוקים" למיניהם. דרך אחת לשינוי שחוזרת ועולה לדיון היא במסעות לחלל. מה יקרה אם ייסדו מושבות קטנות של בני אדם על גופים שמימיים מרוחקים ? האוכלוסיות תהיינה קטנות, וייווצרו התנאים לשינויים אבולוציוניים, אבל האומנם הם ייווצרו ? אפילו אם מסעות בחלל ממין זה יהפכו לבסוף למציאות, מה שאיננו ודאי כלל, תצטרך כל מושבה כזאת להיעזר בתמיכה מכדור הארץ. הבידוד לא יהיה מושלם וההסתברות לאבולוציה של מין חדש תהיה אפסית. גם אם בדרך נס כלשהי תוכל מושבת חלל לשרוד בבדידותה כאשר חבל הטבור שלה אל כדור הארץ יתנתק. כי ההתפתחויות מבחינה ביולוגית שינבעו מכך לא יהיו רלוונטיות להמשך החיים האנושיים על פני כדור הארץ. ובדומה לכך ההנדסה הגנטית, חביבה אחרת של המדע הבדיוני ליצירת שינויים גנטיים ואבולוציוניים עתידיים. אפשר יהיה לקיים גנוטיפים חדשים שנוצרו באופן מלאכותי רק באמצעות בידוד הפרטים שנושאים אותם מכלל האוכלוסייה. גם במקרה הלא סביר שיהיה אפשר אי פעם לבצע מניפולציות כאלה על פרטים בני מיננו, יישארו בהכרח החידושים של ההנדסה הגנטית אך ורק ברשותן של אוכלוסיות "מעבדה" קטנות ולכן לא יצליחו להשפיע על כלל האוכלוסייה הגדולה יותר של ההומו ספיינם. ובכן, החדשות הן גם טובות וגם רעות. החלק הרע הוא שאם העניינים יימשכו פחות או יותר כפי שהם, איננו יכולים לצפות שהאבולוציה (או הטכנולוגיה) יצאו מנצחים כבעבר ויצילו את המין האנושי משיגעונותיו באמצעות הענקת אינטליגנציה יוצאת דופן או אפילו שכל ישר קיבוצי. לעומת זאת החדשות הטובות הן שחוץ מבמקרה אסון, כמעט ודאי שתמיד נהיה היצורים הייחודיים, המעניינים, שאין לרדת לעומקם כפי שהיינו מאז ומעולם. אנחנו "תקועים" עם התכונות הישנות המוכרות - והמסוכנות בכוח - של עצמנו, ללא אפשרות לשינוי, ואנחנו צריכים ללמוד מיד איך לחיות בדרך הטובה ביותר עם העובדה הזאת. כתמיד, השלמות נשארת בגדר אשליה.
איאן טטרסל, מחבר הספר :"היעשות אדם - האבלוציה ויחודיות האדם" (סדרת מדע, הוצאת י.ל. מאגנס - האוניברסיטה העברית,) סבור שלטווח הנראה לעין האבולוציה האנושית נעצרה. היא תתחדש רק אם אוכלוסית העולם תקטן ותתפצל הכתבה מתוך אתר הידען בני האדם מתעניינים תמיד לא רק בשאלה מניין באו אלא גם בשאלה לאן פניהם מועדות - ואכן, מאז הופיע רעיון האבולוציה לפני כמאתיים שנה נראים מוצאנו וייעודנו קשורים זה בזה קשר הדוק כלשהו. על סמך ההשקפה השלטת שהאבולוציה היא תהליך הדרגתי ומתקדם לא קשה להבין איך אנחנו קושרים את השניים כה בקלות, ומהירות השינוי התרבותי בזמננו (המועבר כמובן בדרך שונה לחלוטין משינוי אבולוציוני) תמכה לכאורה בהשקפה הזאת. כמו כן יש משמעות לכך שהעסק המשגשג של חיזוי העתיד היה תמיד עניין של איתור המגמה ואקסטופולציה. מעולם לא הייתה כל בעיה להציג את העבר כמפתח לעתיד: לאנשי החזון האמתיים יש קושי להביא לכך שהלא מוכר בתכלית יתקבל. לכן אין פלא שההשקפות הפופולריות העוסקות בדמותו העתידית של המין שלנו הציגו לעתים קרובות תמונה של יצורים שיש להם ראשים בעלי מוח גדול והגיוני כצורה עילאית. ראשים אלה מונחים בצורה לא יציבה על גופים צנומים ולמעשה חסרי איברים, שבעליהם מתענגים כתוך נופים של פלאים טכנולוגיים לאין קץ. המראה הגיוני למדי כאקסטרפולציה ; שהרי אין להכחיש שבמשך ההתנהלות הארוכה גדל המוח האנושי, גופינו נעשו לאחרונה חסונים פחות והטכנולוגיה שלנו נעשתה מורכבת יותר - וכל זאת במהירות מפליאה בעשורים האחרונים. אבל האם אנחנו יכולים באמת להסיק שהביצוע הנהדר שלנו בעבר מבטיח שכלולים עתידיים ? אני מפקפק בכך מאוד. קודם כול, ברור שהשינויים האבולוציוניים בעברנו היו לכל היותר בלתי סדירים. אכן, במשך כל המחצית הראשונה של ההיסטוריה האבולוציונית שלנו לא התרחש כל שינוי שהביא לתוצאה תפקודית חשובה. אפילן יצרני כלי האבן הראשונים לא נראו כנראה שונים מאוד מאבותיהם הקדומים, ומאז שהם הופיעו חלפו עוד מיליון שנים עד שחל שיפור טכנולוגי משמעותי. וכן הלאה וכן הלאה, גם בתחומים האנטומי והטכנולוגי הייתה ההיסטוריה של השושלת שלנו בדרך לשלמות רצופה חידושים אקראיים ולא חידושים הדרגתיים ועקיבים. אף כי צורת ההתפתחות הזאת מאכזבת, היא מתאימה טוב למדי להערכתנו המשתפרת של מורכבויותיו המשוערות של התהליך האבולוציוני. אם האבולוציה כוללת התנוונות והיווצרות מינים ולא הצטברות קבועה של שינויים קטנים, ואם ההיסטוריה של מינים יחידניים היא ברובה עניין שבשגרה, איננו צריכים להיות מופתעים למצוא שחידוש משמעותי בשושלת שלנו היה תופעה מקוטעת, לכן אם נרצה להשתמש בתאוריית האבולוציה או בעבר המאובן שלנו כדי לחזות את העתיד הביולוגי הצפוי למין שלנו, הכרח שתישאל אותה השאלה : האם קיימים עכשיו התנאים להתפתחויות אבולוציוניות חדשות של ההומו ספיינם ? כפי שראינו, האוכלוסיות הקטנות והמבודדות או המבודדות למחצה הן שהיו גם המנופים האמתיים של החידושים באבולוציה וגם יעד ההיווצרות של המינים. אוכלוסיות כאלה של בני אדם קדומים היו מפוזרות בהיקף נרחב על פני כדור הארץ בזמן השיבושים האקולוגיים והאקלימיים של תקופות הקרח, ובתנאים הללו הופיע ההומו ספיינס. מכל מקום, כיום המצב שונה עד מאוד. אוכלוסיית בני האדם חובקת העולם מונה יותר מחמישה מיליארדים ומתרבה כפטריות אחר הגשם. התחבורה המודרנית שמה לצחוק את המרחק ואת המחסומים הגאוגרפיים. בני האדם קלי תנועה לאין שיעור משהיו אי פעם. בידודן של אוכלוסיות בקרב המין שלנו הוא עניין של העבר, ולעומת זאת ערבוב הדדי בין בני האדם מכל האזורים הגאוגרפיים גדל והולך. התוצאה היא ללא ספק שכיום התנאים לחידושים אבולוציוניים אמיתיים בקרב המין שלנו פשוט אינם קיימים. אנחנו מהווים אוכלוסייה נרחבת יחידה החובקת את כדור הארץ ומעולם בהיסטוריה של מין כלשהו לא היו התנאים מתאימים פחות לקיבוע חידושים אבולוציוניים,ואם לא יתחולל אסון - גם לא יהיו כאלה. כמובן, שואה עשויה להיות לא הרחק מכאן. ייתכן שווירוס מחריד כמו וירוס האידס אבל פגיע פחות ממנו ומידבק ביתר קלות ממתין לנו מעבר לפינה. הטכנולוגיה איננה יכולה לעשות הרבה כדי להקל את התוצאות הכלל עולמיות של התנגשות מטאוריט כמו זו שנקשרה בהכחדת הדינוזאורים. ההערכה האחרונה קבעה שבמאה אלף השנים הקרובות ההסתברות להתרחשותו של אירוע כזה שואפת לאפס, אבל בסופו של דבר התנגשות כזאת היא בלתי נמנעת. ובאשר לזמן הקרוב יותר, מעשה הלהטים ההיי-טקי שלנו, שהולך ומתפתח ככדור שלג, עלול בהחלט לחרוג מעבר ליכולתנו לשלוט באחת או יותר מאין ספור תוצאותיו. ובאותה מידה מדאיגה האפשרות שניצול מוגבר ביותר של המערכת האקולוגית הכלל עולמית יגרום להתמוטטותה ובכך גם להתמוטטותנו. קיימות אין ספור אפשרויות, וכל גורם שיפעל להקטנת האוכלוסיות האנושיות ולפיצולן יחזיר את האפשרות לשינוי אבולוציוני אצל בני האדם. ואולם אם נתעלם מהאפשרות של מקרה אסון, האם למשהו מכל אלה יש חשיבות? ובכן, בדרך מסוימת אולי כן, לפחות במידה שהפנטזיות של כותבי המדע הבדיוני משקפות כמיהה כלשהי בתת-מודע הקיבוצי שלנו. לדוגמה, ברור שיוצרי ספוק, גיבור סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים", כיוונו לתחושותינו כאשר המציאו את היצור הרציונלי העילאי הזה, מפני שאין להכחיש שמשהו מפתה באופן מוזר ברעיון של יצור המשוחרר מכל מטען הרגשות שלהיות בן אנוש כרוך בו באופן בלתי נמנע. ככלות הכל, התנהגות אירציונלית המונעת בכוח רגשות נסתרים היא הרקע למרביתן של אין ספור המצוקות שהמין האנושי המיט על עצמו (ועל אחרים) במהלך ההיסטוריה המתועדת. עם זאת ישנו כמובן גם צד לא הגיוני, משום שאיש מאתנו איננו רוצה להיות רובוט, וחיים ללא רגשות הם חיים נטולי חדווה, אהבה והנאה. בכל זאת האפשרויות של המדע הבדיוני לגבי עתידנו אינן נעצרות אצל ה"ספוקים" למיניהם. דרך אחת לשינוי שחוזרת ועולה לדיון היא במסעות לחלל. מה יקרה אם ייסדו מושבות קטנות של בני אדם על גופים שמימיים מרוחקים ? האוכלוסיות תהיינה קטנות, וייווצרו התנאים לשינויים אבולוציוניים, אבל האומנם הם ייווצרו ? אפילו אם מסעות בחלל ממין זה יהפכו לבסוף למציאות, מה שאיננו ודאי כלל, תצטרך כל מושבה כזאת להיעזר בתמיכה מכדור הארץ. הבידוד לא יהיה מושלם וההסתברות לאבולוציה של מין חדש תהיה אפסית. גם אם בדרך נס כלשהי תוכל מושבת חלל לשרוד בבדידותה כאשר חבל הטבור שלה אל כדור הארץ יתנתק. כי ההתפתחויות מבחינה ביולוגית שינבעו מכך לא יהיו רלוונטיות להמשך החיים האנושיים על פני כדור הארץ. ובדומה לכך ההנדסה הגנטית, חביבה אחרת של המדע הבדיוני ליצירת שינויים גנטיים ואבולוציוניים עתידיים. אפשר יהיה לקיים גנוטיפים חדשים שנוצרו באופן מלאכותי רק באמצעות בידוד הפרטים שנושאים אותם מכלל האוכלוסייה. גם במקרה הלא סביר שיהיה אפשר אי פעם לבצע מניפולציות כאלה על פרטים בני מיננו, יישארו בהכרח החידושים של ההנדסה הגנטית אך ורק ברשותן של אוכלוסיות "מעבדה" קטנות ולכן לא יצליחו להשפיע על כלל האוכלוסייה הגדולה יותר של ההומו ספיינם. ובכן, החדשות הן גם טובות וגם רעות. החלק הרע הוא שאם העניינים יימשכו פחות או יותר כפי שהם, איננו יכולים לצפות שהאבולוציה (או הטכנולוגיה) יצאו מנצחים כבעבר ויצילו את המין האנושי משיגעונותיו באמצעות הענקת אינטליגנציה יוצאת דופן או אפילו שכל ישר קיבוצי. לעומת זאת החדשות הטובות הן שחוץ מבמקרה אסון, כמעט ודאי שתמיד נהיה היצורים הייחודיים, המעניינים, שאין לרדת לעומקם כפי שהיינו מאז ומעולם. אנחנו "תקועים" עם התכונות הישנות המוכרות - והמסוכנות בכוח - של עצמנו, ללא אפשרות לשינוי, ואנחנו צריכים ללמוד מיד איך לחיות בדרך הטובה ביותר עם העובדה הזאת. כתמיד, השלמות נשארת בגדר אשליה.