כמו שאמרה אסתר - ישנם עדיין איים
אני רואה זאת אצל חמי ,שיהיה בריא עדיין מזהה אך לא זוכר כבר את השמות ,אבל הרגשות נשארו ואני מאמין כי גם בשלבים יותר מתקדמים עדיין נשארים רגשות ,גם אם יהיו חבויים הם ישנם ,המחלה כפי שנתפסת מתעתעת בנו ,יום אחד הוא צלול ולמחרת לא. תופעה נוספתהיא תשומת לב שהחולים זקוקים להם ,אצל חמי למשל ע"מ לעודד אותו אני פותח איתו בשיחות ,לא חשוב על מה ,מעודד אותו ליצור שיחה ,זה קשה מאוד אך אפשרי במסגרת המוגבליות שלו ,אני מאמין שבתוך תוכו הוא נהנה מהשיחה משום שהוא חש את ההתייחסות כלפיו ,ישנם לצערי מקרים בהם כל המשפחה מכונסת ואז אם לא מדברים איתו הוא יושב שקט ומכונס בתוך עצמו ואז לפחות אצלי ,אני שומע את צעקתו השקטה ומתחיל לדבר איתו ,גם אם לרוב איני מצליח להבין את דבריו בגלל מיעוט השימוש במילים אצלו הרי שאנחנו נהנים מהשיחה ,הוא מבסוט שמדברים איתו ואני נהנה מכך שעדיין אני זוכה לשוחח איתו ,צריך לנצל כל רגע בחיי חולה האלצהיימר ולנצל את אותם הדברים הנכבים לאיטם מידי יום כל עוד הם ישנם. ולסיום לגברים שבפורום ,כמובן שאיני מוריד מהערכתי על הטיפול בבנות הזוג. שיהיה לנו שבוע טוב ויום טוב. גרשון