האימפריה ו"הנכס האסטרטגי"
לאחר מלחמה שלוותה בשקרים טיפוסיים לאימפריאליזם בדבר הנשק להשמדה המונית שהיה לכאורה לרודן העיראקי צ'אדם חוסיין, כיבוש רווי דם המגיע עד הברכיים, מדיניות שדחפה למלחמת אזרחים בעיראק, שליטי ארצות הברית מודעים עתה , לא רק כי הם נכשלו בעיראק אלא כי כל מדיניותם במזרח התיכון נכשלה. מצב זה מפלג עתה גם את הבורגנות האמריקאית, שחלקה "הדמוקרטי" מודע שהם עתה זקוקים לשליטי סוריה ואיראן כדי למנוע התקוממות עממית אדירה בכל המזרח התיכון כנגד האימפריאליזם וסוכניו המקומיים. בעוד בוש תומך לכאורה בראש ממשלת עיראק-הבובה אותה הוא עצמו הקים, ולו חלק שבחים רבים, בפועל בוש לא בוטח ב נורי אל-מאליכי ראש ממשלת עיראק, מסמכו של היועץ לביטחון לאומי, סטיבן האדלי מציין כי הבובה האמריקאית " אינו יעיל וחסר יכולת לשלוט". בעיראק בחוגי הממשלה חושדים כי שגריר ארה"ב בעיראק , זלמאי חליל, יוזם הפיכה בממשלה, כדי להציב בראשה אחר, במיטב המסורת הדמוקרטית האימפריאליסטית. דיבורים על דמוקרטיה אך שוד והפיכות צבאיות ומלחמות בפועל. מה שהם כינו במשך שנים "ציר הרוע" הופך עתה לדעתם של ג'יימס בייקר ולי המליטון, הצלתם היחידה. הם יודעים עד כמה המשתפי"ם שלהם עד כה, מה שהם כינו "מתונים, לא מסוגלים להושיעם. על רקע זה יש להבין את פגישתו של מאלכי עם שר החוץ, הסורי וליד אל-מועלם, כאשר הוא מבקש ממנו שהסורים יואילו לסגור את הגבול עם עיראק. על רקע זה יש להבין את חידוש היחיסם הדיפלומטים בין עיראק וסוריה, למגנת ליבם של תומכי בוש. מאליכי, הוא ממנהיגי מפלגת אל-דעווא השיעית, מקורב למנהיג ההלכתי החשוב ביותר בעיראק, עלי אל-סיסתאני, הוא גם נתמך על ידי חתנו של אל-סדר, מוקתדא אל-סדר, העומד בראש מיליציה חזקה ברובע סדר הענקי שבפרוורי בגדאד, בבצרה ובאנסריה. הוא הורה לאנשיו להשעות את השתתפותם בפרלמנט ובממשלה, בעקבות פגישת מאליכי-בוש. מאליכי הוא גם בן ברית של נשיא עיראק הכורדי, ג'לאל טלבאני, ושניהם דוחפים לחלוקת המדינה.. הן טלבאני והן מאליכי תומכים במדינה שתחולק בין שיעים, כורדים וסונים. אולם הוא אינו יכול לקבל את הסכמת הסונים לחלוקת עיראק. אל-דארי מנהיג דתי סוני ידוע מצהיר ובצדק כי אל-מאליכי, פועל נגד העניין הערבי והסוני. בינתיים במיטב המסורת הדמוקרטית של מלאכי הוא קיבל "צו הבאה" שאינו אלא צו מעצר. עד כמה נכשלה ארצות הברית במזרח התיכון ניתן ללמוד מדיפלומט אמריקאי שאמר השבוע ל"הארץ", ש"איש לא יכול היה לצפות שדווקא עיראק תהיה הציר שסביבו תשתנה האסטרטגיה עולמית של ארה"ב". וכדברי כותב הארץ: "איך אפשר להגדיר אחרת את חזרתה האפשרית של איראן לחיק משפחת העמים, את טשטוש המושג 'ציר הרשע' עד שהתאדה, ובעיקר את אבדן היוקרה והמעמד של ארה"ב במזרח התיכון? מישהו יכול היה לתאר לעצמו שמדינות האזור יהפכו מקליינטיות לבעלות הבית, לאלה שבהן תלויה המדיניות האמריקאית? שהמושג 'מעצמה' יתרוקן מתוכן? בקרוב מאוד נצטרך לעשות חשבון נפש, לא פוליטי אלא היסטורי. המסקנה תצטרך להיות שאכן יש מזרח תיכון חדש, אבל לא זה שאליו התכוון בוש". ישראל ואם עדיין לא ברור לחסידים השוטים של תומכי הקו הניאו שמרני מה מצבם, הרי המציאות טופחת על פניהם באכזריות, שכן הם עתה ברשימת המדינות המפריעות לאימפריאליזם האמריקאי לשלוט באזור. עוד נשמע בקרוב משליטי ארצות הברית כי הם מוקיעים את ישראל כמדינת טרור. אם עוד אתמול הלאומנים בישראל צרחו כי יש לתקוף את איראן הרי שר ההגנה החדש של ארצות הברית רוברט גייטס הודיע כי ארצות הברית לא תתקוף את איראן , וכי שליטי ישראל לבדם מול איראן. " ארה"ב תשלם מחיר כבד אם תתקוף את איראן. אנו לא יכולים להבטיח לישראל שמתקפה גרעינית על ידי איראן לא תתרחש, אני לא חושב שמישהו יכול לספק התחייבויות מעין אלה". הוא הוסיף שארה"ב תשלם מחיר כבד אם תתקוף את איראן או את סוריה. לדבריו, סביר להניח שאיראן תגיב על מתקפה אמריקאית בסגירת המפרץ הפרסי ובמניעת יצוא נפט. הוא גם הזהיר כי טהראן עלולה ליזום "גל טרור אדיר" במזרח התיכון, באירופה ובארה"ב עצמה. גייטס הדגיש כי מתקפה צבאית על איראן תיעשה רק "כמוצא אחרון בהחלט". ארה"ב צריכה בראש ובראשונה לטפל באיראן בדרך דיפלומטית. בהתייחסו לעיראק, מועמדו של נשיא ארה"ב גורג' בוש אמר שארה"ב אינה מנצחת במלחמה שם, והזהיר שהיא עלולה להצית התלקחות אזורית רחבה גייטס אמר עוד אתמול כי תוצאת העימות בעיראק חיונית להצלחת המדיניות האמריקאית במזרח התיכון בכללותו, ואולם, "כל האופציות מונחות על השולחן" והוא מוכן לשמוע "מגוון" רעיונות בשאלה כיצד לייצב את עיראק. "אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי לפתח אסטרטגיה, שלא תשאיר את עיראק בכאוס ותגן על האינטרסים ארוכי הטווח שלנו ועל תקוותינו לאזור". בנושא סוריה אמר גייטס, כי מתקפה אמריקאית עליה עלולה לחולל גל של סנטימנט אנטי-אמריקאי במזרח התיכון. "יהיו לזה תוצאות דרמטיות בעבורנו במזרח התיכון. הרגשות נגד ארה"ב יהיו חזקים יותר ממה שראינו עד עתה. היא גם תסבך מיד את יחסינו עם כל מדינה באזור". עתה גם ברורה מאיין השנאה הבוערת ותעמולת הטירוף כנגד איראן. ישראל חויבה לשלם לאיראן עשרות מיליוני דולרים חברות נפט ישראליות חויבו לשלם לאיראן עשרות מיליוני דולרים בבוררות בינלאומית שהתקיימה בשווייץ.. החלטת הבוררות ניתנה לפני כשלוש שנים אך בגלל מאמצים של כל הצדדים הנוגעים בדבר לשמור עליה בסוד, נודע הדבר רק עתה. המדובר באחת משלוש בוררויות המתקיימות בין ישראל לאיראן, והעוסקות בחובות שמקורם בהסכמים לאספקת נפט מתקופת שלטון השאה באיראן. החברות שהפסידו בבוררות הן חברות הדלק פז, סונול ודלק, שרכשו בשנות השבעים נפט מאיראן. שתי הבוררויות האחרות עדיין מתקיימות, והן מתמקדות בטענות של איראן לחובות של ישראל ובטענות נגד של ישראל לנזקים שנגרמו לה בשל הפסקת אספקת הנפט על ידי איראן. המדובר בסכסוך על סכום של יותר מחצי מיליארד דולר, לפי שווי בשנת 1979, המוערכים כיום בשני מיליארד דולר. במרכז הבוררויות עומדת ישות משפטית סבוכה הקרויה "טרנס אסיאטיק אויל" (Trans Asiatic Oik), חברה שהוקמה בתחילת שנות השבעים, על ידי ממשלת ישראל וחברת הנפט הלאומית של איראן. החברה נרשמה בפנמה כדי להקשות על זיהוי השותפים בה. טרנס אסיאטיק הקימה חברת בת בשם "קו צינור אילת-אשקלון" (קצא"א). בשיאה הפעילה החברה צי של שלושים מכליות שהובילו נפט מנמלי איראן לאילת, ומשם הוא הוזרם בצינור לאשקלון. באשקלון הועבר הנפט לבתי הזיקוקף או הועמס שוב על מכליות ונמכר לצרכנים בעולם. הגישה שמאפיינת את ישראל בסכסוך היא של סחבת מכוונת. או במילים יותר ברורות גנבה. ישראל אף סירבה לשלם במשך תקופה ארוכה את חלקה במימון הוצאות הבוררויות. רק לאחרונה היא החלה לשלם את חלקה הבוררויות, לאחר ש עמדתה כי יש לדון גם בתביעות הנגד ובטענות הקשות שיש לטרנס אסיאטיק כלפי חברת הנפט הלאומית של איראן. נו אם חייבים כספים מדוע לשלם אותם ולא לעסוק בתעמולה ארסית? שעון ההסיטוריה נע מהר מאוד בימים אלו והימים ימי דימדומים של הבורגנות הציונית.
לאחר מלחמה שלוותה בשקרים טיפוסיים לאימפריאליזם בדבר הנשק להשמדה המונית שהיה לכאורה לרודן העיראקי צ'אדם חוסיין, כיבוש רווי דם המגיע עד הברכיים, מדיניות שדחפה למלחמת אזרחים בעיראק, שליטי ארצות הברית מודעים עתה , לא רק כי הם נכשלו בעיראק אלא כי כל מדיניותם במזרח התיכון נכשלה. מצב זה מפלג עתה גם את הבורגנות האמריקאית, שחלקה "הדמוקרטי" מודע שהם עתה זקוקים לשליטי סוריה ואיראן כדי למנוע התקוממות עממית אדירה בכל המזרח התיכון כנגד האימפריאליזם וסוכניו המקומיים. בעוד בוש תומך לכאורה בראש ממשלת עיראק-הבובה אותה הוא עצמו הקים, ולו חלק שבחים רבים, בפועל בוש לא בוטח ב נורי אל-מאליכי ראש ממשלת עיראק, מסמכו של היועץ לביטחון לאומי, סטיבן האדלי מציין כי הבובה האמריקאית " אינו יעיל וחסר יכולת לשלוט". בעיראק בחוגי הממשלה חושדים כי שגריר ארה"ב בעיראק , זלמאי חליל, יוזם הפיכה בממשלה, כדי להציב בראשה אחר, במיטב המסורת הדמוקרטית האימפריאליסטית. דיבורים על דמוקרטיה אך שוד והפיכות צבאיות ומלחמות בפועל. מה שהם כינו במשך שנים "ציר הרוע" הופך עתה לדעתם של ג'יימס בייקר ולי המליטון, הצלתם היחידה. הם יודעים עד כמה המשתפי"ם שלהם עד כה, מה שהם כינו "מתונים, לא מסוגלים להושיעם. על רקע זה יש להבין את פגישתו של מאלכי עם שר החוץ, הסורי וליד אל-מועלם, כאשר הוא מבקש ממנו שהסורים יואילו לסגור את הגבול עם עיראק. על רקע זה יש להבין את חידוש היחיסם הדיפלומטים בין עיראק וסוריה, למגנת ליבם של תומכי בוש. מאליכי, הוא ממנהיגי מפלגת אל-דעווא השיעית, מקורב למנהיג ההלכתי החשוב ביותר בעיראק, עלי אל-סיסתאני, הוא גם נתמך על ידי חתנו של אל-סדר, מוקתדא אל-סדר, העומד בראש מיליציה חזקה ברובע סדר הענקי שבפרוורי בגדאד, בבצרה ובאנסריה. הוא הורה לאנשיו להשעות את השתתפותם בפרלמנט ובממשלה, בעקבות פגישת מאליכי-בוש. מאליכי הוא גם בן ברית של נשיא עיראק הכורדי, ג'לאל טלבאני, ושניהם דוחפים לחלוקת המדינה.. הן טלבאני והן מאליכי תומכים במדינה שתחולק בין שיעים, כורדים וסונים. אולם הוא אינו יכול לקבל את הסכמת הסונים לחלוקת עיראק. אל-דארי מנהיג דתי סוני ידוע מצהיר ובצדק כי אל-מאליכי, פועל נגד העניין הערבי והסוני. בינתיים במיטב המסורת הדמוקרטית של מלאכי הוא קיבל "צו הבאה" שאינו אלא צו מעצר. עד כמה נכשלה ארצות הברית במזרח התיכון ניתן ללמוד מדיפלומט אמריקאי שאמר השבוע ל"הארץ", ש"איש לא יכול היה לצפות שדווקא עיראק תהיה הציר שסביבו תשתנה האסטרטגיה עולמית של ארה"ב". וכדברי כותב הארץ: "איך אפשר להגדיר אחרת את חזרתה האפשרית של איראן לחיק משפחת העמים, את טשטוש המושג 'ציר הרשע' עד שהתאדה, ובעיקר את אבדן היוקרה והמעמד של ארה"ב במזרח התיכון? מישהו יכול היה לתאר לעצמו שמדינות האזור יהפכו מקליינטיות לבעלות הבית, לאלה שבהן תלויה המדיניות האמריקאית? שהמושג 'מעצמה' יתרוקן מתוכן? בקרוב מאוד נצטרך לעשות חשבון נפש, לא פוליטי אלא היסטורי. המסקנה תצטרך להיות שאכן יש מזרח תיכון חדש, אבל לא זה שאליו התכוון בוש". ישראל ואם עדיין לא ברור לחסידים השוטים של תומכי הקו הניאו שמרני מה מצבם, הרי המציאות טופחת על פניהם באכזריות, שכן הם עתה ברשימת המדינות המפריעות לאימפריאליזם האמריקאי לשלוט באזור. עוד נשמע בקרוב משליטי ארצות הברית כי הם מוקיעים את ישראל כמדינת טרור. אם עוד אתמול הלאומנים בישראל צרחו כי יש לתקוף את איראן הרי שר ההגנה החדש של ארצות הברית רוברט גייטס הודיע כי ארצות הברית לא תתקוף את איראן , וכי שליטי ישראל לבדם מול איראן. " ארה"ב תשלם מחיר כבד אם תתקוף את איראן. אנו לא יכולים להבטיח לישראל שמתקפה גרעינית על ידי איראן לא תתרחש, אני לא חושב שמישהו יכול לספק התחייבויות מעין אלה". הוא הוסיף שארה"ב תשלם מחיר כבד אם תתקוף את איראן או את סוריה. לדבריו, סביר להניח שאיראן תגיב על מתקפה אמריקאית בסגירת המפרץ הפרסי ובמניעת יצוא נפט. הוא גם הזהיר כי טהראן עלולה ליזום "גל טרור אדיר" במזרח התיכון, באירופה ובארה"ב עצמה. גייטס הדגיש כי מתקפה צבאית על איראן תיעשה רק "כמוצא אחרון בהחלט". ארה"ב צריכה בראש ובראשונה לטפל באיראן בדרך דיפלומטית. בהתייחסו לעיראק, מועמדו של נשיא ארה"ב גורג' בוש אמר שארה"ב אינה מנצחת במלחמה שם, והזהיר שהיא עלולה להצית התלקחות אזורית רחבה גייטס אמר עוד אתמול כי תוצאת העימות בעיראק חיונית להצלחת המדיניות האמריקאית במזרח התיכון בכללותו, ואולם, "כל האופציות מונחות על השולחן" והוא מוכן לשמוע "מגוון" רעיונות בשאלה כיצד לייצב את עיראק. "אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי לפתח אסטרטגיה, שלא תשאיר את עיראק בכאוס ותגן על האינטרסים ארוכי הטווח שלנו ועל תקוותינו לאזור". בנושא סוריה אמר גייטס, כי מתקפה אמריקאית עליה עלולה לחולל גל של סנטימנט אנטי-אמריקאי במזרח התיכון. "יהיו לזה תוצאות דרמטיות בעבורנו במזרח התיכון. הרגשות נגד ארה"ב יהיו חזקים יותר ממה שראינו עד עתה. היא גם תסבך מיד את יחסינו עם כל מדינה באזור". עתה גם ברורה מאיין השנאה הבוערת ותעמולת הטירוף כנגד איראן. ישראל חויבה לשלם לאיראן עשרות מיליוני דולרים חברות נפט ישראליות חויבו לשלם לאיראן עשרות מיליוני דולרים בבוררות בינלאומית שהתקיימה בשווייץ.. החלטת הבוררות ניתנה לפני כשלוש שנים אך בגלל מאמצים של כל הצדדים הנוגעים בדבר לשמור עליה בסוד, נודע הדבר רק עתה. המדובר באחת משלוש בוררויות המתקיימות בין ישראל לאיראן, והעוסקות בחובות שמקורם בהסכמים לאספקת נפט מתקופת שלטון השאה באיראן. החברות שהפסידו בבוררות הן חברות הדלק פז, סונול ודלק, שרכשו בשנות השבעים נפט מאיראן. שתי הבוררויות האחרות עדיין מתקיימות, והן מתמקדות בטענות של איראן לחובות של ישראל ובטענות נגד של ישראל לנזקים שנגרמו לה בשל הפסקת אספקת הנפט על ידי איראן. המדובר בסכסוך על סכום של יותר מחצי מיליארד דולר, לפי שווי בשנת 1979, המוערכים כיום בשני מיליארד דולר. במרכז הבוררויות עומדת ישות משפטית סבוכה הקרויה "טרנס אסיאטיק אויל" (Trans Asiatic Oik), חברה שהוקמה בתחילת שנות השבעים, על ידי ממשלת ישראל וחברת הנפט הלאומית של איראן. החברה נרשמה בפנמה כדי להקשות על זיהוי השותפים בה. טרנס אסיאטיק הקימה חברת בת בשם "קו צינור אילת-אשקלון" (קצא"א). בשיאה הפעילה החברה צי של שלושים מכליות שהובילו נפט מנמלי איראן לאילת, ומשם הוא הוזרם בצינור לאשקלון. באשקלון הועבר הנפט לבתי הזיקוקף או הועמס שוב על מכליות ונמכר לצרכנים בעולם. הגישה שמאפיינת את ישראל בסכסוך היא של סחבת מכוונת. או במילים יותר ברורות גנבה. ישראל אף סירבה לשלם במשך תקופה ארוכה את חלקה במימון הוצאות הבוררויות. רק לאחרונה היא החלה לשלם את חלקה הבוררויות, לאחר ש עמדתה כי יש לדון גם בתביעות הנגד ובטענות הקשות שיש לטרנס אסיאטיק כלפי חברת הנפט הלאומית של איראן. נו אם חייבים כספים מדוע לשלם אותם ולא לעסוק בתעמולה ארסית? שעון ההסיטוריה נע מהר מאוד בימים אלו והימים ימי דימדומים של הבורגנות הציונית.