Ccyclist
Well-known member
היחס הנפוץ לפרברים בפורום אינו מכיר את שורשי תופעת הפירבור והאידאולוגיה העומדת מאחוריה.
אם בתחילת המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה18 ותחילת ה 19 הכפר היה נחשל והעיר הבטיחה רבות להמונים שבאו לעבוד במפעליה - בסוף המאה ה 19 הכפר נראה כמו אידאל לאוכלוסייה העירונית המצופפת בערים התעשייתיות המזוהמות של עידן הקיטור והפחם.
בסוף המאה ה19 תנועת ערי הגנים צמחה כתגובה לעוני ותנאי החיים בערים התעשייתיות. השאיפה שלה היתה ליצור עיירות מתוכננות עם איזון בין אזורי מגורים, תעשייה ומסחר במרחק הליכה אלו מאלו. הרעיון היה לעצור מקום שהוא שילוב בין העיר לכפר. ההזדמנויות של העיר, אך האוויר הנקי והמרחבים הירוקים של הכפר. הגינה של הבית צמוד הקרקע נועדה לאפשר אוויר פתוח, מקום לגדל ירקות, וחיבור מחדש לקרקע.
ערך התנועה:
en.m.wikipedia.org
הרעיונות של התנועה השפיעו על יזמי הרכבות שפיתחו את הקווים מלונדון למרחב שמסביב לעיר. בתחילת המאה ה20 הרכבת המטרופוליטנית, כיום הקו המטרופוליטני בתחתית, קנתה אדמות בסמיכות למסילותיה במטרה לפתח אותן לשכונות חדשות ברוח תנועת ערי הגנים. הפרבר הלונדוני תלוי הרכבת נולד. התופעה זכתה לשם Metroland, שם שהתייחס בהמשך גם לפיתוח דומה לאורך קווים אחרים, הן של הרכבת התחתית והן של הרכבת הפרברית בדרום העיר ובמחוזות הסמוכים.
ערך המטרולנד:
en.m.wikipedia.org
משנות העשרים של המאה שעברה הפרברים איפשרו למעמדות הביניים, לחלק ממעמד הפועלים, ולקהילות שהתקדמו ממעמד הפועלים למעמד הביניים לצאת מהשכונות הצפופות באזורים הלא נעימים של מרכזי הערים לחזון הפרברי החדש. בלונדון למשל, הקהילה היהודית העתיקה את המוקד שלה מהאיסט אנד לפרברי הקו הצפוני - גולדר'ס גרין, הנדון, פינצ'לי. בשנות השלושים הפרברים פרחו מכל עברי לונדון. בשנות החמישים המומחים החברתיים דיברו במונחי התברגנות על שכבות מעמד הפועלים שהצליחו ועברו לפרברים. הפירבור נחשב אבן יסוד בהתקדמות חברתית.
הסגנון האדריכלי של הפרברים מושפע מתנועת האומנויות והמלאכות ( The Arts and Crafts Movement ) שהיתה תנועה אנטי תעשייתית שעודדה ייצור של אומנים ובעלי מלאכה מומחים בתחומיהם. חלק מהסגנון שלה התבסס על שיחזור אסטטיקה מהעידן שקדם למהפיכה התעשייתית. התנועה התקיימה במקביל לתנועה הארכיטקטונית של התחייה הגותית ששאפה להחיות את סגנון הארכיטקטורה הימי ביניימי על חשבון הסגנון האיטלקי של סוף המאה ה18 תחילת ה 19 . שתי התנועות האלו הביאו לכך שהבתים בפרברים נבנו בסגנון שתואר תחילה כ" Tudor-Bethian " - עידן שושלת טיודור (המאה ה16) והמלכה אליזבת (בתחילת עידן הפירבור לא קראו לה "הראשונה" כמו שבימינו לא נותנים מספר למלכה ויקטוריה). בהמשך הסגנון תואר כ Mock Tudor - "טיודור מזוייף".
ערך התנועה האומנותית:
en.m.wikipedia.org
הרכב הפרטי היה נוכח בפרברים, לבית הפרברי הטיפוסי משנות ה 30 והלאה יש מוסך, לעיתים מאחורי הבית, לצידו או מובנה לחלק מהחזית. יש גם Drive - מקטע אספלט פרטי המשוייך לבית, המוביל למוסך. מצד שני הבעלות על הרכב הפרטי בפרברים הבריטיים לא היתה אוניברסאלית ואף צומצמה משמעותית בשנות הארבעים בגלל המלחמה וקיצוב הדלק. הפרבר הבריטי הטיפוסי חובר לעיר באמצעות הרכבת - תחתית או פרברית, הבעל עבד במרכז העיר והגיע לשם ברכבת, מרבית הנשים לא נהגו עד הפמיניזם של שנות השבעים וגם אז הן לא אימצו כולן את הנהיגה. עד שנות השמונים הנורמה הבריטית עדיין היתה רכב אחד שהבעל השתמש בו לטיולי סוף שבוע והאישה, אם נהגה - לסידורים בפרברים במשך השבוע. My baby takes the morning train שרה שיינה איסטון בלהיט מתחילת העשור. בשנות התשעים הנורמות השתנו, רוב הנשים כבר יצאו לעבוד במקום להיות עקרות בית, והיו צריכות רכב שני.
בלונדון מערכת הכבישים הראשיים התחילה להתפתח במקביל לפירבור, אך בהתחלה בשנות ה 30 אלו היו שדרות עירוניות רחבות עם דיור, מסחר ותעשייה לאורכם. האוטוסטרדות המעטות שנכנסות לתוך העיר, מיחלוף וגישור מעל צמתים וכיכרות עיקריים, הכבישים העיליים של ה M4 וה Westway (כיום חלק מה A40, אך במקור M40 כלומר אוטוסטרדה) - כל אלו נבנו משנות השישים והלאה.
תופעה נוספת של שנות השישים הם בנייני השיכון הציבורי, בעיקר בטבעת סביב האזורים שמאחורי תחנות הרכבת הגדולות בשולי אזור 1 ותחילת אזור 2. אנשי הפרברים רואים בשיכונים אלו, מה שבאנגלית נקרא Council Estates או The Inner City , אזורים עם כל הבעיות החברתיות שהפרברים חילצו את תושביהם מהן לפני מאה שנה.
הפרברים אינם טעות או כשל שוק, אלא אידאולוגיה סדורה של איכות חיים, התקדמות חברתית, איזון בין יתרונות העיר והכפר. הם זרים אולי לישראל כי עתודות הקרקע בארץ תמיד היו מוגבלות והאתוס הסוציאליסטי של מפא"י איפשר בנייה ישראלית קלאסית של 3 קומות מגורים מעל קומת עמודים, אך הם עונים על צורך חברתי ושאיפות מעמד הביניים במערב.
אם בתחילת המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה18 ותחילת ה 19 הכפר היה נחשל והעיר הבטיחה רבות להמונים שבאו לעבוד במפעליה - בסוף המאה ה 19 הכפר נראה כמו אידאל לאוכלוסייה העירונית המצופפת בערים התעשייתיות המזוהמות של עידן הקיטור והפחם.
בסוף המאה ה19 תנועת ערי הגנים צמחה כתגובה לעוני ותנאי החיים בערים התעשייתיות. השאיפה שלה היתה ליצור עיירות מתוכננות עם איזון בין אזורי מגורים, תעשייה ומסחר במרחק הליכה אלו מאלו. הרעיון היה לעצור מקום שהוא שילוב בין העיר לכפר. ההזדמנויות של העיר, אך האוויר הנקי והמרחבים הירוקים של הכפר. הגינה של הבית צמוד הקרקע נועדה לאפשר אוויר פתוח, מקום לגדל ירקות, וחיבור מחדש לקרקע.
ערך התנועה:
Garden city movement - Wikipedia
הרעיונות של התנועה השפיעו על יזמי הרכבות שפיתחו את הקווים מלונדון למרחב שמסביב לעיר. בתחילת המאה ה20 הרכבת המטרופוליטנית, כיום הקו המטרופוליטני בתחתית, קנתה אדמות בסמיכות למסילותיה במטרה לפתח אותן לשכונות חדשות ברוח תנועת ערי הגנים. הפרבר הלונדוני תלוי הרכבת נולד. התופעה זכתה לשם Metroland, שם שהתייחס בהמשך גם לפיתוח דומה לאורך קווים אחרים, הן של הרכבת התחתית והן של הרכבת הפרברית בדרום העיר ובמחוזות הסמוכים.
ערך המטרולנד:
Metro-land - Wikipedia
משנות העשרים של המאה שעברה הפרברים איפשרו למעמדות הביניים, לחלק ממעמד הפועלים, ולקהילות שהתקדמו ממעמד הפועלים למעמד הביניים לצאת מהשכונות הצפופות באזורים הלא נעימים של מרכזי הערים לחזון הפרברי החדש. בלונדון למשל, הקהילה היהודית העתיקה את המוקד שלה מהאיסט אנד לפרברי הקו הצפוני - גולדר'ס גרין, הנדון, פינצ'לי. בשנות השלושים הפרברים פרחו מכל עברי לונדון. בשנות החמישים המומחים החברתיים דיברו במונחי התברגנות על שכבות מעמד הפועלים שהצליחו ועברו לפרברים. הפירבור נחשב אבן יסוד בהתקדמות חברתית.
הסגנון האדריכלי של הפרברים מושפע מתנועת האומנויות והמלאכות ( The Arts and Crafts Movement ) שהיתה תנועה אנטי תעשייתית שעודדה ייצור של אומנים ובעלי מלאכה מומחים בתחומיהם. חלק מהסגנון שלה התבסס על שיחזור אסטטיקה מהעידן שקדם למהפיכה התעשייתית. התנועה התקיימה במקביל לתנועה הארכיטקטונית של התחייה הגותית ששאפה להחיות את סגנון הארכיטקטורה הימי ביניימי על חשבון הסגנון האיטלקי של סוף המאה ה18 תחילת ה 19 . שתי התנועות האלו הביאו לכך שהבתים בפרברים נבנו בסגנון שתואר תחילה כ" Tudor-Bethian " - עידן שושלת טיודור (המאה ה16) והמלכה אליזבת (בתחילת עידן הפירבור לא קראו לה "הראשונה" כמו שבימינו לא נותנים מספר למלכה ויקטוריה). בהמשך הסגנון תואר כ Mock Tudor - "טיודור מזוייף".
ערך התנועה האומנותית:
Arts and Crafts movement - Wikipedia
הרכב הפרטי היה נוכח בפרברים, לבית הפרברי הטיפוסי משנות ה 30 והלאה יש מוסך, לעיתים מאחורי הבית, לצידו או מובנה לחלק מהחזית. יש גם Drive - מקטע אספלט פרטי המשוייך לבית, המוביל למוסך. מצד שני הבעלות על הרכב הפרטי בפרברים הבריטיים לא היתה אוניברסאלית ואף צומצמה משמעותית בשנות הארבעים בגלל המלחמה וקיצוב הדלק. הפרבר הבריטי הטיפוסי חובר לעיר באמצעות הרכבת - תחתית או פרברית, הבעל עבד במרכז העיר והגיע לשם ברכבת, מרבית הנשים לא נהגו עד הפמיניזם של שנות השבעים וגם אז הן לא אימצו כולן את הנהיגה. עד שנות השמונים הנורמה הבריטית עדיין היתה רכב אחד שהבעל השתמש בו לטיולי סוף שבוע והאישה, אם נהגה - לסידורים בפרברים במשך השבוע. My baby takes the morning train שרה שיינה איסטון בלהיט מתחילת העשור. בשנות התשעים הנורמות השתנו, רוב הנשים כבר יצאו לעבוד במקום להיות עקרות בית, והיו צריכות רכב שני.
בלונדון מערכת הכבישים הראשיים התחילה להתפתח במקביל לפירבור, אך בהתחלה בשנות ה 30 אלו היו שדרות עירוניות רחבות עם דיור, מסחר ותעשייה לאורכם. האוטוסטרדות המעטות שנכנסות לתוך העיר, מיחלוף וגישור מעל צמתים וכיכרות עיקריים, הכבישים העיליים של ה M4 וה Westway (כיום חלק מה A40, אך במקור M40 כלומר אוטוסטרדה) - כל אלו נבנו משנות השישים והלאה.
תופעה נוספת של שנות השישים הם בנייני השיכון הציבורי, בעיקר בטבעת סביב האזורים שמאחורי תחנות הרכבת הגדולות בשולי אזור 1 ותחילת אזור 2. אנשי הפרברים רואים בשיכונים אלו, מה שבאנגלית נקרא Council Estates או The Inner City , אזורים עם כל הבעיות החברתיות שהפרברים חילצו את תושביהם מהן לפני מאה שנה.
הפרברים אינם טעות או כשל שוק, אלא אידאולוגיה סדורה של איכות חיים, התקדמות חברתית, איזון בין יתרונות העיר והכפר. הם זרים אולי לישראל כי עתודות הקרקע בארץ תמיד היו מוגבלות והאתוס הסוציאליסטי של מפא"י איפשר בנייה ישראלית קלאסית של 3 קומות מגורים מעל קומת עמודים, אך הם עונים על צורך חברתי ושאיפות מעמד הביניים במערב.
נערך לאחרונה ב:
