האלה והמוות

האלה והמוות

מאמר חדש של טלה בר ב- nrg. כעת אין לי זמן להגיב על מה שנראה בעיני כעצימת עין מכוונת מהקשר הלא מבוטל במיתולוגיות בין הזכר והמוות (קין והבל, מות, האדס, תאנאטוס, אפסו שזמם ראשון להרוג את האלים הצעירים, קרונוס שבלע את ילדיו, המבול וכן הלאה), אך כבר מתבשלת לי תגובה בראש ובימים הקרובים אכתוב אותה.
 

Justin Angel

New member
דעתי האישית

בתור התחלה, ראוי וצריך להגיד שזה עוד מאמר איכותי מבית היוצרת טלה בר. עכשיו, לפי דעתי הטעות במאמר הזה היא טעות דיכוטמית בסיסית - יש השערה כלשהי, עכשיו צריך להוכיח אותה. לפי התפיסה שלי על כל מחקר, הרעיון הוא לבוא בשאלה שצריך למצוא תשובות ולא למצוא תשובה ולנסות להוכיח אותה. נתחיל בזה שמדובר בנושא שאני אישית בחיים לא שמתי לב אליו, לאיזה אל הוא אל ולאיזה אלה היא אלה ולנסות לשייך את הפעולות של האלים למין שלהם. רעיון שבפני עצמו נראה תמוהה למישהו עם תפיסה תיאולוגית כמו שלי. רשימה של אלי מוות\מלחמה: 1. וודן, אל מלחמה גארמני. 2. טאוני, אל מוות אצטקי. 3. היוטזילפוצ'טיל, אל ראשי בפנתיאון האצטקי, בין השאר אל מוות ומלחמה. 4. אח פוך, אל מוות מתרבות המאיה. 5. האדס, אל מוות יווני. 6. דיס פיטר, אל מוות קלטי קדום. 7. צ'ה צונג, אל מוות סיני. 8. קאל, אל מוות איטילקי. 9. אהרימאן, אל מוות זארוכיסטי. (מה שעוד מעניין שיש לו תפקיד וסיפורים מקבילים ללילית היהודית) 10. מורוס מתרבות יוון, ולוקי מהתרבות הנורדית. שניהם גרמו למוות של אלים אחרים. 11. אוגנוס מק אוג, אל מוות קלטי. 12. הימה, אל מוות יפני. 13. עזראל, מלאך מוות איסלמי. להמשיך? יש מספיק דוגמאות לאלי מוות ואלים הקשורים למוות. זה שקיימים אלות הקשורות למוות, אני לא חולק. אבל עקב הריבוי בשני המינים באלי ואלות מוות, אני טוען שאין לשים חשיבות על המין בעניין זה. בעניין אלות נהר שמביאות מוות. יש את בויין, אלת הנהר המרכזי ביותר באירלנד ואשתו של האל-דרואיד דאדג'ה, והיא ממש ממש לא קשורה למוות. כנ"ל על אלת הנהר שאנון, אלת הנהר סקוואנה (על שם השבט הקלטי שהיה באזור) ואלת הנהר הסקוטית קלוטה. מה גם שלפני שטוענים שכל אלי הנהר הם למעשה אלות נהר, יש גם אכילוס מיוון, לודון מיוון, וקופון מהתרבות הסלאבית (או הנורדית או איזה תרבות אירופאית כזאת). בכל מקרה, מאמר נחמד, אבל מגמתי מאוד. בברכה,
 

Nizzan Cohen

New member
בנוגע למטאפורה של הטוויה...

דווקא החיתוך במיקרה זה הוא המוות. והמוות, יותר משהוא מיוצג בידי חיתוך החוט - הוא מיוצג בקציר - שהוא עבודה שמיוחסת לגברים למיטב הבנתי. ולשם כך נשים לב לכמה מינוחים כמו "קציר דמים", "שדה קרב". "קוצר הנשמות" מלאך המוות - יש לו מגל בידו. תמוז, מות ואוסיריס הם אלי מוות וחיטה. ענת קוצרת, דשה, מנפה וזורעת מחדש את מות. כן מגולם מותו של האל בגלגל השנה של המכשפות בזמן הקציר. בזמן שבכל שנה האל שב ונולד ומת מחדש - האלה נישארת כל הזמן בדמות האדמה. דמות נצחית דווקא. שימו לב למשל למעמד החתולים כשומרי עולם המתים אצל המצרים - למעשה הם שמרו את עלומות החיטה באסמים מפני עכברים. המממ... זהו. ניראה לי שסיימתי את מה שהיה לי להגיד. (עוד הערה קטנה - אתיני היא אלת מלחמה אומנם. אבל יותר אלת טקטיקה. ויותר אלה של הגנה על הבית מאלה של אלימות וכיבוש. ארס מתאים יותר לתיאור הזה)
 
למעלה