האינטרס: צמצום הפגיעה בתשואות

האינטרס: צמצום הפגיעה בתשואות

טיוטת התקנות שפרסם אגף שוק ההון באוצר לפני כמה שבועות היא עוד אחת משורת רגולציות שכוונתה להגן על ציבור הצרכנים - במקרה זה העמיתים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה, והמבוטחים בחברות הביטוח.
בפועל, כל מה שהיא עושה זה להזיק לציבור שעליו היא מבקשת לגונן.
הטיוטה קובעת, כי סך ההוצאות הישירות שרשאים הגופים המוסדיים להשית על החוסכים לא יעלה על 0.15% מהנכסים הצבורים לשנה, נוסף על דמי הניהול, שכן עלות כזו מייקרת בעקיפין את העלות של הקופה עבור המשקיע-העמית בה.
ההוצאות הישירות המדוברות כוללות הוצאות הקשורות בהלוואות והשקעות (לא סחירות); השקעות בנדל"ן; תשלום למנהלי השקעות חיצוניים; מתן משכנתה; ניהול תביעות בגין השקעות הקופה; הוצאות אחרות שהממונה אישר/יאשר.
מטבע הדברים, הטיוטה מעוררת שורה של שאלות משפטיות וטכניות, אך לא בהן נעסוק, אלא בצד הכלכלי של העניין, ובנזקים שהוא מסב למשקיע, למנהלי הגופים המוסדיים ולמוצרים הנמכרים לשוק ההון.
האינטרס: צמצום הפגיעה בתשואות
1.
הרושם שנוצר בתקשורת, ובוודאי כך מבין זאת הציבור, הוא שהגופים המוסדיים נלחמים נגד פגיעה בהכנסותיהם, וזה ממש לא כך. החברות המנהלות את כספי החוסכים ומנהלי ההשקעות אינם מרוויחים דבר מן המצב הנוכחי, ואם בכל זאת חשוב להם להשקיע באמצעים האלה, זה מכיוון שהם משוכנעים שזה יוסיף ערך למשקיעים, שייהנו מתשואה גבוהה יותר ברמת סיכון נמוכה יותר. אם הם היו חושבים שזה לא תורם לכך, הם פשוט לא היו עושים זאת. הרי האינטרס של מנהלי ההשקעות הוא לצמצם ככל האפשר את העלויות שעלולות לפגוע בתשואות שישיגו.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000912572#fromelement=hp_morearticles
 
למעלה