האח החכם

[האוקינוס השקט]

האח החכם

כשהייתי בת 4 אחי הגדול לימד אותי לקשור שרוכים, היום למרות שהיחסים ביננו די קרירים אני תמיד זוכרת אותו בסבלנות אין קץ מלמד את אחותו הקטנה לעשות שתי לולאות ולקשור אותן. או מחפש אגורה לאגורה רק כי אחותו (אני) בוכה שהיא רוצה סוכריה וההורים לא בבית. האם יש לכם משהו כזה שלא חשוב מה יקרה בינכם לבין האחים שלכם, ומה תרגישו כלפיהם הדבר או הזכרון הזה תמיד יפזר אהבה בליבכם כלפיהם?

 

[נסיכת אהבה]

פשש... שאלה יפה ../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif

אני חושבת שהזיכרון הכי טוב שיש לי מאחי שהוא האמצעי במשפחה הוא מזה שהוא תמיד נאות לעזור בכל מה שקשור לקטעים הטכניים כך שגם אם הוא מעצבן אותי, אני נזכרת בפעמים שהוא בא לקראתי כן... ואצל אחותי- זה הווה מתמשך של דברים שהיא עשתה שגורמים לי המון אהבה אליה...

 

[קורות חיי]

אחי, שהוא צעיר ממני, עוזר לי לעיתים

כי הוא פסיכולוג ומנחה קבוצות ומטפל אז למשל כשבניתי את הדמות שלי בהצגה, פניתי אליו לעשרה והוא נתן לי המון מידע וחומר ועזר לי לעצב את הדמות.

 

[נועה גלוסקא]

הצלחת ממש לרגש אותי עם הסיפור הזה..

אבל ממש! (כמעט יש לי דמעות בעיניים..) ולענייננו: ביני לבין בת דודה שלי יש הפרש של 17 שנה (היא הכי גדולה ואני הכי קטנה.) ואני זוכרת שבתקופת לימודיה בפקולטה לחקלאות (כיום היא הדיאטנית הראשית של מחוז צפון...) היא היתה באה לעשות בייביסיטר לבת דודה שהיתה רק בת 3 (אני.) עם המון אהבה. זיכרון ששמור בלב.

 

[האוקינוס השקט]

את האמת?

אפילו את עצמי ריגשתי... ואיזה כיף שיש בת דודה דיאטיקנית!

 

[נועה גלוסקא]

כן זה כיף

חוץ מהעובדה שהיא כל הזמן סופרת לי את הקלוריות שאני מכניסה לפה... חחחחחחחחחחחחחח...