האירוע החשוב ביותר בתולדות קנדה

ס מ ר ט י

New member
האירוע החשוב ביותר בתולדות קנדה

אני לא יודע מה הוא. ועכשיו כשקיבלתי את תשומת ליבכם אני יכול לספר על משהו חסר חשיבות לחלוטין: היגשתי סופסוף את התיק. הלך בקלות, לקחו את הטפסים בלי להסתכל, לקחו את הצ'ק אותו דווקא בדקו בקפידה (שגרמה לי לתהות לגבי סדרי העדיפויות שלהם) ונעלמו. חיכיתי וחיכית והתחלתי לתהות האם זאת ההמתנה בת השנתיים שכולם מדברים עליה. חשבתי איך יראו הילדים שלי כשסופוסוף אחזור הבייתה. לשמחתי הרבה היא חזרה ואמרה לי שאני בכל זאת יכול להמשיך לחכות בחיק המשפחה. 30-36 חודשים ליתר דיוק. שאלתי מה קרה לשנתיים גג שאמרו לי לפני כמה שבועות. ענו לי "יפה ששאלת, זה בהחלט יכול להיות גם יותר מ-36 חודש". חשבתי לעצמי שבתור בוגר צבא שעשה טירונות לתפארת מדינת ישראל הרי שבהחלט מגיעה לי התשובה הזאת אם שאלתי. כנראה ש"השנתיים גג" זה ה- demo שמראים למי שרק מתעניין. אמרתי תודה ושכחתי מכל הסיפור. אני מניח שאני כבר אשמע מהם כשיתפנה עבורי מקום בקנדה.
 

ZS CA

New member
זה גם מה שאמרו לי,אולי זה יתרון

אפשר להתכונן היטב למעבר. מה נותר להגיד, ס ב ל נ ו ת
 

ס מ ר ט י

New member
אני מעדיף לשכוח מכל הסיפור

כשיזכרו בי אני אתחיל להתכונן. אולי אני אשלח את הילדים לקורס תגבור באנגלית, זה הכל.
 

gesus

New member
עדיף שתתחיל עם האנגלית עכשיו

ילדים קטנים קל יותר ללמד שפה חדשה. אתה יכול להכניס בהדרגה את האנגלית דרך ספרים, חוברות וכו'. לא כדאי בלחץ של ההגירה גם ללחוץ עליהם בעניין השפה. כנס לפורומים של מורים, אולי שם תוכל למצוא כל מיני טיפים ללימוד אנגלית באופן הדרגתי.
 

ס מ ר ט י

New member
לא צריך טיפים

יש רשת בכל הארץ (נו טוב, אל תתפוס אותי במילה אבל בטח בכל גוש דן). קורסים לאנגלית בכייף כבר מגיל שלוש או משהו כזה.
 
למעלה