ראיתי אותו לפני יומיים...
אז הנה מה שאני חושב עליו... יצירת מופת הוא לא. הסרט "JackAss" פרץ יותר גבולות קולנועיים ממנו. מה שאני כן יכול להגיד זה שהוא הצליח לעניין אותי מהתחלה ועד הסוף, כלומר הוא לא זבל משעמם. "להתחבר לאידיוט הפנימי שבי"... מה שהכי עצבן אותי זה שקראתי בראיון עם לארס פון טרייר שרק אחרי שסיים את הסרט הוא גילה שההגדרה המילונית של המילה אידיוט לא קשורה לפיגור השכלי שאליו הדמויות מנסות להתחבר. כל זמן הצפייה בסרט הרגשתי שהדמות הכי אינפנטילית בכל הסרט הזה היא הבמאי עצמו, שהחליט שהוא עושה סרט על אידיוטים בלי לברר מה זה בכלל - לקח מצלמה ושחקנים, והתחיל לצלם אותם עם תסריט שאין בו טיפת תחכום. הסוף של הסרט פלצני ולא ברור. אני לא רוצה להרוס לאף אחד, אבל אני פשוט לא קניתי את כל מה שהולך שם - זאת התפתחות עלילתית לא הגיונית שהבמאי דחף בכוח כדי לזעזע ולסיים את הסרט הרדוד שלו בתחושה שיש איזשהו מסר עמוק בכל הסיפור... לדעתי הוא לקח נושא - היחס של החברה למפגרים, והרצון להשתחרר מהנורמות - והפך אותו למשחק "אמת או חובה" חסר טעם. זה נראה כאילו הסרט יכול היה ללכת לכיוון אחר הרבה יותר עמוק ומרגש, אבל הבמאי קיבל רגליים קרות וברח מכל מכשול קטן. אני יכול לחשוב על אין ספור סצנות שכל כך התבקשו ולא היו בסרט הזה - לדעתי זה מראה שהבמאי לא היה מספיק בוגר כדי לעשות סרט רציני בעניין.