אזרח במדינת רווחה
New member
האיום האסטרטגי מס' 1 על החברה בישראל
בשבוע שעבר התפרסם דוח חדש תחת השם "נזנחו על ידי ה־G20" של הארגון ההומניטרי הבינלאומי אוקספם (Oxfam). שמו של הדוח באנגלית: Left behind by the G20 הדוח הוגש בשבוע שעבר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס לידי נשיאות ארגון ה־G20. לפי הדוח, המבוסס על נתונים מהשנים 1990–2010, ישנה עלייה דרמטית בפערים ובאי־השוויון כמעט בכל הכלכלות הגדולות בעולם ב־20 השנים האחרונות. למעשה, הצמיחה הכלכלית החזקה שחוו מדינות אלה מאז 1990 לא הצליחה לחלץ את התושבים ממעגל העוני, כמעט בכל המדינות החברות בפורום. ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר סיעת העבודה ושר הרווחה לשעבר, מגיב לדוח: "כבר שנים אני טוען שתיאוריית החלחול מלמעלה מנוגדת לתפיסה של סולידריות חברתית. היא מייצרת פערים חברתיים באופן מובנה, ופועלת לטובת מי שיש לו הזדמנות טובה יותר - ולרעת בעלי ההזדמנות הפחות טובה. חשוב להבין, שהתיאוריה הפשוטה והבסיסית ששלטה בכיפה הגיעה לסוף דרכה, והיא צריכה להיות מעודכנת וצודקת יותר. העוני והפערים החברתיים הם האיום האסטרטגי מס' 1 על החברה בישראל, ותיאוריית החלחול מלמעלה לא נותנת לו מענה. לכן המחאה החברתית של הקיץ וגם הדו"ח המרשים של אוקספם מצביעים על הצורך לשנות את התפיסה ולהבין שהמשק החופשי ימשיך לתפקד - אבל רק על בסיס עקרון החברה הצודקת". והיכן עוברת הדרך לחברה צודקת? הרצוג מונה שורה של כלים, דוגמת מיסוי פרוגרסיבי, הקצאת משאבים למי שידם אינה משגת, דיור בר־השגה ושירותי חינוך ובריאות טובים ושוויוניים. לדבריו, "כל אלה הם מטליות אדומות לנגד עיני משרד האוצר כבר שנות דור, אך אלה הדברים שהאוצר הכי שונא לתגבר ולתמרץ".
בשבוע שעבר התפרסם דוח חדש תחת השם "נזנחו על ידי ה־G20" של הארגון ההומניטרי הבינלאומי אוקספם (Oxfam). שמו של הדוח באנגלית: Left behind by the G20 הדוח הוגש בשבוע שעבר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס לידי נשיאות ארגון ה־G20. לפי הדוח, המבוסס על נתונים מהשנים 1990–2010, ישנה עלייה דרמטית בפערים ובאי־השוויון כמעט בכל הכלכלות הגדולות בעולם ב־20 השנים האחרונות. למעשה, הצמיחה הכלכלית החזקה שחוו מדינות אלה מאז 1990 לא הצליחה לחלץ את התושבים ממעגל העוני, כמעט בכל המדינות החברות בפורום. ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר סיעת העבודה ושר הרווחה לשעבר, מגיב לדוח: "כבר שנים אני טוען שתיאוריית החלחול מלמעלה מנוגדת לתפיסה של סולידריות חברתית. היא מייצרת פערים חברתיים באופן מובנה, ופועלת לטובת מי שיש לו הזדמנות טובה יותר - ולרעת בעלי ההזדמנות הפחות טובה. חשוב להבין, שהתיאוריה הפשוטה והבסיסית ששלטה בכיפה הגיעה לסוף דרכה, והיא צריכה להיות מעודכנת וצודקת יותר. העוני והפערים החברתיים הם האיום האסטרטגי מס' 1 על החברה בישראל, ותיאוריית החלחול מלמעלה לא נותנת לו מענה. לכן המחאה החברתית של הקיץ וגם הדו"ח המרשים של אוקספם מצביעים על הצורך לשנות את התפיסה ולהבין שהמשק החופשי ימשיך לתפקד - אבל רק על בסיס עקרון החברה הצודקת". והיכן עוברת הדרך לחברה צודקת? הרצוג מונה שורה של כלים, דוגמת מיסוי פרוגרסיבי, הקצאת משאבים למי שידם אינה משגת, דיור בר־השגה ושירותי חינוך ובריאות טובים ושוויוניים. לדבריו, "כל אלה הם מטליות אדומות לנגד עיני משרד האוצר כבר שנות דור, אך אלה הדברים שהאוצר הכי שונא לתגבר ולתמרץ".