האים משהו הרגיש פעם...

[helen78]

האים משהו הרגיש פעם...

האים מישהו הרגיש פעם..שהוא רוצה להיות שם, אבל גם לא להיות? להסתכל על העולם מלמעלה בלי שאף אחד ישים לב אליו? ולראות איך/את כולם חיים. אני כל כך רוצה לשבת על איזה בניין ורק להסתכל על אנשים ולראות את האושר, האים האושר הזה קיים? איך חיים שאלתי פעם... ובחור אמר לי "לבכות, לצרוח, לכתוב, לשיר, לא משנה מה העיקר לעשות, ושדברים לוקח להן זמן עד שהם מתרפאים.." אבל כמה זמן????? אני כבר 5 חודשים אחרי הכימוטרפיה המגעילה והקשה שהייתה לי, אני כבר שנתיים אחרי שגילו לי את המחלה לראשונה, למה שכמו שהשיער גודל לו לאט גם הנפש שלי לא גודלת ושמחה איתו ולמה הצלקות הנפשיים נשארים קשים כל כך, למה אי אפשר לשכח את הכל ושהחיים יהיו סוף טוב טובים ושלווים? התחלתי לעבוד כי חשבתי שזה יחזיר אותי לחיים "הנורמלים", חשבתי אולי להשכיר דירה, חשבתי אולי לנסוע לטיול ארוך במזרח אבל אין כף בכלום ושום דבר לא נותן לי את הההרגשה הזאת שהכל מאחורי. עכשיו אחרי שתודה לאל אני בריאה פיזית אז גם קיבלתי תשובה שאני לא אוכל להביא ילדים באופן טבעי ולא אקבל מחזור כנראה לעולם - למה??? לא סבלתי מספיק לא היה לי רע מספיק בכל חיים האלה? שעכשיו גם תהייה לי בעיה להיכנס להריון.. חבל שהחיים שלי הם כאלה ושאני עדיין לא יכולה לראות את האור מתוך האפלה

 

[בון בון 3]

הילה חמודה

אני חושבת שאת צריחה לשמוח שאת בחיים .החיים מאוד יפים . את לא צריכה להתיעש כי את לא יכולה להביא ילדים לעולם כי היום יש הרבה פתרונות אחרים כמו לאמץ ילד .כמו לקחת אם פונדקעית תסתקלי על החיים בצורה חיובית תרעי את העולם בצורה יפה

 

[מיליתו]

לוקח זמן - הכל

התחושה שלך מוכרת מאוד. אי אפשר לשכוח הכל, שום דבר לא נעלם. הרבה צלקות נסחבות איתנו כל החיים, כולל הפחד מזה שזה יחזור ואלף ואחת תופעות לוואי של הטיפולים, שהכואבת ביותר היא סוגיית הפוריות. כמעט כל הצעירות כאן, שקיבלו מנות גדולות של כימוטרפיה כואבות את זה מאוד (וגם אני). אין כזה דבר לחזור לחיים הקודמים. החיים שונים עכשיו, וכל ניסיון לעשות הכל בדיוק כמו מקודם יהפוך לתיסכול. אז במקום לנסות לחזור לעבר, למה שלא תבני רעיונות חדשים קדימה - להווה ולעתיד. זה לא יהיה "מאחוריך" זה איתך ותמיד יהיה איתך, ואת תלמדי להפיק מזה את המיטב. את ההערכה ושמחת החיים, שמתלווה לחוויה של כמעט לאבד אותם - ותמשיכי משם. חמישה חודשים ללא כימוטרפיה זה ממש מעט זמן. לפעמים לוקח שנים לעבד את מה שקרה וקורה. מעצבן נורא וממש לא הוגן שלא רק שהיינו צריכות להתמודד עם הסרטן, עכשיו נצטרך להתעסק גם עם טיפולי פוריות (ובמקרה שלנו גם עם הוצאות כספיות גדולות שכרוכות בקניית ביצית בחו"ל). אם את ממש רוצה לקבל מחזור, וזה דווקא כדאי - קחי גלולות. יש גלולות שמיועדות במיוחד לטיפול במנפוזה מוקדמת (זו ההגדרה הרפואית למה שקורה לשחלות אחרי כימוטרפיה אם הן לא חושרות לתפקד) - ככה יהיה לך מחזור ולא תהיינה תופעות גיל מעבר. חוץ מזה - בנשימה אופטימית - השחלות משתקמות. יש עדין רופאים שלא מאמינים בזה - אבל מצטברות יותר ויותר עדויות לשיקום של השחלות, ומחזור שמתחדש אפילו אחרי 3-4 שנים!!! אני כל הזמן אומרת שעד לפני 3-4 שנים היה ברור לכל המומחים שתאי מוח (נוירונים) לא מתחדשים - מה שמת מת וזהו. לאט לאט הגיע עדויות על שיקום של תאים מסויימים שמסייעים לנוירונים ומתחדשים, ואחר כך גם ממצאים לגבי התחדשות של נוירונים עצמם. ישנם מספר סוגים של נוירונים, שהיום, אף מומחה לא יעז להגיד שאינם מתחדשים. אני מאמינה שעם הזמן יתגלה שיש יותר סוגים שמתחדשים. על אותו משקל - אנחנו נגלה שיש התחדשות של רקמות גם בשחלות. יש לא מעט נשים שהרו באופן טבעי אחרי מינונים גבוהים של כימוטרפיה, גם כשהרופאים אמרו שאין להן שום סיכוי. חכי בסבלנות. נסי לנוח ולסדר את החיים מחדש. המחזור יחזור כך או אחרת, ותגיע קבלה מחודשת של החיים.

 

[helen78]

בונבון ומילתו- ת ו ד ה

 

[night mistress]

יקירה..

אני בלי קשר לא יכולה ללדת בלי טיפולים..אבל זה לא מנע ממני מלהיות מאושרת.. האדם היחיד שעוצר מבעדך זו את.. יקח קצת זמן, אבל יגיע היום שתראי את הפריחה בחוץ ותחושי צביטה קטנה בלב..צביטה של אושר.. לפני 6 שנים עברתי תאונת דרכים מאוד קשה, והיה נראה כאילו העולם קמל ואין תקווה..רציתי למות (כמובן שלקחתי את מילותיי בחזרה אח"כ) והעולם נתן לי תקווה..הציפורים בחוץ, השמש, אפילו הגשם המאסיבי.. אם את צריכה לשוחח עם מישהו, אני תמיד כאן..(בלי נדר) ואומרת את זה באמת, ומכל הלב..