שאלה מעולה
היא עלתה בראשי מייד לאחר שכתבתי את התגובה הקודמת.
אז ראשית: כדי לענות צריך מישהו שמכיר את כל הנתונים הארציים. וזה לא אני.
אבל מהמעט שאני כן מכיר (אני מניח ששאלתך נוגעת למגזר היהודי בלבד, אז אענה על זה):
א.ת הצמוד לרכבת בבנימינה - כולו בבעלות פרטית.
יש מספר חלקות במת"מ.
עד כמה שאני יודע יש מספר חלקות בנשר (חלק מאזור התעסוקה).
אם אני לא טועה, אז אזור התעשיה הצפוני של נתניה (רובו או חלקו).
אם אני לא טועה, אז חלק מאזור התעשיה של רעננה.
אבל אני מבין את קו המגמה שלך, ויש משהו בדבריך. זאת אם נתבונן רק על היעודים, מבלי להתבונן על כל המכלול:
1. שוק הנדל"ן - במגזר הערבי כמעט ולא קיים, ולכן אזורי התעסוקה על קרקעות פרטיות לא יפותחו במידה ולבעלים אין צורך/שימוש ישיר ביעוד הקרקע.
2. מאותה סיבה (שוק נדלן) מובן הלחץ הגדול יותר לייעד קרקעות פרטיות למגורים.
3. במגזר הערבי קשה יותר לאתר קרקעות מדינה (נגזרת מזה הינה גם האפשרות לאתר קרקעות מדינה במיקום ההולם את היעוד התעסוקתי).
4. עלויות (קרקע ופיתוח) - לרוב הרשויות במגזר "יש בעיה" עם חוקי העזר העירוניים, בכל הנוגע לגובה עלויות פיתוח והיטלים (אם בכלל יש להם חוקים כאלה). דבר שלמעשה מטרפד אפשרויות של פיתוח אזורי תעסוקה על קרקעות פרטיות ומקשה על פיתוח כזה בקרקעות מדינה.
5. וכמובן שאלות היזמים: האם יש כ"א מתאים במרחב? מידת החשיפה(לנגישות, לקהל לקוחות)?
לכן, גם מסיבות אלה, הפתרון לדעתי צריך להיות בכיוון של אזורי תעסוקה משותפים, עם חלוקת הכנסות (
ולהפסיק לאלתר הקמת אזורי תעסוקה לפי שייכות מוניציפאלית. ובכלל, החזון שלי זה הקמת "מינהלת אזורי תעסוקה ארצית". אבל אני מנסה להיות קצת מציאותי כרגע
).
