אולי ייצור נוגדנים לעומת זיכרון חיסוני?
אני מעריך בזהירות (אינני רופא) שלכך הוא התכוון, כי שמעתי על זה בהקשר של קשישים ושפעת.
קשישים כידוע הם קבוצת סיכון לנגיפי שפעת. אנשים צעירים ובריאים נהיים קצת חולים ומבריאים, אבל קשישים נוטים לא פעם לקבל סיבוכים וכל שנה יש מתים משפעת בקרב האוכלוסייה הזאת.
לכן ממליצים להם בכל שנה להתחסן בחיסון העונתי.
הבעיה שבגילם היכולת של הגוף לייצר נוגדנים פחותה ולכן החיסון לא בהכרח עוזר (כמובן, הוא גם לא יעיל בכל שנה באותה המידה, זה תלוי בזנים העונתיים ועד כמה הצליחו לקלוע אליהם). למקרים האלה, אגב, חסינות העדר עוזרת מאוד.**
לעומת זאת (אם אין בעיות ספציפיות) הזיכרון החיסוני שלהם תקין ויש להם נוגדנים לחיסונים שהם קיבלו בגילאים צעירים יותר (כמובן, ביחס למה שהיה להם ולטווח החסינות של החיסון המסוים, לא כל החיסונים הם לכל החיים).
אם אני זוכר והבנתי נכון, רק במקרים חריגים כמו לוקמיה הזיכרון החיסוני נפגע. בפרט לפני השתלת מח עצם "מאפסים" אותו במכוון, כי משמידים לגמרי את כל מח העצם הקיים (אחרת לא ניתן לבצע אותה).
לסיכום, אם לזה הוא התכוון (ואני מצטרף להמלצה לשאול אותו) אז אם אכן תיפגע היכולת של הגוף שלך ליצור נוגדנים לפתוגנים חדשים אבל הזיכרון החיסוני שלך יישמר, נראה לי שכן.
** ביפן פעם חיסנו תלמידי בית ספר נגד שפעת וכשהפסיקו לא היתה לזה השפעה על התלמידים (בגילם הסיכוי להיפגע משמעותית או למות משפעת קלוש) אבל נצפתה עלייה בתמותה של האוכלוסיה המבוגרת משפעת.
Japan, however, once based its policy for the control of influenza on the vaccination of schoolchildren. From 1962 to 1987, most Japanese schoolchildren were vaccinated against influenza. For more than a decade, vaccination was mandatory, but the laws were relaxed in 1987 and repealed in 1994; subsequently, vaccination rates dropped to low levels.
The vaccination of Japanese children prevented about 37,000 to 49,000 deaths per year, or about 1 death for every 420 children vaccinated. As the vaccination of schoolchildren was discontinued, the excess mortality rates in Japan increased.
http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM200103223441204