העונה הקודמת.
הייתה בה תמימות מחממת כזאת, הכל הלך בה כמו שצריך, תקתק ולא תקתק, היה פשוט מהנה. כל פרק היה ממתק. כל דמות הייתה במימון הנכון, מהמימון המתאים של קור הרוח של ריאן, הוא סיפורי האהבה המתעררים וממש לא מתעררים של סנדי וקירסטן, או הציניות של סת' או הסנוביות של סאמר או פשוט כל עלילה שקיבלנו. כל פרק היה פרק בפני עצמו, הוא היה משהו מיוחד בפני עצמו, מרגש, מותח לעיתים, מצחיק לפעמים, ופשוט כיפי לצפייה בכל רגע נתון. אני חושב שבעונה השנייה הביטחון העצמי שאולי לא רשם נוכחות בעונה הראשונה הופיע, וזה קצת הרס את הסדרה. ברגע שהם קיבלו את הביטחון הזה והחליטו ללכת רחוק מידי, הם החליטו להוסיף או להוריד את כמות המימון והפכו קצת-יותר-מידי פרקים למייגעים ומשעממים, עם הסיפור של ריאן, לינדזי וכיילב, או הסרקסיזם שהפך להיות דוחה של סת', או הנסיונות הבלתי נפסקים לעשות דרמה בחייהם של סנדי וקירסטן ובסופו של דבר רק לעשות שעמום בלתי גובל. תודה לאל, מפרק 14 השיפור שהיה בעונה היה פשוט שיפור בגדלים שלא תיארתי לעצמי. אם תראה את פרק 11, ומיד אחריו את פרק 21, תרגיש את השינוי הענק. מצד שני, גם פרק 21 (בעונה השנייה כמובן) הוא עוד לא הבסט. כלומר, הוא כן מעולה, אבל הוא לא העונה הראשונה, וזה לא אומר שפרק 21 לא טוב, הוא פשוט שונה מאוד, כמו חדש לגמרי, ואם תראה את פרק 21 של העונה הראשונה לפניו אפשר לשים לב להבדל הזה, כי אמנם בעונה השנייה היו מספר פרקים גרועים, אבל גם בשאר עוד הייתה חסרה התמימות מהעונה הראשונה.
