האחים של...

[אימוש35]

האחים של...

התלבטתי מאד אם לפתוח את הנושא (תקווה אשמח אם תפרסמי גם בקבוצה בפייס).
יש לי שני ילדים בגילאי גן, הגדול יותר על הספקטרום ומשולב בגן רגיל .
הוא ילד מאד אהוב בגן אבל יש המנעות להזמין אותו אחהצ וליצור קשרים חברתיים מעבר, כל הורה כנראה רוצה שהילד שלו יהיה חבר של ילדים רגילים.
התפקוד שלו בינוני-גבוה, אין התפרצויות או אלימות .
אחיו הנ"ט גם מקובל ואהוב מאד. כשאני נכנסת להוציא מהגן אני נכנסת לבד, גם שאני לוקחת אותו לחברים או מזמינה, דואגת שהספקטרומיסט לא יהיה בסביבה כדי לאפשר זמן איכות גם לקטן.
והרבה פעמים מתגנבת המחשבה אם ילדים ידעו שיש לו אח עם צרכים מיוחדים ויתחילו לשאול אותו או אותי או שההורים לא ירצו שהילד שלהם יבוא אלינו וכו.
יש משפחה שהילדים שלנו באותם הגנים (הגדול והקטן) וקבענו להיפגש היום בגינה. הספקטרומיסט (לא יכולה להצביע על הסיבה) היה לגמרי מנותק ודיבר כל הזמן לעצמו ובשלב מסויים ניגש לילד בגינה ולקח לו במבה ונגע באופניים גדולים שנפלו. בשלב מסויים אמרתי לאמא שאני הולכת .
ואז היא שאלה אם הוא נוטל תרופות (לא) ואם יצטרך בעתיד (מי יודע) ואם תהיה לו סייעת שנה הבאה (כן) ומה בדיוק יש לו. מבול של שאלות שקצת הקשו עלי אבל מרגישה מחוייבת להסברה אם אני רוצה הכלה.
אחרי זה חשבתי על "האח של" איך מציידים אותו בכלים שלא יהיה מובך ושמעמדו החברתי לא יפגע?

 

[TikvaBonneh]

אני שלחתי את האח לקבוצות תמיכה לאחים

לא יודעת אם יש לגיל גן. תבררי בבית לורן

 

[TikvaBonneh]

מעתיקה לך תגובות מהקבוצה בפייס

1. לגבי הילד עם הצרכים המיוחדים לדעתי היוזמה צריכה לבוא ממך תזמיני את חברים לביתך ואז כשההורים ירגישו שהם יכולים להץמודד הם יזמינו אותו גם. לגבי הבן השני להיות אח של ילד על הספקטרום זה מורכב גם אני בסירה הזאת הבן שלי בן 3 ומקבל את אחיו כפי שהוא עדיין לא צצו השאלות... מאוד חשוב שאנחנו נקבל ולא נתבייש ואז גם לילדים קל לקבל ולהסביר את המצב. לגבי החברה צריך לשלב פעם ביחד ופעם לחוד לתת לאח את המקום שלו ואת התשומת לב שהוא ראוי לה 2.אם את לא תהיי מובכת אז גם הוא לא יהיה מובך. מבחינתו זה טבעי זה אח שלו והוא מיוחד. אם תשדרי לו שיש במה להתבייש, שזה לא מובן מאליו שחברים שלו יבואו הביתה או ירצו את חברתו רק.בגלל אחיו, זה מה שיהיה. אם ץשדרי שאין קשר בין הדברים ושזה נפלא אז כך יהיה. לי יש 4 ילדים הצעיר על הרצף והשלישית סוג של (לא אובחנה על הרצף אבל בתחושת הבטן שלי גם) והילדים הגדולים שלי נ"טים. אצלנו בבית זה בית פתוח. חברים באים והולכים כל הזמן, כולם יודעים שארז על הרצף ולפעמים אפילו חברים נמצאים בזמן התקפים שלו וממשיכים לבוא. כי זה טבעי, זה חלק מהחיים. כי ככה זה. הכלה מתחילה בנכונות שלנו לחשוף את עצמנו כמו שאנחנו ומי שקשה לו יתרגל או יילך ויבואו אחרים במקום. 3.אני רוצה להאיר נקודות נוספות (וגם אני פונה לאמא כאילו היא כתבה את הפוסט כאן)- הספקטרומיסט - את מגדירה אותו כלא אלים וללא התפרצויות בעוד שבגן המשחקים לקח מילד אחר במבה ללא רשות ותוך פלישה למרחב האישי וכן הפיל אופניים ללא סיבה וזה סוג של אלימות, אנחנו לפעמים כהורים רוצים לראות שהילד שלנו טהור ונעים לבריות ןזה רק האחרים שמתרחקים ממנו ללא סיבה, אז זהו שיש סיבה וזה טיבעי לגמרי שילדים אחרים בגן ירתעו ממנו ואולי גם ההורים. ולמרות זאת - יש אנשים עם גישה פרימיטיבית שרק לשמוע שהילד על הספקטרום תגרום להם להזדעק כאילו יש לו צרעת ועוד רגע הילד שלהם ידבק והם מעבירים את ההרגשה הזו לילדים שלהם, ולכן טוב שלפעמים לא יהיה בסביבה כשהילד "הרגיל" מארח וצריך "לבדוק את השטח" לפני שפורסים את הקלפים על השולחן, עוד הייתי גם מבקשת מהגננת של הילד "הרגיל" להכניס לתכנית הלימודים של הגן את אחד הספרים שמסבירים על אח אוטיסט/מיוחד, את ההורים הפרימיטיבים אולי אי אפשר לחנך, אבל לפחות את הילדים שלהם כן. 4.הבת הגדולה הרגילה שלי בת 18 אוטוטו, הבן המיוחד שלי בן 12. מעולם - ואני מתכוונת באמת שמעולם לא הסתרנו אותו או את הלקות שלו. אף אחד לא התרחק מאיתנו, אף חברה לא התרחקה מהבת שלי ואף פעם לא קרה מצב שאמרו לה או לנו תבואו בלעדיו. כשמקבלים את הילד כמו שהוא, כשלא מסתירים ובטח שלא מתביישים, אין שום סיבה שזה יפריע לקשרים אישיים של האחים של... יותר מזה - החברים/ות של הבת שלי מאוד אוהבים את אחיה ותמיד באים לדבר איתו כשהם אצלה. 5.אני חושבת שזה לגמרי תלוי באם. יותר מדויק, בתחושה פנימית שלה. לפי הפוסט נשמע שאמא במבוחה...מתלבטת...דואגת...אם תהיה בטוחה בעצמה, בזה שלילד שלה מגיעים חיי חברה כמו לכל ילד רגיל, הביטחון הזה היה משודר גם לילדים וגם להורים. כמובן שלא קל, אבל ניתן לעבוד על תחושותיה. בהדרכת הורים טובה.

 

[grayart]

סוג של אלימות??

אני לא מסכים עם הכותבת.
באלימות אמורה להיות כוונה של שימוש בכוח למטרת רווח, או כדי להשיג תוצאה.
אם מישהו עושה מעשה מתוך חוסר תבונה זה לא מעשה אלים.

הבן הגדול שלי היה (לפעמים גם היום) יוזם קשר עם אדם אחר דרך כך שהוא מתקרב אל האדם השני יותר מדי קרוב, ואז צועק עליו "שלום!!!", "איך קוראים לך!?!?!".
לשיטת הכותבת גם צעקות מסוג זה בבדאי יחשבו לסוג של אלימות. אבל לפי ראות עיניי, אין במצב כוונה לפגוע באדם לשם השגת רווח או תוצאה.
הכוונה היא מאוד משמעותית כשבאים לקרוא לפעולה מסויימת "אלימה".

 

[TikvaBonneh]

אני מבינה את ההערה

יש ילדים שגם צרחות יכולות להראות מאיימות. אצלנו זה היה בדיוק המקרה. הסנדויץ בין שני האוטיסטים הזמין חבר הבייתה. האח הגדול צרח. החבר נבהל וביקש מההורים שלו שיקחו אותו הביתה, והם לא הביאו אותו יותר. לפעמים להורים של ילד שחטפו לו/נשכו אותו/ צרחו באוזניו וכדומה לא משנה הכוונה של מי שעשה לו את זה. כשגדל יותרהוא לא הזמין חברים הביתה. לא רצה שידעו שיש לו אחים אוטיסטים

 

[אימוש35]

לתקווה

נשמע שיש לו טראומה.
הוא טופל? היום זה בסדר?

 

[TikvaBonneh]

נכון, יש לו טראומה

הוא השתתף בקבוצות תמיכה לאחים לאוטיסטים, אמר לי שגם שם הרגיש שלו הכי קשה כי הוא היחיד שיש לו שני אחים אוטיסטים.
הוא גם הולך לשיחות פעם בשבוע.
השנה הוא בכיתה ט והוא סוף סוף הזמין הביתה ילד מהכיתה שלא הכיר אותו ביסודי.
האח הגדול גם מאוד התקדם מאז וכבר לא צורח.

 

[אימוש35]

תגובה

אני גם לא מבינה את התגובה.
הבן שלי לא מרביץ, לא מקלל, לא דוחף, לא זורק חפצים... ילד שקט ועדין.
בפסח חלה נסיגה, אולי מהחופש ואולי לא , וזה עדיין ממשיך לצערי.
הוא לא רגוע, לא שקט.... אז ניגש לילד ולקח ממנו במבה בלי לשאול (ילד בערך בן 10) וזה משהו שהוא לא עושה. לעיתים רחוקות יכול לגשת לזרים ולבקש שיכבדו אותו אבל לא יקח בלי רשות. ונגע בפעמון של אופניים גדולים והם נפלו.
עכשיו זה ממשיך בבית, שפך סבון באמבטיה ואז לקחתי את הסבון אז שפך משחת שיניים. ביקשתי ממנו לשבת בחדר ולחכות לי , פתח את כל הפאזלים ושפך אותם (גם סידר הכל). גם בגן היום המשלבת תיארה אותו "כאנרגטי" וקשה לו לשבת לטווח ארוך.
יש לו נסיגה כרגע, מוצף, הידיים בתוך הפה...
אבל זה לא אלימות והוא לא מסוכן.
רק שכואב לי שאחיו הצעיר מחקה אותו, מושפע ממנו .