האהבה
אהבה דורשת זמן. היא זקוקה לתקופה של נתינה וקבלה, צחוק ודמע . . . היא לעולם לא מבטיחה הנאה מיידית, אלה רק התממשות מאוחרת. אהבה פירושה להאמין במישהו, במֲשהו. היא חייבת נכונות להתאמץ, לעמול, לסבול ולשמוח. שביעוּת-רצון והגשמת מִשאלות-לב הן תוצאות לוואי של אהבה מעוּדנת. הן נופלות רק בחלקם של אלה המסוגלים לחרוג אל מעבר לעצמם; לאלה אשר עבורם נתינה הינה יותר חשובה מאשר קבלה. אהבה פירושה לעשות ככל שביכולתך לעזור לאחרים לממש את חלומותיהם. האהבה כרוכה בהרבה הקשבה ושִׂימת-לב. פירושה לעשות את כל אשר נחוץ, ולתת את כל אשר יעניק לזולת אושר, ביטחון וחיים טובים. לעיתים, האהבה מכאיבה. היא מסע מתמיד אל מבוקשו של הזולת. היא חייבת להיות קָשוּבָה, דְאוּגָה ופתוחה לכל מה שאחרים אומרים, וגם למה שאינם יכולים לאמר. היא אומרת "לא" מתוך הזדהוּת וחמלה רבה. היא נוקשה, אך עליה להיות עדינה בשעת הצורך. לאחר שכל דבר אחר נכשל, האהבה היא היד האוחזת בידך ברגעים הקשים של ייאוש ואכזבה. בה אפשר לבטוח. האהבה היא בחירה והתחייבות כלפי אושרם האמיתי והאיתן של אחרים. היא מוקדשת להתפתחות ולהתממשות. היא אינה אנוכית. האהבה לפעמים נכשלת, בגלל טפשות או רפיון-רוח, אך היא מוחלת, ביודעה כי הכוונות טובות הן. היא לא מעמידה תנאים . . . אהבה אמיתית היא תמיד מתנת-חינם. האהבה מכירה ומקבלת שתמיד יהיו אי-הבנות ומתחים רגשיים . . . יש זמנים בהם מפריד מרחק רב בין האוהבים, אך אהבה היא התחייבות, היא מאמינה, ונושאת בכל. האהבה מעודדת את חירותו של האני. היא מכוונת תגובות חיוביות ושליליות לרגשות חמים או צוננים. אהבה, כשהיא פנימית ועמוקה, לעולם לא תדחה את הזולת. היא הראשונה לעודד, והאחרונה להאשים. היא מחוּייבות הדדית לצמיחה, לאושר ולהגשמה, של אדם כלפי זולתו.
אהבה דורשת זמן. היא זקוקה לתקופה של נתינה וקבלה, צחוק ודמע . . . היא לעולם לא מבטיחה הנאה מיידית, אלה רק התממשות מאוחרת. אהבה פירושה להאמין במישהו, במֲשהו. היא חייבת נכונות להתאמץ, לעמול, לסבול ולשמוח. שביעוּת-רצון והגשמת מִשאלות-לב הן תוצאות לוואי של אהבה מעוּדנת. הן נופלות רק בחלקם של אלה המסוגלים לחרוג אל מעבר לעצמם; לאלה אשר עבורם נתינה הינה יותר חשובה מאשר קבלה. אהבה פירושה לעשות ככל שביכולתך לעזור לאחרים לממש את חלומותיהם. האהבה כרוכה בהרבה הקשבה ושִׂימת-לב. פירושה לעשות את כל אשר נחוץ, ולתת את כל אשר יעניק לזולת אושר, ביטחון וחיים טובים. לעיתים, האהבה מכאיבה. היא מסע מתמיד אל מבוקשו של הזולת. היא חייבת להיות קָשוּבָה, דְאוּגָה ופתוחה לכל מה שאחרים אומרים, וגם למה שאינם יכולים לאמר. היא אומרת "לא" מתוך הזדהוּת וחמלה רבה. היא נוקשה, אך עליה להיות עדינה בשעת הצורך. לאחר שכל דבר אחר נכשל, האהבה היא היד האוחזת בידך ברגעים הקשים של ייאוש ואכזבה. בה אפשר לבטוח. האהבה היא בחירה והתחייבות כלפי אושרם האמיתי והאיתן של אחרים. היא מוקדשת להתפתחות ולהתממשות. היא אינה אנוכית. האהבה לפעמים נכשלת, בגלל טפשות או רפיון-רוח, אך היא מוחלת, ביודעה כי הכוונות טובות הן. היא לא מעמידה תנאים . . . אהבה אמיתית היא תמיד מתנת-חינם. האהבה מכירה ומקבלת שתמיד יהיו אי-הבנות ומתחים רגשיים . . . יש זמנים בהם מפריד מרחק רב בין האוהבים, אך אהבה היא התחייבות, היא מאמינה, ונושאת בכל. האהבה מעודדת את חירותו של האני. היא מכוונת תגובות חיוביות ושליליות לרגשות חמים או צוננים. אהבה, כשהיא פנימית ועמוקה, לעולם לא תדחה את הזולת. היא הראשונה לעודד, והאחרונה להאשים. היא מחוּייבות הדדית לצמיחה, לאושר ולהגשמה, של אדם כלפי זולתו.