האל אפולו בתנ"ך...

masorti

New member
האל אפולו בתנ"ך...

ראיתי שנערך כאן דיון על הרמס, וחשבתי שזה הזמן לדון באל אפולו ובאיזכורו המרומז בתנ"ך. בספר שמואל א´ פרקים ד´-ו´ מתוארת נפילת ארון הברית בידי הפלישתים. בתקופה בה היה הארון בידיהם הוכו הפלישתים במגיפה מסתורית שמכונה "עפלים" (שמואל א, פרק ה´) ומגיפה זו היתה קטלנית וגרמה למתים רבים. כדי להסיר מעליהם את המגיפה מחליטים הפלישתים להחזיר את ארון הברית לבני ישראל בתוספת מתנות. מתנות אלה הינן "חמישה עפלי זהב וחמישה עכברי זהב", והן מזכרות גם כ"צלמי עפליכם וצלמי עכבריכם". פרשת החזרת הארון מתוארת בשמואל א´ פרק ו´. (לינק ראשון למטה) מקובל לקרוא את המילה "עפלים" כטחורים, אבל יש בזה קשיים רבים (למשל: טחורים אינה מגיפה קטלנית, מה זה צלמים של טחורים). כדי לנסות להבין את הביטוי, נשים לב שהמילה "צלמים" מתייחסת בתנ"ך לפסלונים של אל זר. לכן, יש להניח ש"עופליכם" רומז לאלוהות זרה כלשהי. בנוסף, בתנ"ך מקובל להחליף שם של אל זר במילה מבישה. למשל: ירובעל הוחלף בירובושת ומפיבעל הוחלף במפיבושת. לכן, השימוש במילה המתקשרת לטחורים יכול להתאים ל"הדבקת" מחלה מבישה לשמו של אל זר. נסכם: הפלשתים הוכו במגיפה ורצו להירפא ממנה. כחלק מהפולחן הם השתמשו בפסלי אל ששמו קשור ל"עפלים" ובפסלוני זהב של עכברים. בהתחשב בעובדה שהפלישתים הם ממוצא אגאי, הגיוני שנחפש את ההסבר בפנתיאון היווני. (לפי התנ"ך הפלשיתים הם מ"כפתור" שמזוהה עם האי כרתים) ואכן, מתברר שהאל אפולו היה ידוע בכרתים כ-Appolo Smintheus. המילה Smintheus באה מתוך המילה היוונית לעכבר, והאל הוא למעשה "אדון העכברים". (לינק שני למטה) אפולו בגרסה זו היה קשור למחלות ואליו התפללו לריפוין, ופולחנו של אל זה כלל עכברים. נשאר כעת רק לשים לב לדמיון בין המילה "עופלים" לבין המילה "אפולו". לסיכום: נראה שבשמואל א´ מתואר טקס פולחני של האל אפולו, שבו ניסו הפלישתים להסיר מעליהם מגיפה בעזרת פסלונים עשויים זהב של האל אפולו ושל עכברים שהיו חלק מפולחן אפולו. כדי להשלים את התיאור, מצורף לינק (לינק שלישי למטה) המתאר את הטקס הפלישתי בשמואך א´, ומביא מקבילות לפולחן זה באיליאדה של הומרוס ובפולחנים החיתיים.
 
אינך מכזיב, מסורתי ../images/Emo13.gif

איזה יופי. יהיה לי חומר קריאה מובחר לשעת לילה מאוחרת...
 

masorti

New member
לצורך ההגינות...

צריך להבהיר שאת ההסבר הזה לא המצאתי אלא לקחתי מתוך ספר שקראתי פעם.
 
בכל מקרה, תודה רבה

מאמר מעניין מאוד. עד כמה שהתנ"ך משוחד בדיעותיו (והרי זה חטאם של רוב הכתבים מתקופות אלו), ניתן ללמוד ממנו הרבה.
 

שואל098

New member
רק לגבי "צלמי טחורים"

לצירוף הזה יש משמעות אם מבינים את המילה "צלם" כמורה על ה"צורה" במובן האריסטוטלי והמופשט של המילה. מתוך מורה הנבוכים: "... אבל צלם נאמר הוא על הצורה הטבעית, כלומר על העניין אשר בו נהיה הדבר ונעשה מה שהוא והיא אמיתתו מחמת היותו אותו המצוי אשר אותו העניין באדם הוא אשר בו תהיה ההשגה האנושית ובגלל ההשגה השכלית הזו נאמר בו בצלם אלוהים ברא אותו ולפיכך נאמר "צלמם תבזה" (תהילים, עג, כ) כי הביזיון שייך לנפש שהוא הצורה המינית, לא לתבנית האברים ותארם. וכך אני אומר "בצלמי טחוריכם" [שמואל א´ ו, ה] לפי שהיה רצוי מהם ענין סילוק מכת הטחורים לא תבנית הטחורים. ואם לא יהא אפשר לפרש צלמי טחוריהם וצלמים כי אם מחמת התבנית והתאר הרי יהיה צלם שם משותף או מסופק, יאמר על הצורה המינית, ועל הצורה האמנותית וכל הדומה לה מתבניות הגופים הטבעיים ותאריהם, ותהיה הכוונה באמרו נעשה אדם בצלמנו כדמותינו הצורה המינית שהיא ההשגה השכלית לא התבנית והתאר. הנה בארנו לך ההבדל בין צלם ותאר..." |סגדש|
 

masorti

New member
היות ובתנ"ך המילה "צלמים" שימשה..

לתיאור פסלונים פולחניים, והיות והפסוק עוסק בפולחן - הרי שסביר שזו משמעותה של המילה כאן. לכן, טבעי להתייחס לביטוי "צלמי עופליכם" ולא ל"צלמי טחוריכם" ולפרשו בצורה: "צלמי עפליכם" = "צלמי אפולו שלכם".
 

שואל098

New member
בדברים כח כז כתוב

"יַכְּכָה ה´ בִּשְׁחִין מִצְרַיִם, ובעפלים (וּבַטְּחֹרִים), וּבַגָּרָב, וּבֶחָרֶס--אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא", ולא מוזכרים הצלמים. אם נבין את צלמים כמורים על ה"צורה", זה יעלה יפה עם התפיסה המופשטת שהיהדות מעניקה ל"צלם אלוהים".
 

masorti

New member
הפסוק שציינת הינו כנראה הסיבה..

בגללה מפרשים את "עפלים" של שמואל א´, ד´-ו´ כאילו מדובר בטחורים. אין לי ויכוח עם הטענה ש"עפלים" בספר דברים הוא מחלה כלשהי. אולי אפילו טחורים. הנקדה היא שכאשר המקרא היה צריך לטפל בביטוי "צלמי אפולו שלהם", עלה הדמיון בין המילה "אפולו" למילה "עופלים" שפירושה טחורים (=מחלה הקשורה לאיזור מביש) - וממש התבקש להחליף את שם האל הזר במילה הדומה הקשורה לענין מביש ולא-נעים. הרי אם החליפו את "ירובעל" ב"ירובושת" בצורה מלאכותית רק כדי לכניס את אלמנט ה"בושת" במקום שם האל הזר, ברור שכאשר שם האל הזר דומה במקרה למילה מבישה - המקרא יזדרז וישתמש במילה שנקרתה לידו. בקיצור: היות והמילה "אפולו" דומה ל"עופלים" שמגדירה טחורים, המקרא שמח לנצל את ההזדמנות ולהחליף את "צלמי אפולו שלהם" ב"צלמי עפליהם". וההסבר הזה מתאים מאוד להנחה ש"צלמים" = פסלונים קטנים שמשמשים לפולחן.
 

אלישמע

New member
אבל מנין ההוכחה?

יפה מאד, מסורתי. דרך אגב, כנראה שהחלפת השמות הוא ענין מאוחר יותר, כפי שניתן לראות ממספר מקבילות בדברי הימים. בכל מקרה, האם יש הוכחה לשימוש בצלמים בצורה כזאת של ריפוי? (לא הספקתי לעיין במאמרים שצרפת). דרך אגב, למרות שהסברך יפה מאד, הרי שניתן למצוא קשר בין עכברים לבין מגיפה שמתבטאת בשילשולים קשים, וודאי שהפלישתים באותה התקופה היו ערים לכך.
 

masorti

New member
קודם כל...

ההסבר אינו שלי אלא קראתי אותו בספר. שנית, בכלל לא ברור שה"טחורים" הם בדיוק מה שאנחנו חושבים. הרי טחורים אינה מחלה קטלנית. יכול להיות ש"עופלים" שימש לתיאור כללי של מחלות שנקשרו אז לבעיות בישבן. (וכי איך יכלו להבדיל בין דימום רקטלי שנובע מטחורים לבין דימום שמצביע על בעיה חמורה יותר?) ונכון שהקדמונים ידעו לקשר בין עכברים למחלות. לכן באמת פולחן אפולו כלל עכברים והתקשר למחלות. נ.ב. על איזה מקבילות מדברי הימים מדובר?
 
למעלה