האדם קובע את הגורל או הגורל את האדם

[leeoze]

האדם קובע את הגורל או הגורל את האדם

לאחרונה עלתה השאלה הזו בשיחה שלי עם אחת הידידות שלי... האם האדם (אישה או גבר) אחראי לגורלו או שזה כבר נקבע מראש? יהיו שיגידו הרי ברור שהאדם הוא זה שאחראי לגורלו, כי הרי לכל אחד מאיתנו הזכות להחליט על הצעד הבא שיקח, כלומר: אני החלטתי על כך ולכן זה קרה. אבל אולי, זה היה צריך לקרות ולכן אני החלטתי?! לדוגמא: אני בניורק, חזרה הביתה - תאריך טיסה 5.9 ב-1.8 אני חושב, יש לי מישהי בבית שאני חייב לראות כי היא עוזבת ב-1.9 ואולי כדאי לי לחזור כבר ב-22.8 שיהיה לי שבוע להיות איתה. אז החל מאותו היום התחלתי לנסות ולהעביר את תאריך הטיסה שלי ל-22.8. מה שלא ניסיתי אמרו לי אנחנו נשים אותך בסטנד ביי ל-22 והטיסה שלך כרגע היא ל-25.8 כעקרון עד ל21.8 כל מה שלא עשיתי נראה כאילו מישהו בכח מנסה לגרום לי לחזור ב-25 ולא ב-22. אבל ב21 "ניצחתי" את הגורל והצלחתי לארגן לעצמי טיסה למחרת היום. כשהגעתי הביתה, דיי גיליתי שחזרתי מוקדם לשווא, כי מצד אחד התאכזבתי מאוד מאותו השבוע ומצד שני בזכות השבוע הזו קרו דברים (ואני מציין לטובה) שלא היו קורים אם הייתי חוזר מאוחר יותר. עכשיו אני יושב ומביט לאחור... אז האם "ניצחתי" את הגורל בזה שחזרתי מוקדם יותר? או שפשוט זה היה הגורל שהחזיר אותו מוקדם יותר? איך כל זה קשור לקטע של בינו לבינה? ובכן זה דיי פשוט? האם הגורל הוא זה שמכתיב: האם אתה תפגוש את האחת (או האחד לנשים) או אתה הוא זה שצריך לגרום לעניינים לזוז? ואם כן האדם הוא זה שמכתיב לעצמו את גורלו, אז אולי בעצם זה ייתכן שבזה שאתה תתערב בעניין הגורל אתה רק תהרוס לעצמך, כי אולי הגורל הכין לך משהו טוב יותר? בקיצור, אני מניח שלכולנו יש דעה בנושא, וכמובן שלצד דעה זו יש גם נסיון. אז בבקשה... מעניין אותי לדעת מה אחרים חושבים ומה ניסיונם של אחרים בשאלה האם האדם יפגוש את החצי השני שלו מתוך גורל ומתוך זה שהוא החליט על כך?

 

[magenta73]

גורל

הוא לא משהו שמנצחים אותו. אם מדברים על פילוסופיה... אז זה עובד ככה. נגיד ולאדם יש גורל קבוע מראש. עדיין, יש לו אלף ואחד דרכים להגיע אל אותו גורל. הוא יכול לה=בחור את דרך א' או ב' או ג'. גורל של אדם לא קשור לזוגיות, לדעתי. גורל של אדם מדבר על אם הוא עבר ולמד מה שהיה צריך ללמוד ולעבור. עכשיו... בהקשר רומנטי... להגיד גורל אומר להגיד "האחד והיחיד" או ה"אחת והיחידה" ואני לא מאמינה בזה. אני לא מאמינה שיש רק אדם אחד בכל העולם הגדול הזה שרק הוא מתאים רק לי. ושזה נקבע מראש. אתה כל הזמן משתנה. כל הזמן מתפתח. כל הזמן יש לך רצון או צורך או ראייה אחרת לגבי מי הוא אותו ה"אחד"... לכן... אין אחד. ולשאלתך - אתה תפגוש את "החצי השני" שלך לכשתהייה מוכן לזוגיות אמיתית.

 

[ירונימוס]

מכיר את תיאורית הכאוס הגדול ?

 

[leeoze]

תגובה מעניינת...

בשעה האחרונה קראת כל חומר אפשרי בנושא, ועדיין אני תוהה... אז מה שאני עושה היום ישפיע עלי עוד 20 שנה (מן הסתם זה הגיוני), אבל אולי מה שעשיתי היום (וחשבתי שזו היתה החלטה שלי) היה צריך לקרות בכל זאת ולכן לקחתי את ההחלטה הזו? כמה פעמים, כמעט, נדרסתי? כמה פעמים, כמעט עשיתי תאונה? ובפעמים הללו כאילו משהו בכוח דאג שהן לא יקרו (כי אולי הם לא היו אמורים לקרות)! אז מצד אחד, אפשר להגיד, האדם אחראי לגורלו, אבל אם נסתכל אחורה וננסה להסביר את התופעות המוזרות הללו שהביאו אותך לאן שאתה היום... אההה... אז בעצם אפשר לראות שלא כל כך היית אחראי למצב שבו אתה נמצא... כמו "למה, שאני במקרה אתיישב מאוחרה באוטובוס, (ולמרות שאני אדם ביישן מאוד) פתאום אתחיל בשיחה עם חיילת ואיכשהו יתברר שהיא משרתת במתקן מחשב ובדיוק צריכים שם חייל נוסף... ובסוף אני גומר כראש מדור של המתקן הזה אחרי 4 שנים שאני שם, כשאני בכלל הייתי בדרך לקב"ן?" יש שיגידו סתם מזל, המצחיק הוא שיש עוד הרבה סיפורים כאלו. אז כל כך הרבה מזל? אז למה אני לא מיליונר מהלוטו אם יש לי כל כך הרבה מזל? וזה מביא אותך לחשוב (שתבינו למה זה קשור לקטע שבינו לבינה). אני אדם מאוד בררן (כמו הרבה אחרים ואחרות) בקטע של להכיר בחורה, ונמאס כבר מכל הסטוצים והקטעים הקצרים האלו. בגלל זה התחלתי לחשוב. האם אני אפגוש אותה במקרה? או שאני זה שצריך לגרום לזה לקרות? ולפעמים אני פוגש מישהי שנחמד לי איתה, אבל איכשהו משהו שם לא מסתדר. וזה מביא אותי למצב שצריך להלחם קצת. אז אני נלחם קצת ומנסה בכל זאת אבל אז אני חוזר אחורה ואומר... רגע אולי זה הגורל? אולי אני לא צריך להלחם כי אולי זה לא צריך לקרות. מצד אחד, בראיה לאחור, כל מה שקרה לי והביא אותי לאן שאני היום (שהמצב שלי הוא ממש טוב ד"א) קרה לי במקרה כי הייתי במקום ובזמן הנכון. אז אולי גם זה יקרה במקרה...? ומצד שני, אם אני לא אנסה משהו, אז נראה כאילו זה לא יקרה...

 

[ירונימוס]

כן, מה שאתה עושה

משפיע על מה שתהיה בעוד 20 שנים (מתוך נקודת הנחה שתזכה לזה - אם אתה מאחל את זה לעצמך בכלל) בדיוק כמו שמי שאתה היום הוא תוצאה ישירה מהעבר שלך. אני אישית לא מאמין גדול בתיאורית הכאוס אבל ברור לי שאני יכול לבחור אם לסוע באוטובוס או לא אבל לא יכול לדעת אם המתאבד יעלה על האוטובוס איתי או על אחר. אני מניח שהתשובה הכי נכונה היא איפשהו באמצע. אני אישית דוגל באחריות אישית על דברים, לא נוטה להאשים אף אחד אחר בדברים הרעים שקורים לי ומצד שני ברור לי שגם דברים טובים, אני צריך לרצות/להסכים לקבל מאחרים. כאן זו בחירה אישית של מה שאתה מקבל או לא. גם כשאתה רוצה להשיג משהו זה בד"כ שילוב של הדברים, ברור שאתה צריך לפעול על מנת להשיג את הדברים (שום דבר בחיים לא בא לבד לצערי) אבל מצד שני צריך לזכור שלפעמים מרוב חיפושים לא רואים מה יש מתחת לאף. ועוד דבר שחשוב לזכור (מתוך השיר של ג'ון לנון Life is what happens to you While you’re busy making other plans בהצלחה

 

[leeoze]

אין לי ויכוח...

האמת היא שאני לא מאשים אף אחד בדברים רעים שקורים לי. אבל אני מסתדר עם זה טוב מאוד מסיבה אחת פשוטה, כי אני איפשהו מאמין שזה היה צריך לקרות וזאת על מנת שמשהו טוב ייצא מזה. לכן אני מקבל את כל מה שרע כטוב. אז מצד אחד זו לקיחת אחריות על דברים שאני עושה כי אני בעצם לא מאשים אף אחד, אבל כדי לא לשקוע ברחמים עצמיים ובשינאה עצמית אני פשוט אומר שמה שקרה קרה ומשהו טוב ייצא מזה. אבל זה לא קשור לנושא... "מרוב חיפושים לא רואים מה יש מתחת לאף..." אין מה להוסיף... שיהיה יום טוב ושנה טובה

 

[uzipikar]

פשוט..

כשתפתור את מי בא ראשון (הביצה והתרנגולת) תקבל תשובה גם לזה

 

[mika tal]

שאלה מעניינת.... שגוררת עימה עוד

ועוד שאלות... אני חושבת שהגורל קובע בסופו של דבר, אבל האדם יכול לעזור לעצמו בכל מיני סיטואציות.. ז"א קצת מהאל, קצת מהאדם..