האוקטובר שלנו

[nn0aa]

האוקטובר שלנו

למקרה שלא פורסם פה, לכבוד חודש המודעות לאובדן במהלך הריון או מיד אחר כך, יערך בגן החיות התנכי בירושליים מעגל הורים אבלים. צרפתי פלייר עם הפרטים
מי ששמעה על עוד אירועים אשמח אם תשרשרו

בכל הימים האחרונים של תחילת שנה, וכל המחשבות הרציניות שהיא מביאה, חשבתי הרבה על המקום הזה, הפורום, ושזה גם כמו בית עבורי, שגם שנתיים וחצי אחרי האסון שלי, כשכבר אני ממש ממש בסדר, אני זקוקה לו. ובאה לבקר, קצת לקרוא הודעות של נשים ולבכות איתן על מר גורלינו. לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו. בלעדיכן..
אני כל כך מודה לכל מי שנמצאת פה כדי לקיים את הבית הזה - שירה וספרקית - תודה מקרב לב

 

[מרעישה בשקט]

מצד אחד עברתי לידה שקטה.
מצד שני היא היתה יזומה ולא עקב מוות תוך רחמי.
מצד שלישי בגלל ששבוע הלידה היה לפני סף החיות, יש כאלה שלא מגדירים אותה כלידה שקטה.
מצד רביעי כדי להגן על עצמי, אני לא מגדירה אותה כתינוקת אלא כעוברית. רק ככה אני מסוגלת לחיות בשלום עם ההחלטה.
מצד חמישי היו צירי פתיחה וירידת מים.
מצד שישי לא ילדתי בחדר לידה אלא במחלקת נשים בעודי לובשת חיתול.

לא יודעת אם הלידה השקטה שלי נכללת בתוך חודש המודעות.
חושבת עלייך ועל שאר חברות הפורום שברור לי באופן מובהק מה השייכות שלהן לחודש הזה.

 

[איןאריותכאלה]

חשבתי כל היום על הצדדים

על הלידה השקטה, שהיתה יזומה, שיש שלא מגדירים אותה ככזו, על כך שאת לא חושבת עליה כעל תינוקת אלא כעל עוברית, על הפתיחה וירידת המים, על חווית הלידה במחלקת נשים.חשבתי וחשבתי מה כל הצדדים האלה אומרים. וחשבתי שאם את מרגישה שאת שייכת לחודש המודעות - זה הדבר היחיד שקובע.

אני אישית, לצערי, חושבת עלייך כעל רצת מרתון בענייני אובדן. לא כעל ספרינטרית. ומבחינתי וודאי ווודאי שיש לך מקום של כבוד בחודש הזה.
אבל אני ותחושתי איננו חשובות, אלא את ותחושותייך. אולי הצדדים נועדו להגן עלייך מפני השייכות לחודש המודעות. אולי את מעדיפה להשקיף עליו ולא להיכלל בו. רק את יודעת מה המקום הכי מתאים בשבילך. אני מניחה שזה המקום המדויק בו את נמצאת עכשיו.

 

[מרעישה בשקט]

תודה

 

[nn0aa]

לא הייתי מדמיינת

שאת לא חלק מהקהילה שלשמה נוצר החודש מודעות הזה
אבל אני בודקת אם את רוצה להיות כלולה בו?

בעיני, חודש המודעות הוא כדי להביא את החברה למודעות שנשים ומשפחות חווים אובדנים בדרך להקמת המשפחה, אובדנים שצובעים את חייהם בקשיים
כל מי שכאבה אובדן, כל מי שעברה את הפרקטיקה של להיות מטופלת בשירותי הבריאות עקב אובדן הריון, וכל מי שעבורה הריון הוא משאת נפש ופחד אלוהים, כולן הן חלק מאותה קהילה. קהילה שיכולה להיות שקופה למי שלא שייך אליה.

אני בימים האחרונים חושבת על כמה אנחנו שקופות בפני שירותי בריאות. כמה הצרכים הייחודיים של אשה שאבדה הריון לא מקבלים מענה כשאנחנו זקוקות לשירותי בריאות, אני חושבת על מה שכתבה לפני כמה ימים דברת25 ועל הסיפור שלך, ועל עוד הרבה מאוד סיפורים ששמעתי ועל הסיפור שלי. ובדיוק אני מתלבטת אם אולי כדאי לעשות משהו.

זה בעיני פחות אישי. החודש הזה. יותר פוליטי, כלפי חוץ
יותר למען אלו שבעתיד לצערנו יצטרפו למעגל שלנו

 

[מרעישה בשקט]

עונה

מבחינתי אני כלולה בחודש הזה, אבל תוהה ברצינות האם כל הקהילה מקבלת אותי. מזכירה לך את קבוצת הפייסבוק שהמנהלות שלה דחו נשים שעברו לידה שקטה בשבוע 22, מפני שהן עברו את הלידה השקטה לפני סף החיות.
ביום ראשון מישהי פתחה שרשור בנושא בפייסבוק בקבוצת ממים של הורים. הכנתי כמה ממים על החויה שלי, חשבתי לשלוח אותם לאחד האדמינים שיעלו באנונימיות. ובסוף החלטתי שלא, כי אני לא רוצה לפגוע במי שחושב שאולי אני לא שייכת.

בגלל כמות ומורכבות האובדנים שלי, אני לא מוצאת נישה שמכילה את "כולי". זה עלה גם בשאלות ששאלתי את זו שפתחה הודעה על קבוצת תמיכה בצפון.
לפעמים אני מרגישה שאני "יותר מדי". יותר מדי מנוסה, עם יותר מדי הפלות בשבועות מוקדמים ויותר מדי הפסקות הריון יזומות ויותר מדי שאיבות כושלות עבור PGD. פשוט יותר מדי.

אני לא זוכרת אם זה היה ביום של ההיסטרו הראשונה שלי או בפעם אחרת שנפגשתי עם הרופא שלי, אבל זה בוודאות היה בבי"ח ציבורי במהלך החודש שאחרי הגרידה הראשונה של שבוע 13.
אני זוכרת שסיפרתי לו על הלידה השקטה שעברתי 8 חודשים לפני כן בבי"ח אחר. אני זוכרת את הפנים שלו בזמן שדיברתי ואת ההרגשה שהוא מבין אותי.
הוא שאל אותי אם אהיה מעוניינת לדבר עם סטודנטים לרפואה ולספר להם את הסיפור שלי.
בזמנו זה מאוד התאים לי רעיונית, אבל לא ראיתי איך אני מכניסה את זה בלו"ז של העבודה, אז לא קידמתי את זה.
מאז חשבתי הרבה פעמים לשאול אותו אם זה עדיין רלוונטי, אבל איכשהו לא הגעתי לזה.

מבינה את הרצון שלך לפעול למען מי שעוד תצעד בדרך הזו.

 

[שירהד1]

למרעישה- אני מקווה שהנישה הזו של הפורום מכילה את כולך-

את הרי כה מדהימה, ובאמת שעברת יותר מדי. אין בזה בכלל צל של ספק.
מי יתן ולא תדעי יותר צער, יקירתי.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[nn0aa]

עצוב היה לי לשמוע וגם

הייתי מאוד נסערת מההודעה שלך. איכשהו לא כתבתי דבר מכל הסער הזה.. אני זועמת על מי שלא ברור לי באיזה זכות עזרה לך להרגיש לא חלק מקהילת האובדן

יש לי בטן מלאה על האג'נדה הזאת, וחבל שנותנים להן כזה כח.. בטח שאת חלק, ולמי שיש עם זה איזשהי בעיה שתפתח לה קהילה משלה, מבאס כל כך שאת מרגישה כך..

יש הרבה שמרגישות כך ופתחו קבוצה אלטרנטיבית בפייסבוק בשם נשות הלוטם..

את ממש לא יותר מדי.. את בדיוק בדיוק במידה, ואת מגדירה את המידה

ועבורי - את ממש נהדרת

 

[מרעישה בשקט]

הן לא עשו את זה באופן ישיר כלפיי

אני מעולם לא ניסיתי להצטרף לקבוצה ההיא בפייסבוק שלמיטב ידיעתי מוגדרת כקבוצה עבור נשים שעברו לידה שקטה, אני מעדיפה את האנונימיות של הפורום.
אבל היו כאן נשים שניסו ונדחו בטענה שהן לא שייכות לקבוצה בגלל שלא עברו את סף החיות, ואני כואבת את כאבן ועלבונן

מקווה שמתישהו אני לא ארגיש שאני יותר מדי, אלא בדיוק במידה.
בינתיים קמתי לבוקר אדום, עוד חודש חלף ללא הצלחה.

 

[שירהד1]

נועה, לקחת לי את המילים. תודה.

 

[תרנגולת14]

ה-15 באוקטובר הוא יום המודעות לאובדן הריון ותינוקות רכים

החבר׳ה פה קצת lost in translation
אובדן הריון, לא רק לידות דוממות. אז ברור שאת שייכת.
http://www.october15th.com/
https://en.wikipedia.org/wiki/Pregnancy_and_Infant_Loss_Remembrance_Day

אוקטובר כחודש הוא חודש המודעות לסרטן השד.

ושאלת טריוויה:
איזו מודעות שייכת לחודש נובמבר?

 

[שירהד1]

ואו, תרנגולת- תודה על ההבהרות-

זה היה נראה לי לא במקום ההפרדה הזו. ממש מודה לך על ההסבר. חבל באמת שלא תרגמו נכון, ושיש נשים רבות מאוד שיכלו להרגיש חלק מקהילה חמה ותומכת, וייתכן שלא תרגשנה את התמיכה הראויה בגלל תרגום לא מוצלח או אינטרפטציה לא נכונה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[plumaria]

חודש נובמבר

נובמבר הוא חודש המודעות לפגים.
לזרות מלח לכל אלו שעברו הפסקות הריון בשבועות 23+ בגלל אי תקינות ההריון, ולהיתקל כל החודש בסיפורי ניסים על פגים שנולדו בשבוע 22 ושקלו רק 450 גרם ועכשיו הם כבר מתגייסים לצבא ובריאים וחסונים...

 

[מרעישה בשקט]

 

[שירהד1]

לא ידעתי...אני אעקוב יותר מקרוב השנה,

מעניין אותי אם מייפים את הדברים, או שמראים גם את הצד המאוד קשה של העניין ואת הלבטים המוסריים הנלווים.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[nn0aa]

פוסט שכתבתי לכבוד חודש המודעות שהתחיל ממה שכתבה דברת25

מקווה שזה בסדר מבחינתך דברת25, שכתבתי את מה שקרה, כמובן בלי שום מראה מקום. מה שכתבת הלך איתי ימים, ואני לא רוצה שעוד אשה תצטרך לעבור תהליך שכזה עם כזה יחס מאנשי הצוות הרפואי. אז רציתי לספר שיצרו איתי קשר מקרן 'בריאה', והייתי רוצה לקדם איזה שינוי בתחום, ואם יש מישהי שרוצה להצטרף אלי, אני אשמח

------------------
זה הפוסט:
https://www.facebook.com/mara.shultz/posts/10210580159360870?notif_id=1507384589665179&notif_t=like


אני מקווה שבסדר להפנות, שירה, אם לא, תגידי לי ואמחק..