הכרה האירופית לא חשובה במקרה הזה
ירושלים זו סוגיה מאוד ייחודית ורגישה, לא אירופה או ארה"ב צריכה להכיר בירושלים כבירתה הרוחנית של העם היהודי, ובירתה הפוליטית של מדינת ישראל, אלא הקונזנוס היהודי והכמיהה הרוחנית להחזקת ירושלים היא למעשה הכשר שלנו בהחזקת ירושלים... אם זאת, אף על פי שלא נדרשתי לענות על סוגיה זו בהודעה שלך, כדי להגיע לשלום אמיתי, יש צורך גם לוותר על חלקים מבירתה של ישראל, אני חושב שעניין הגדרות פה הוא הכי חשוב ופחות השטח... אם אני לא טועה בהבנות בקמפ דיויד - הגיעו להסכמה שירושלים תהיה בירתה של ישראל ויקראו לה - ירושלים בעברית וJeruaslem באנגלית, ואילו לבירתה הפלסטינית יקראו לה אל קודס - Al Kuds, אני חושב שהפשרה הזו היא הוגנת... בעיתון הארץ פורסם לפני הרבה מאוד זמן, מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל, בו רצו למצוא פתרון לבעית ירושלים, בכמה מילים הם עלו על שלושה רעיונות אפשריים, שכל אחד סותרת את השנייה. 1. החלופה האחת מציעה לגרוע מתחום ירושלים שכונות ערביות רבות ולצמצם את שטחה של העיר, וזאת כדי לשפר את המאזן הדמוגרפי לטובת היהודים. חלופה זו, המכונה "החלופה הדמוגרפית", מותחת את קו ההפרדה בתוך ירושלים, לאורך חלקים רבים של קו התפר בין יהודים לערבים. 2. החלופה השנייה, המכונה "חלופת מרקם החיים", נוקטת בגישה הפוכה ומכלילה בצד הישראלי של הגדר שכונות ויישובים פלשתיניים רבים הנמצאים כיום מחוץ לגבול השיפוט של ירושלים. המשותף ליישובים אלה הוא שמרכז החיים של יושביהם הוא ירושלים. 3. החלופה השלישית מתייחסת למרחב המטרופוליני של ירושלים, לרבות העיר עצמה, כאל ישות נפרדת וחדשה. ההצעה הזאת מזכירה מאוד הצעות דומות להקמת מינהל על מטרופוליני שעלו בעבר, והיא גורסת כי למרחב ירושלים יהיה מעמד מיוחד, בדומה לוושינגטון די-סי.
