האלימות מתחילה רק מהבית
אכתוב בקצרה, כדי לא לחשוף סודיות מתוך עבודה. אשה אחת באה יום אחד וסיפרה לי שילד איקס מרביץ לילד שלה והילד שלה מחזיר לו וכו' אבל בסוף יוצא שמאשימים רק את הבן שלה לקטטות, כך לדבריה. כמובן שאמרתי לה להמישך לדבר, או לנסות לשלוח את הילד תמיד למנהלת וכו' והיא אמרה לי, אותה אמא שיתכן שבגלל הילד ההוא מאזור יוקרתי והם כביכול ממקום נחות יותר, מזרחיים כאלה, אז מתנכלים אליהם, אמרתי לה שתפסיק עם המחשבות הטיפשיות האלה וזהו, מקסימום אם כל הזמן הסיפור נסוב סביב אלימות, אני בעד לבחון אפשרות לעבור לבית ספר אחר או ללמד את הילד כך וכך. בקיצור, מדהים, יום למחרת מתוך תפקידי, מגיעה אמא בלווית ילד למקום עבודתי, אני לא תחקרתי אותה אבל ישבתי באותו משרד, וכל מה ששמעתי זה ככה, כמובן פרטים חסויים: "אני הגברת ..... האמא של........... הלומד בכיתה............ ואכן אני והוא מודים שהוא לא מפסיק להכות ולהתחיל להתגרות בילד הזה ששמו.................. [הבן של החברה שלי] - וכו' וכו' בעצם האמא הגיעה לחקירה אחרי דיווח אולי של שכנים שהיא ובעלה מכים את הילד מכות נמרצות, פשוט הכל תואר ליידי, ממש, הילד נשאר לבד וההורים המתנו בחוץ, והוא התחיל לספר דברים קשים, שההורים זורקים עליו נעלים בפנים, מרביצים, נותנים בוקסים וכו' אדגיש ששני ההורים מלומדים, משכילים, משכונה יוקרתית וכו'. ברור מאוד מאוד שלא סיכנתיעבודתי ולא סיפרתי וגם לא רציתי שהיא תתד בזה אלא בבן שלה. אבל אחרי הגילוי הזה, עשיתי אחד ועוד אחד, זה בעצם הילד שמציק ומרביץ לבן של החברה שלי ועוד האמא והמנהלת נכנסות כל הזמן בחברה שלי שהבן שלה בעייתי. אחרי לחצים שלי הוא הועבר לבית ספר אחר ואני מאושרת למענם, ובכלל לא צריך לחשוב אני אשאר פרנציפ המנהלת לא קובעת, כי כמו כל דבר, יתכן שלעיתים איןכימיה בין זה לזה ומנסים לחפש מקום אחר. אבל תראו כמה אסור לנו להאשים- אתם יודעים כמה ילדים קטניםבשנים מגיעים לגן או לבית הספר מוכים ופגועים מינית? פשוט תהיו בהלם, לכן הילדים הטובים הם קורבנות והם נאלצים להחזיר. בתכלס שלא תאשימו את בית הספר, אתם יודעים שבית הספר הוא זה שמדווח לשירות אם יש ילד אלים בבית ספרו? בית ספר לא אשם בכלל, רק הבית. או שיש ילדים פגועים מינית מאדם זר או דוד וכו' ולא מספרים להורה ואז זה יוצא החוצה. אבל הכי הכי הכי וכך שמעתי מרוב הילדים, זה שבבית מרביצים להם מכות והם פוגעים בבית ספר בילד אחר. לא מתביישת לומר שהייתי אשה מוכה לשעבר לפני שנים, [אני גרושה ברוך השם ממנו] ואיך שהתגרשתי הייתי כמו חיה פצועה, רציתי לטרוף את כל העולם באלימות, אני זוכרת איך פשוט הייתי רבה בלי הפסקה עם אחיינית שלי שהיתה קטנה ממני בעשרים שנה, בסביבות העשרים ושנים זה רדף אותי אפילו שהתנצלתיבפניה, למעשה, היא היתה בעיני חלשה ואני הרגשתי כוח, וכשרבתי איתה והעלבתי והרבצתי אני אפילו לא יודעת על מה וגם הרגשתי באותם רגעים שאניעוהש מעשה נורא ולא רציתי להפסיק כי הרגשתי סוג של אושר שעכשיו אני עם כוח, אבל כמו שאמרתי שוב המחשבה של רגע, אבל את היית במקום שלה [כלומר רבנו מכות, לא שהיא כאילו קיבלה ממני ובכתה] אבל אני הייתי הגורם לזה. אני עד היום סובלת מאותו היום שזה קרה, כי היא בעצם היתה סוג של מאומצת אצלנו בבית - אני הספקתי כבר לעשות למענה מעל ומעבר והיא כל עולמי, אבל אז ראיתי בדיוק והבנתי שמי שמוכה פשוט מרגיש צורך להחזיר והוא לא רוצה אבל אין מי שיעצור אותו. לכן תמיד שתראו אדם אלים, באמת באמת, תסתכלו לו בעיניים נסו לעזור לו, אולי ככה נצליח להוריד אלימות. לד מוכה לא מספר כי הוא יודע שאם יפר יחטוף עוד יותר.
