האישה העובדת בישראל
"הדימוי האידיאלי של האישה הישראלית העובדת מזכיר מחד גיסא את אשת חיל התנכ"ית ומאידך גיסא, את האישה העליונה (סופר וומן) מן העיתונות המצויירת" (מלאך פיינס, 1989, 113) שקראתי את המשפט הרגשתי חוסר נעימות, כאילו יש כאן מתיחת ביקורת סמויה והפיכת התפקידים הנשיים לקריקטורה שבאה לידי ביטוי בסופר וומן. למרות שהמשך המאמר דן בקונפליט הנשי בין הזרמים המודרניים המושכים לכיוון של מצליחנות לבין הזרמים המסורתיים, ופתרונו של הקונפליקט הזה עדין שוב בהמשך היא חוזרת ועוקצת : "האישה המנהלת מרוץ אופייני עם הזמן, מחלקת את עצמה בין תפקידיה הרבים, ומשתדלת שלא לקפח אף אחד מהם. האישה שמשתדלת לספק את כולם מזכירה להטוטן בקירקס". אני תוהה מה התשובה שלה לקונפליקט. האם היא היתה מעדיפה לראות יותר נשים בוחרות בדרך אחת ומוותרות על השילוב (שמחייב אותנו בלית ברירה ללהטט)
ולבסוף, נעלבתי, כן נעלבתי, שהדברים באו מאישה ולא מגבר. אומנם ההקצנה שמציגה את הפאטטיות והגיחוך של ההתנהגות הנשית בחברה נועדה כדי להדגים נקודה, אבל עדין אני לא חושבת שאפילו גברים היו מציגים אותנו בצורה כל כך עלובה.
"הדימוי האידיאלי של האישה הישראלית העובדת מזכיר מחד גיסא את אשת חיל התנכ"ית ומאידך גיסא, את האישה העליונה (סופר וומן) מן העיתונות המצויירת" (מלאך פיינס, 1989, 113) שקראתי את המשפט הרגשתי חוסר נעימות, כאילו יש כאן מתיחת ביקורת סמויה והפיכת התפקידים הנשיים לקריקטורה שבאה לידי ביטוי בסופר וומן. למרות שהמשך המאמר דן בקונפליט הנשי בין הזרמים המודרניים המושכים לכיוון של מצליחנות לבין הזרמים המסורתיים, ופתרונו של הקונפליקט הזה עדין שוב בהמשך היא חוזרת ועוקצת : "האישה המנהלת מרוץ אופייני עם הזמן, מחלקת את עצמה בין תפקידיה הרבים, ומשתדלת שלא לקפח אף אחד מהם. האישה שמשתדלת לספק את כולם מזכירה להטוטן בקירקס". אני תוהה מה התשובה שלה לקונפליקט. האם היא היתה מעדיפה לראות יותר נשים בוחרות בדרך אחת ומוותרות על השילוב (שמחייב אותנו בלית ברירה ללהטט)