האדמונית ירוקת העיניים

האדמונית ירוקת העיניים

אריק ,חברי,נהג אגד ותיק, החל את דרכו על ההגה עוד בגיל 21 ,עת שהתחתן בהיותו סטודנט ועבד לפרנסתו בלילות ובשבתות. גם מבלי להתייחס לעובדה כי אשתו שינתה צורתה מאז החתונה ולא דמתה ליפיפיה אשר עימה עמד תחת החופה,קשה היה לאריק להיוותר אדיש אל מול מבול הצעירות אשר היה עולה יום יום על האוטובוס,מי בחיוך רב משמעי ,מי בקריצה ומי ברמיזה בוטה או פחות. אריק היה בחור נאה,הקפיד בצעירותו להתיישב על המושב הרם עם מכנסיו הקצרצרים כאשר כל מבושייו עצורים ולחוצים גם בזמן רגיעה, וכל אימת שהיתה עולה נוסעת שגירתה אותו ו/או את דמיונו, היו מבושיו מגיבים מיידית בכאב עמום ונעים. בנסיעותיו הקצרות בתוך העיר, לא הספיק הזמן לעגוב על נוסעותיו אך בנסיעות הבינ-עירוניות היה משתעשע עם עצמו ובוחר לעצמו את ``מלכת הנסיעה`` וזו אשר זכתה בתואר היתה מתבקשת לשבת במושב הראשון לצידו.תמיד היה יודע כיצד לנסח שיכנועו לכך-או בדרך הפיתוי או בדרך הפריטה על המצפון שכאילו נדרשת להחזיקו ער מחשש שירדם... בד``כ היו מסתיימות הנסיעות הבינ-עירוניות ב``חפוז`` בחניון האוטובוסים של היעד הסופי של הנסיעה. אריק חשב שהוא מומחה בביצוע ההפרדה הטוטאלית בין סקס לאהבה והיה משוכנע כי יוכל לנווט בין השניים בשליטה עצמית מלאה ובהצלחה ,כל עוד אשתו לא תהיה בסוד העניינים.כך חלפו להן שנות בצורת עם אשתו בקלי קלות מבלי שטרח או התאמץ לשכנע את אשתו לספקו יותר ממה שהיא חפצה בכך. יום ששי אחד אחה``צ, בנסיעה עירונית אחרונה לפני כניסת השבת,עלו לאוטובוס שתי מתנדבות הולנדיות-אחת אדמונית ירוקת עיניים ויפה והשנייה, בלונדית לא מושכת במיוחד.שאלו:``כרמל?`` ואריק השיב בחיוב ובכך הסתיימה השיחה האינטיליגנטית בין הצדדים.אריק היה זורק מבטים אל האדמונית דרך המראה כל תוואי הדרך ומעכל בשקיקה את חמודותיה.מספר פעמים הצטלבו המבטים בין השניים אך לא היה בכך כדי לבשר על ההמשך. הגיע אריק לקצה מסלול הנסיעה והשתיים טרם ירדו.ואז שאלו:``אכסניית כרמל?`` ומעצם השאלה כבר הבין אריק כי התבלבלו בעת עלייתן לאוטובוס שכן שאלו רק ``כרמל?`` ואילו האכסנייה כלל לא על הכרמל ! היו שתי ברירות: -הברירה הטבעית של הורדתן בתחנה הסופית ולהשאירן לגורלן. -הברירה של אריק שאכן ניבחרה והיא איסופן לביתו. הוא העבירן לריכבו הפרטי שחנה בחניון האוטובוסים והסיען לביתו אפילו מבלי לידע את אשתו על האורחות הבלתי צפויות.בעוד אשתו עדיין מתחקרת אותו `מה קורה?`, הוא כבר שלף מבגדי אשתו כדי להשאיל להן,הכניסן לאמבטיה,כיבס בגדיהן ואשתו מתחילה לארגן את שולחן האורחים לארוחה החגיגית של ערב שבת. הארוחה לוותה בשיחה עילגת באנגלית ובחילופי מבטים בין אריק לאדמונית היפה. בהתקרב שעת חצות, הוביל אריק את אורחותיו לדירת דודו הסמוכה ,דירה פנוייה רוב חודשי השנה מהיותה שייכת לתושב חוץ.הוא הבטיחן כי למחרת בבוקר יבוא לאספן שוב לביתו לארוחת בוקר והבטיח להן שיקח אותן טיול בעכו העתיקה ולאחר מכן יפרדו דרכם. ואכן עמד בהבטחותיו לעצמו ,לאורחותיו ולאשתו ....ואף יותר. כל הלילה לא עצם עיין ודמיונותיו ומחשבותיו התרוצצו חופשי אודות האדמונית, עד שחילץ עצמו ממיטת רעייתו בשעת בוקר מוקדמת של שבת,דבר חריג בפני עצמו עבורו,ומיהר לדירת דודו בו שכנו האורחות. אריק נכנס לדירה,ניגש לחדר השינה, שם ישנו להן שתי הנסיכות על מיטה רחבת מימדים, והתבונן בהן בשנתן תוך שעולות ומתרוצצות בראשו מחשבות זימה.עם חלוף הזמן בשלו המחשבות והפכו למעשה-הוא התפשט ונשכב בין שתיהן.דווקא `הנסיכה המכוערת` התעוררה מיד ומשהבחינה במעשיו זינקה מהמיטה ונעלמה מהחדר.אריק נותר לבד עם מושא תשוקותיו מאז ערב אמש.הוא התבונן בפניה המלאכיות ודמיין את גופה של האדמונית המסעירה ,אשר הסתתר מתחת לסדין אשר הדגיש את תווי גופה הבנוי לתפארת.ידו גלשה אט אט אל ``השטח האסור`` ואז פקחה האדמונית את עיניה וחייכה אליו במבט מבין ומזמין.מה שארע בשעה הבאה יוותר חסוי בשל מגבלות המדיה אך כל קורא יפעיל את דמיונו... לאחר מיצוי התאוות, אכן המשיכה התוכנית לפעול במתכונתה-ארוחת בוקר,נסיעה לעכו,ביקור בעיר העתיקה ופרידה. לא חלפו 24 שעות ובסיומו של יום עבודה שחלף באיטיות מעצבנת מצא אריק את עצמו נוסע לקיבוץ בו התגוררו הנסיכות,איתר מגוריהן ומיותר לציין שנשאר לישון עם אהובתו החדשה כל הלילה. היה זה הלילה הראשון בחייו בו שהה מחוץ לביתו ושלא לצורכי עבודה או מלחמה(מילואים).ידע אריק מה יקרה למחרת כאשר יפגש עם אשתו,ידע כי יעבור חקירת שתי וערב,ידע כי תהיה זו הפעם הראשונה בה יצטרך להודות שאכן היה עם אחרת,ידע כי עושה עוול לחיי נישואיו,ידע וידע ועוד ידע כי לילה שלם עם האדמונית שווה הכל!! והלילה ההוא הפך להרבה לילות ונישואיו הגיעו אל פי תהום.אשתו שלחה את אחיו של אריק אל האדמונית כדי להשפיע עליה להיעלם מן האופק אך משראה אחיו את האדמונית כמעט החליט גם הוא לעגוב עליה...וחזר לאריק ואמר:``אינני מצדיק מעשייך אך אני מבין אותך....``.אריק ידע כי הינו מאוהב כפי שלא היה מאוהב בחייו והוא ידע ששום איום כלכלי או מוסרי לא יעמדו בדרכו למימוש האהבה והתשוקה לה ציפה כל ימי חייו.הקשיים האובייקטיבים של התאהבות בנוצריה לא ישראלית כלל לא הירפו ידיו אלא להיפך-היוו עבורו מבחן עמידות לאהבה. אריק לקח חופשה מהעבודה,עזב את ביתו וירד עם האדמונית לשבוע בשארם א-שיח.כל הדרך דרומה הוותה מסע של שיכרון חושים-כל אימת שבא להם להזדיין היו עוצרים בתוך פרדס,על חוף ים נטוש ומממשים את תאוות יצריהם ששוב איננה ניתנת לפירוט (חבל...). הגיעו השניים לחוף נעמה,הקימו אוהלם ושקעו בנירוונה אמיתית בת שבוע של זיונים,בירה,חשיש וריקודים תחת כיפת השמיים.אריק מעיד שזכרונותיו מתקופה זו לא רק שלא יישכחו לעולם אלא שכיום במבט לאחור הוא מצהיר כי היתה זו התקופה היפה והמסעירה בחייו. שם, בדרום הרחוק,`בישלו` אריק והאדמונית את תוכנית המשך חייהם המשותפים והוחלט כי היא תחזור להולנד לצורך מכירת דירתה ושאר נכסיה ותשוב ארצה ,תוך שריק מנסה לארגן לה `אולפן` ושאר הטבות `עלייה` אף כי איננה יהודייה. נידברו להיפגש בארץ תוך חודשיים.... האדמונית שבה ארצה רק כעבור שנה ויותר.... אריק כבר היה כבוי.... האדמונית שבה על עיקבותיה להולנד.... אריק ביקר באירופה ושהה בדירתה שבוע.... האדמונית מתדרדרת לאלכוהוליזם וסמים..... אריק מנתק מגע..... לאריק נותרו הזכרונות בלבד.... ומה שעוד סיפר לי אריק-עד היום ,פעמים רבות, בעת שמקיים יחסים עם זאת או אחרת, הוא מדמיין לעצמו בראשו באותו הזמן שהוא נימצא עם האדמונית ירוקת העיניים.
 
שנה הוא חיכה?

אז למה לא נסע אליה קודם? ולמה היה כבוי אחרי שנה ועד היום חולם עליה? הדרדרות? סוף דרמטי משהו לסיפור יפה המלודרמטיות מקלקלת את הרומנטיות. אבל חוץ מזה סיפור יפה משהו.
 
תשובות לשאלות....

א.הסיפור אמיתי ולכן המלודרמטיות והרומנטיקה לא תוכננו אלא נבראו לטוב ולרע בהרכב זה או אחר. ב.לא חיכה כעבור הזמן שנקבע כי סבר שקיבלה ``רגליים קרות`` מכל הקשיים הצפויים(לא יהודייה,לא דוברת השפה,בעלת מישרה קבועה בהולנד,השוואת איכויות חיים בין שתי המדינות ואולי שיקולים אישיים אחרים שלה). ג.כל נסיון שלו לשכנע אותה איננו דומה ליוזמה אישית מטעמה ואם היה עושה זאת אפשרי שהיתה זורקת לו זאת בפרצוף מאוחר יותר בכל התקלות בבעייה או קושי. ד.ההתדרדרות שלה החלה רק כעבור 5 שנים מיום שהכירו ולא בתקופה שהיה ביניהם קשר רומנטי.היא התקשרה אליו בעת מצוקתה בטלפון 3 שנים לאחר שפגש בה בפעם האחרונה וכאשר לא היה מעורב איתה כלל.שיחת טלפון כזאת בעיתוי הנ``ל איננה מהווה עילה לארוז מזוודה ולנסוע גם אם ישנם זכרונות טובים. אסור לשכוח שהיה נשוי ולא דומה הסיכון שלקח בלאבד את נישואיו תמורת אהבה לסיכון חיי נישואיו כדי לצאת למסע הצלת נפשות של מסוממת שלא היה אליה כבר מאומה למעט הזכרונות.
 
למעלה