שלום לך שוב ידידי
"דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,
היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות.
ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,
אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא.
ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,
אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת,
והוא הנקרא "אור אין סוף"."
כאן מתאר האר''י הקדוש את מה שקדם את בריאת המציאות(לפני הצמצום).
כאשר העולם הזה(הגשמי,אחרי צמצום האור העליון ושבירת הכלים) הוא החלק האחרון בהשתלשלות רוחנית(מלמעלה למטה) והוא החלק הגשמי של "עולם עשיה" והוא הרביעי והאחרון בין ארבעת עולמות אבי"ע(אצילות,בריאה,יצירה,עשיה) שעילהם מצטרף"עולם אדם קדמון"(א"ק) שהוא בחינת שורש(הראשון מבינהם שכולל את כולם) .
"וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות
ולהאציל את הנאצלים,
להוציא לאור שלימות פעולותיו, שמותיו וכינוייו,
שהיתה זאת סיבת בריאת העולמות...
ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד שלו,
מלמעלה למטה,
המשתלשל ויורד תוך החלל ההוא.
ודרך הקו ההוא האציל, וברא, ויצר, ועשה
כל העולמות כולם."
שני הציטוטים מדברי האר''י מספר "עץ החיים",א',א' .
במציאות הרוחנית בניגוד לתחושת העולם הזה אין הגדרה של זמן לכן מי שמשיג
אותה מגלה את כול העולם(הכוונה לעולם שהאדם עובד עליו כרגע) מתחילתו ועד סופו .
"כל תוכן של זמן, אפילו המושג של עבר
ועתיד בכלל, הוא רק אחד מדרכי התבונה
האנושית וכלפי גבוה אין כל זה שייך, על כן אין
מציאות לשום דבר של כח, החסר פועל, מצד
המציאות המוחלטת העליונה. שהרי כל מה שבכח
יוצא הוא אל הפועל בהמשך הזמן. והמשך הזמן אין
שיך כלפי מעלה. ממילא אנו יכולים לומר: מה שיהיה
הוא כבר הוה. ומי שמקרב את חפצו ומעמקי חייו אל
מרום הדבקות האלהית העליונה, העומדת ברום עולם
למעלה מסדר זמנים. לפי אותה המידה של עילוייו נעשים
ההבדלים שבין כח לפועל, וממילא בין עתיד להווה, קלושים
עד שאינם חוצצים כלל."
(הרב קוק,אגרותב', לח)
שכן הכל תלוי בתפיסת המציאות הרוחנית של האדם המשיג משום שהאור שהוא בחינת אין סוף נמצע במנוחה מוחלטת..ולכן בכל פעם שאדם מתקדם בשרשרת התיקון מגלה שוב ושוב את אותו אור אין סוף(מתחילתו ועד סופו) ובגלל שעדיין לא סיים לתקן את כל כלי הקבלה שלו(רצונות לא מבוררים) עד הסוף הוא האדם מחויב לעבור שבירה,ירידה(מגלה חיסרון חדש) בכל סיום מדרגה בשביל שיוכל להגיע לגמר התיקון השלם ואז הוא יוכל להשאר במדרגת אין סוף באופן קבוע ולראות את המציאות מתחילת ועד סופה בצורה קבוע .
"אין השתנות באור, אלא כל השינויים הם בכלים, היינו, בחושינו,
שהכול נמדד לפי הדמיון שלנו. ומזה תשכיל, אשר באם יסתכלו
אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כל אחד ישיג לפי הדמיון
והחושים שלו. ולכן כל אחד רואה צורה אחרת. וכמו כן באדם
עצמו ישתנה הצורה לפי מצבי עליות וירידות שלו, כמ"ש לעיל
שהאור הוא אור פשוט, וכל השינויים הם רק במקבלים."
(הרב יהודה אשלג,שמעתי,ג',עניין ההשגה הרוחנית)
אור גנוז הוא בעצם "אור אין סוף"(הבורא) שמופיע בעוד שמות כמו -"אור קדמון","אור עליון".
