האחריות הפלסטינית לשואת יהודי אירופה.
המטרה שלי בטופיק הזה היא לערער על הטיעון אותו ניסח נשיא איראן חתאמי בשנת 2001, "אם ביצעו נאצים במערב פשעים נגד היהודים, מדוע צריכים הפלסטינים לשלם על כך את המחיר? אלה שביצעו את הפשעים צריכים לשלם את המחיר". כמו כן, זה נוגע לכל אלה אשר טוענים שישראל הייתה צריכה לקום על חלק מאדמת אירופה, משום שלפלסטינים לא היה כל חלק בשואה (טענה שקרית, כפי שנראה בהמשך). אני מתכוון להוכיח כי ההנהגה הפלסטינית, בהסכמת מרבית הערבים הפלסטינית, שיתפה פעולה באורח פעיל עם גרמניה הנאצית, תמכה בשואה ונושאת באשמה ניכרת, מוסרית, מדינית ואף משפטית, לרצח נאצי של אלפי יהודים. אני מתכוון להראות את הדם היהודי הרב על ידיו של העם הפלסטיני. ניגש לעניין. זמן קצר לאחר עליית היטלר לשלטון, החליט המופתי הגדול חג' אמין אל חוסייני לחקות אותו. הוא הודיע לקונסול גרמניה כי "המוסלמים בפלסטין ומחוצה לה מקדמים בברכה את המשטר החדש בגרמניה ומקווים להתרחבותה של מע' הממשל הפשיסטית למדינות אחרות". במאמץ להביאה לארצו שלו, הקים חוסייני את תנועת "הצופים הנאציים" שהתבססה על "הנוער ההיטלראי". צלב הקרס נעשה לסמל מקובל בקרב פלסטינים רבים. אמצע שנות ה 30 של המאה הקודמת ועד סופן עמדו בסימן מאמץ ערבי להגביל את העלייה ובסימן מאמץ יהודי להציל כמה שיותר יהודים מאירופה של היטלר. שנים אלה גם עמדו בסימן אלימות מוסלמית גוברת והולכת שיזמו חוסייני ומנהיגים מוסלמים אחרים. בשנת 36' קיבלה האלימות הפלסטינית מימד חדש. תחילה היו המטרות אזרחים יהודים בבתי חולים, בתי קולנוע, בתים וחנויות. המשטר הנאצי בגרמניה תמך באלימות, ושלח למופתי מיליוני דולרים. מנהיגם הרשמי והפופולרי של הפלסטינים, חג' אמין אל חוסייני, אשר כרת ברית עם הנאצים ובסופו של דבר בילה את שנות המלחמה בברלין עם היטלר בתפקיד יועץ בשאלה היהודית, נלקח לסיור באושוויץ ע"י הימלר והביע את תמיכתו ברצח ההמוני של יהודי אירופה. כפי שכתב בזכרונותיו ביקש חוסייני, בדומה להיטלר, "להפטר מן היהודים עד אחד": "התנאי היסודי שלנו לשיתוף פעולה עם גרמניה היה יד חופשית לבער את היהודים מא"י ומן העולם הערבי עד האחרון שבהם. ביקשתי מהיטלר התחייבות מפורשת להתיר לנו לפתור את הבעיה היהודית באופן ההולם את השאיפות הלאומיות והגזעיות שלנו ובהתאם לשיטות המדעיות לטיפול ביהודים אשר שוכללו בגרמניה. התשובה שקיבלתי הייתה: "היהודים שלך". ככל הנראה, תכנן המופתי לשוב לא"י במקרה של ניצחון גרמני ולהקים ליד שכם מחנה השמדה ע"פ דגם אושוויץ. בשנת 1944 הוצנחה בישראל יח' קומנדו גרמנית ערבית בפיקודו של חוסייני בניסיון להרעיל את בארות המים של ת"א. חוסייני סייע גם להשפיע על הפיכה פרו נאצית בעיראק ובגיבוש אלפי מוסלמים בבלקן ליחידות צבאיות שנודעו בשם דיוויזיות האנדסלאר וביצעו מעשי זוועה ביהודים יוגוסלבים, בסרבים ובצוענים. לאור דברים אלה, מותר לסכם כי מנהיגם הרשמי של המוסלמים בא"י, חג' אמין אל חוסייני, היה פושע מלחמה נאצי לכל דבר ועניין, כך נקבע גם בנירנברג. לאחר המלחמה היה מבוקש כפושע מלחמה ע"י יוגוסלביה ובריטניה הגדולה, נמלט למצרים שבה הוענק לו מקלט, וסייע בגיוס נאצים לשעבר כנגד ישראל. התמיכה והאהדה שגילה חוסייני כלפי הנאצים היו נפוצות מאד בקרב תומכיו הפלסטינים אשר ראו בו גיבור גם לאחר המלחמה ולאחר חשיפת תפקידו בזוועות הנאצים. ע"פ כותה הביוגרפיה שלו, "הפופולריות של חאג' אמין בקרב הערבים גברה יותר מאי פעם במהלך התקופה שבה שהה בקרב הנאצים, משום שחלקים גדולים של העולם הערבי חלקו עמו את האהדה לגרמניה הנאצית במהלך מלח"ע 2". בשנת 1948 בחרה המועצה הלאומית הפלסטינים בחוסייני לנשיאה, זאת למרות שהיה מבוקש כפושע מלחמה וחי בגבולות מצריים. היחס של הפלסטינים כיום אל חוסייני מתחלק לשני מחנות: חלק אחד ממשיך להעריצו כגיבור לאומי, בעוד החלק השני מנסה נואשות למחוק אותו מההיסטוריה הפלסטינית. יאסר עראפת נמנה בבירור עם הקבוצה הראשונה. בשנת 2002 בראיון לעיתון אל קודס הוא הגדיר את חוסייני כגיבור לאומי, והתגאה בהיותו "אחד מחייליו", אף שידע בבירור כי נחשב לבעל בריתם של הנאצים. פרופסור אדוארד סעיד סבור כי, "חוסייני ייצג את הקונצנזוס הערבי פלסטיני, זכה בתמיכת המפלגות הפלסטיניות והוכר ע"י ממשלות ערב כקולם של הפלסטינים." הוא בהחלט היה המנהיג הרשמי של הפלסטינים כשכרת ברית עם היטלר ומילא תפקיד פעיל בשואה, והוא בהחלט מייצג את הדעה שרווחה בקרב הפלסטינים. דוגמא נוספת לאכזריותו של המנהיג הפלסטיני הרשמי: כאשר גילה שממשלת הונגריה מתכננת להתיר לאלפי ילדים להימלט מן הנאצים, התערב אצל אייכמן ותבע כי התכנית תבוטל. כך היה והילדים נשלחו למחנות המוות. אני יכול להמשיך עוד הרבה בתיאור פשעיו הנתעבים של המנהיג הפלסטיני. אני מקווה שלפחות לחלק מהאנשים נפקחו העיניים, והם מבינים עם מי ניתן לעשות כאן שלום.
המטרה שלי בטופיק הזה היא לערער על הטיעון אותו ניסח נשיא איראן חתאמי בשנת 2001, "אם ביצעו נאצים במערב פשעים נגד היהודים, מדוע צריכים הפלסטינים לשלם על כך את המחיר? אלה שביצעו את הפשעים צריכים לשלם את המחיר". כמו כן, זה נוגע לכל אלה אשר טוענים שישראל הייתה צריכה לקום על חלק מאדמת אירופה, משום שלפלסטינים לא היה כל חלק בשואה (טענה שקרית, כפי שנראה בהמשך). אני מתכוון להוכיח כי ההנהגה הפלסטינית, בהסכמת מרבית הערבים הפלסטינית, שיתפה פעולה באורח פעיל עם גרמניה הנאצית, תמכה בשואה ונושאת באשמה ניכרת, מוסרית, מדינית ואף משפטית, לרצח נאצי של אלפי יהודים. אני מתכוון להראות את הדם היהודי הרב על ידיו של העם הפלסטיני. ניגש לעניין. זמן קצר לאחר עליית היטלר לשלטון, החליט המופתי הגדול חג' אמין אל חוסייני לחקות אותו. הוא הודיע לקונסול גרמניה כי "המוסלמים בפלסטין ומחוצה לה מקדמים בברכה את המשטר החדש בגרמניה ומקווים להתרחבותה של מע' הממשל הפשיסטית למדינות אחרות". במאמץ להביאה לארצו שלו, הקים חוסייני את תנועת "הצופים הנאציים" שהתבססה על "הנוער ההיטלראי". צלב הקרס נעשה לסמל מקובל בקרב פלסטינים רבים. אמצע שנות ה 30 של המאה הקודמת ועד סופן עמדו בסימן מאמץ ערבי להגביל את העלייה ובסימן מאמץ יהודי להציל כמה שיותר יהודים מאירופה של היטלר. שנים אלה גם עמדו בסימן אלימות מוסלמית גוברת והולכת שיזמו חוסייני ומנהיגים מוסלמים אחרים. בשנת 36' קיבלה האלימות הפלסטינית מימד חדש. תחילה היו המטרות אזרחים יהודים בבתי חולים, בתי קולנוע, בתים וחנויות. המשטר הנאצי בגרמניה תמך באלימות, ושלח למופתי מיליוני דולרים. מנהיגם הרשמי והפופולרי של הפלסטינים, חג' אמין אל חוסייני, אשר כרת ברית עם הנאצים ובסופו של דבר בילה את שנות המלחמה בברלין עם היטלר בתפקיד יועץ בשאלה היהודית, נלקח לסיור באושוויץ ע"י הימלר והביע את תמיכתו ברצח ההמוני של יהודי אירופה. כפי שכתב בזכרונותיו ביקש חוסייני, בדומה להיטלר, "להפטר מן היהודים עד אחד": "התנאי היסודי שלנו לשיתוף פעולה עם גרמניה היה יד חופשית לבער את היהודים מא"י ומן העולם הערבי עד האחרון שבהם. ביקשתי מהיטלר התחייבות מפורשת להתיר לנו לפתור את הבעיה היהודית באופן ההולם את השאיפות הלאומיות והגזעיות שלנו ובהתאם לשיטות המדעיות לטיפול ביהודים אשר שוכללו בגרמניה. התשובה שקיבלתי הייתה: "היהודים שלך". ככל הנראה, תכנן המופתי לשוב לא"י במקרה של ניצחון גרמני ולהקים ליד שכם מחנה השמדה ע"פ דגם אושוויץ. בשנת 1944 הוצנחה בישראל יח' קומנדו גרמנית ערבית בפיקודו של חוסייני בניסיון להרעיל את בארות המים של ת"א. חוסייני סייע גם להשפיע על הפיכה פרו נאצית בעיראק ובגיבוש אלפי מוסלמים בבלקן ליחידות צבאיות שנודעו בשם דיוויזיות האנדסלאר וביצעו מעשי זוועה ביהודים יוגוסלבים, בסרבים ובצוענים. לאור דברים אלה, מותר לסכם כי מנהיגם הרשמי של המוסלמים בא"י, חג' אמין אל חוסייני, היה פושע מלחמה נאצי לכל דבר ועניין, כך נקבע גם בנירנברג. לאחר המלחמה היה מבוקש כפושע מלחמה ע"י יוגוסלביה ובריטניה הגדולה, נמלט למצרים שבה הוענק לו מקלט, וסייע בגיוס נאצים לשעבר כנגד ישראל. התמיכה והאהדה שגילה חוסייני כלפי הנאצים היו נפוצות מאד בקרב תומכיו הפלסטינים אשר ראו בו גיבור גם לאחר המלחמה ולאחר חשיפת תפקידו בזוועות הנאצים. ע"פ כותה הביוגרפיה שלו, "הפופולריות של חאג' אמין בקרב הערבים גברה יותר מאי פעם במהלך התקופה שבה שהה בקרב הנאצים, משום שחלקים גדולים של העולם הערבי חלקו עמו את האהדה לגרמניה הנאצית במהלך מלח"ע 2". בשנת 1948 בחרה המועצה הלאומית הפלסטינים בחוסייני לנשיאה, זאת למרות שהיה מבוקש כפושע מלחמה וחי בגבולות מצריים. היחס של הפלסטינים כיום אל חוסייני מתחלק לשני מחנות: חלק אחד ממשיך להעריצו כגיבור לאומי, בעוד החלק השני מנסה נואשות למחוק אותו מההיסטוריה הפלסטינית. יאסר עראפת נמנה בבירור עם הקבוצה הראשונה. בשנת 2002 בראיון לעיתון אל קודס הוא הגדיר את חוסייני כגיבור לאומי, והתגאה בהיותו "אחד מחייליו", אף שידע בבירור כי נחשב לבעל בריתם של הנאצים. פרופסור אדוארד סעיד סבור כי, "חוסייני ייצג את הקונצנזוס הערבי פלסטיני, זכה בתמיכת המפלגות הפלסטיניות והוכר ע"י ממשלות ערב כקולם של הפלסטינים." הוא בהחלט היה המנהיג הרשמי של הפלסטינים כשכרת ברית עם היטלר ומילא תפקיד פעיל בשואה, והוא בהחלט מייצג את הדעה שרווחה בקרב הפלסטינים. דוגמא נוספת לאכזריותו של המנהיג הפלסטיני הרשמי: כאשר גילה שממשלת הונגריה מתכננת להתיר לאלפי ילדים להימלט מן הנאצים, התערב אצל אייכמן ותבע כי התכנית תבוטל. כך היה והילדים נשלחו למחנות המוות. אני יכול להמשיך עוד הרבה בתיאור פשעיו הנתעבים של המנהיג הפלסטיני. אני מקווה שלפחות לחלק מהאנשים נפקחו העיניים, והם מבינים עם מי ניתן לעשות כאן שלום.
יותר מדוייק..
