האלימות לא נחה

האלימות לא נחה

לפני המלחמה, בתוך המלחמה ואחרי המלחמה, האלימות לא נחה ולו לרגע. "תושב קרית מוצקין (26) נעצר בחשד לאונס צעירה (24) לפני כשבוע בביתו, לאחר שהכיר אותה ברשת האינטרנט." ומה שאותי מטריד הוא זה: "מפקד תחנת זבולון ניצב משנה קובי בכר מסר כי מדובר בצעיר שהורשע, לא מכבר, בביצוע מעשה זהה של אונס במקרה אחר, וכיום הוא ממתין לגזר דינו". היכן ממתין הצעיר שהורשע לגזר דינו?? בבית?? מול המחשב?? חופשי ומאושר?? אין בתי כלא בישראל?
 

s h o o s h a

New member
זה לא כל כך פשוט להגיע לבית מעצר

ואם המשפט המקדים לא היה כל כך עצוב, הרי שעכשיו לבטח היינו מאד צוחקים. השיקולים אותם מפעיל בית המשפט בבחינת חלופות הם רבים, בין היתר, הוא בוחן: 1) האם יש לך עבר פלילי? 2) מה גילך? 3) האם עברך הפלילי הינו בעבירות דומות לאלו אשר בהן הנך נאשם? 4) מה היא העבירה בה הינך נאשם? 5) בכמה עבירות אתה נאשם? 6) מתי בוצעו? 7) עד כמה חמורים הדברים כפי שעולה מחומר הראיות? 8) האם בעברך ישנם רמזים לכך שתשפיע על עדים או תשבש הליכי משפט? 9) האם האנשים שישכנו אותך בביתם אמינים דיים, וכשירים לפקח על תנועותיך ומעשיך? 10) מה מצבך המשפחתי, הכלכלי והבריאותי? 11) האם המלצת שרות המבחן שניתנה בתסקיר בעניינך חיובית? שיקול חשוב בו מתחשב בית המשפט בהחלטה האם לעצור עד תום ההליכים הוא שיקול השוויון. גם אם מתקיימים במקרה שלך כל הנתונים המאפשרים מעצר, עדיין תוכל להשתחרר אם מסתבר ששותפך לעבירה שוחרר. גם אם כל הנסיבות מצדיקות מעצר, בית המשפט מעדיף שלא להפלות בין שני שותפים שעברו את אותה עבירה, ואם אחד מהם משוחרר, ישחררו גם את השני. דוגמא: נאשם הואשם בניסיון למעשה מגונה בקטין ונעצר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע שלאור חומרת המעשים וקיום חשש ממשי שיחזור על מעשיו יש לעצרו. אולם, מכיוון ששותפו של הנאשם שוחרר למעצר בית, החליט בית המשפט למנוע אפלייה, ולשחרר גם את נאשם זה- בש"פ 7767/96 ג'באלי נ' מדינת ישראל. חלופת מעצר גם אם מתקיימים במקרה שלך כל התנאים המצדיקים מעצר, עדיין יכול עורך דינך לשכנע את בית המשפט כי ניתן, במקרה שלך, להסתפק בחלופת מעצר. חלופת מעצר משמעותה שחרור ממעצר, בתנאים שיבטיחו את השגת מטרת המעצר. למשל, אם המשטרה מבקשת הארכת מעצר מחשש שתשפיע על עדים או שתשבש ראיות, יוכל בית המשפט לשחררך למעצר בית ולהגביל את אפשרותך לשוחח בטלפון, כך שלא תוכל לבוא במגע עם אותם עדים. אם המשטרה חוששת שתפגע באדם מסוים, ניתן לשחררך בתנאי שלא תבוא עימו במגע, ו/או שלא תתקרב למקום בו הוא גר. כל זאת, במצטבר להפקדת סכום כסף שיחולט אם תפר את תנאי השחרור או לחתימתך על התחייבות לשלם סכום כסף מסוים אם תפר תנאים אלה. השופט לא יכול להחליט על מעצרך מבלי שישקול קודם את חלופת המעצר. שאלת חלופת המעצר היא חלק בלתי נפרד מדיון המעצר. אם בית המשפט מחליט על הארכת המעצר ללא בחינת שאלת חלופת המעצר הוא למעשה נותן החלטה חלקית, עליה ניתן לערער. לדוגמה: מי שנחשדה בתקיפת קטין והתעללות בקטין שוחררה למעצר בית, לאחר שהתברר, כי בהחלטה על המעצר לא בחן בית המשפט את חלופות המעצר האפשריות במקרה שלה- בש"פ 7427/97 באקו נ' מדינת ישראל. בהחלטה לגבי חלופת מעצר קיימים מספר שיקולים. בית המשפט מתחשב בנסיבות אישיות, כלכליות, משפחתיות ועוד. למשל: מי שנאשם בתקיפת שוטרים צבאיים שבאו לעצור את אחיו, שוחרר למעצר בית מלא למרות חומרת התקיפה. השיקולים המרכזיים בהחלטת השיחרור היו נסיבותיו האישיות המיוחדות: הוא בעל משפחה, מפרנס יחיד, עברו נקי. בית המשפט אף התחשב בכך שזוהי התפרצותו האלימה היחידה של העצור, והוא אינו אדם אלים בדרך כלל- בש"פ 4190/97 אבוקסיס נ' מדינת ישראל. שיקול חשוב בהחלטה להסתפק בחלופת מעצר הוא תסקיר קצין המבחן לעניין מעצרך, הנערך ע"י שירות המבחן, ומטרתו לבחון את ההתאמה של חלופת המעצר לנסיבותיך. בתי המשפט מייחסים משקל רב לנאמר בתסקיר. לדוגמה: בית משפט שהורה על מעצר בכלא של חשוד, הסכים בסופם של ההליכים לאפשר לו מעצר בית חלקי ועבודה עד שעת חצות כתוצאה מתסקיר מעצר חיובי. |
 

s h o o s h a

New member
המשך...

חלופות המעצר המקובלות הן: 1) מעצר בית מלא - מעצר בית מלא משמעותו שתוכל לצאת מכותלי בית המעצר, אך תהיה רשאי לשהות אך ורק בביתך או בביתו של אדם קרוב, ללא עבר פלילי, אשר יסכים לארח אותך בביתו לתקופת המעצר. אם שוחררת למעצר בית מלא לא תוכל לצאת מן הבית אלא למטרות ספציפיות, הקשורות בדרך כלל למשפט או לחקירה (פגישה עם עורך דינך או הגעה לחקירה במשטרה ולישיבות בבית המשפט). למשל: חשוד בדקירה בשל סכסוך על חוב של 180 ש"ח שוחרר על ידי בית המשפט למעצר בית. בית המשפט קבע כי למרות שהחשוד הוא מסוכן, קיימות במקרה שלו נסיבות מיוחדות המטות את הכף לטובת שחרור ממעצר למעצר בית מלא. מדובר בקטין בן 17, תסקיר המבחן בעניינו היה חיובי, הוא נטל על עצמו אחריות למעשה והביע חרטה- בש"פ 3669/98 ירון זפרני נ' מדינת ישראל. במקרה אחר שוחרר מי שנאשם בעבירת הריגה, למרות חששה הכבד של המשטרה כי יימלט לארצות הברית, כפי שעשה כבר בעבר. בית המשפט התחשב בנסיבות האישיות: החשוד נשוי ואב לילדה. הוא שוחרר למעצר בית לאחר שהפקיד ערבות בסך 150,000 , והוטל עיקול על דירתו להבטחת התייצבותו לחקירה ובבית המשפט- בש"פ 626/98 מדינת ישראל נ' נגר. ככל שחולף הזמן, והמשוחרר אינו מפר את תנאי שחרורו למעצר בית, נוטים בתי המשפט להקל בתנאי מעצר הבית, ולהפוך אותו למעצר בית חלקי או פונקציונלי (ראה להלן). 2) מעצר בית חלקי / פונקציונלי - מעצר בית חלקי מאפשר למשוחרר לשהות מחוץ לבית מעצרו בחלק משעות היממה. בהחלטה לשחרור למעצר בית חלקי קובע בית המשפט את השעות בהן יותר לך לשהות מחוץ לבית, בדרך כלל לצרכי עבודה. דוגמא: מי שנידון על ידי בית המשפט למעצר בכלא, לאחר שנחשד באלימות כלפי אישתו, שוחרר למעצר בית מלא לאחר שעורך דינו הגיש ערר לבית המשפט המחוזי - תב"ש 90770/99 (ת"א) גבאי נ' מדינת ישראל. בחלוף הזמן, הגיש עורך דינו של החשוד בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, בשל תלות פרנסת המשפחה בחשוד, ובית המשפט הקל בתנאי השחרור, וקבע כי יוכל לצאת לעבודה בין השעות 07:00 ל18:00- . כעבור תקופה נוספת שוב הקל בית המשפט בתנאי השחרור, וקבע כי בשל העובדה שחלק חשוב מעבודתו של החשוד מתבצע בלילה, ישוחרר גם בין השעות 21:00 ל24:00 -- תב"ש 2075/99 (כ"ס) גבאי נ' מדינת ישראל. מעצר בית "פונקציונלי" מאפשר לחשוד לשהות מחוץ לבית מעצרו בחלק משעות היממה, לפי צרכיו המיוחדים אם ישנם, מבלי להגדיר מראש את פרקי הזמן ואת השעות. למשל: חשוד בשלוש עבירות של סחר בריבועי אל.אס.די במסיבת אסיד, שוחרר ממעצר למעצר בית "פונקציונלי", שאפשר לו לצאת מן הבית ולסייע להוריו בטיפולים רפואיים שעברו. תנאי השחרור היו הפקדה של 5,000 ש"ח, והתחייבות של הורי החשוד, כי ידווחו על הפרת תנאי מעצר הבית- ב"ש (ירושלים) 1228/97. ההחלטה על מעצר בית "פונקציונלי" יכולה להשתנות לפי הנסיבות. אם למשל, מורה בית המשפט על שחרור עצור לצורך חיפוש עבודה, יוכל לקבוע שמרגע שיימצא העצור עבודה, יהא משוחרר גם בשעות העבודה, ויוכל לנסוע למקום עבודתו ככל שיידרש ממנו. 3) הרחקה - במקרים מסוימים יכול בית המשפט, להורות על הרחקתו של העצור מבית, עיר או מאיזור מסוים, בהם הוא מהווה סכנה. הוראה זו יכולה להינתן יחד עם הוראה על מעצר בית מלא או חלקי, או בלעדיה. למשל, מי שנעצר בגין אלימות כלפי אשתו או בן משפחתו, ואינו אדם אלים בדרך כלל, יכול בית המשפט להורות על הרחקתו מבית המשפחה, ועל איסור יצירת כל קשר עם מי מבני המשפחה. דוגמא: בן 15 הואשם בעבירות רכוש, שימוש בסמים ושימוש ברכב ללא רשות. הוא אף הפר תנאי מעצר בית שהוטל עליו קודם לכן. למרות זאת, לא מצא בית המשפט לנכון להחזירו למעצר. בשל העובדה שהנער נטה לעבריינות באזור מגוריו, הטיל בית המשפט איסור על הקטין לשהות בעיר מגוריו, נקבע כי ישהה אצל סבו בעיר אחרת - ב"ש (נוער תל אביב) 18/98 מדינת ישראל נ' פלוני. במקרה אחר שוחררו למעצר בית שני תושבי נצרת אשר היו מעורבים בקטטות ובתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, על רקע המתיחות בין מוסלמים לנוצרים בעיר נצרת. בית המשפט החליט לשחררם למעצר בית, וקבע שאיש מהם לא יורשה להיכנס לעיר נצרת, אלא לצורך הופעה בבית המשפט או לצורך פגישה עם עורך דינם- בש"פ 3455/99 נח'אש נ' מדינת ישראל. ואשוב אל שאלת המקור: היכן ממתין הצעיר שהורשע לגזר דינו?? בבית?? מול המחשב?? חופשי ומאושר?? אין בתי כלא בישראל? ורק אוסיף שאלה משלי: מי אכן אחראי ואוכף את החוק שאכן הדברים שהועלו לעיל אכן מתקיימים, שהרי אם אכן כך, כיצד יוצא שמקרי האונס והרצח ועוד כל מיני מרעין בישין ממשיכים ל התקיים ולהתרחש תחת עינה הפקוחה של של מערכת החוק???
 
הוא כבר הורשע

תגידי, איך אשאר רגוע , אם את מחליפה את שם הפורום בכל שבוע?
אבל... עשית את הצעד הנכון, השם הקודם היה מופשט משהו, לא לפה ולא לשם. טוב שחזרנו לכור מחצבתנו. המלחמה באלימות היתה ונשארה בעדיפות עליונה. משבח אותך על ההרצאה המאלפת, גם אם לא קראתי את כולה מפאת אורכה. אענה רק תשובה קצרצרה אחת. האנס הורשע על מעשה דומה בעבר. לא ממתין לחקירה, לא ממתין לכתב אישום, לא ממתין להכרעת דין, אלא לגזר דין. לכן לא מצליח להבין מדוע מניחים לו להמשיך באותו קו ולשחר לטרף נוסף. הרי אצלנו בין ההרשעה לבין גזר הדין בפועל יכולים לעבור עוד הרבה מים בירדן, לא חבל על הקרבנות הנוספים שבדרך?
 
למעלה