האם אחיות יוכשרו למתן ייעוץ פסיכולוגי?

[katzeran]

האם אחיות יוכשרו למתן ייעוץ פסיכולוגי?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4241066,00.html

 

[sense9]

איך זה עובד בשאר המקומות בעולם?

יש שם הרשאה לאחיות לתת טפול שכזה?

 

[doughnuts]

בהחלט

http://www.nursing.upenn.edu/psych/Pages/Psychiatric_Mental_Health_Clinical_Nurse_Specialist.aspx

 

[manson23]

לא מבין את הקטע

אנשים חושבים שאין ערך לפרקטיקום והתמחות שעוברים פסיכולוגים/פסיכיאטריים/עו"סים וקרימינולוגים תואר שני. חושבים שמספיק לעשות קורס אחד של CBT וזהו! וכל אחד יכול לטפל!

בסוף, הנזק הפסיכולוגי שאנשים יחוו ממטפלים לא מוכשרים יגרום להם ללכת למטפל אחר (בתקווה שיהיה מומחה אמיתי) כדי שיוכלו להתגבר על הנזק הפסיכולוגי שהמטפל הקודם עשה להם

 

[BellA עלמה]

קודם כל יש הבדל בין טיפול וייעוץ

ושנית היעוץ שיתנו האחריות יהיה ממוקד והתנהגותי כמו cbt וכאלה
כיום אם אינני טועה למשל בשיבא ובפסגות מאפשרים לבעלי תואר שני שאינם בהכרך עו"סים , פסיכולוגים , פסיכיאטרים או מטפלים באומנויות ללמוד cbt כמו למשל מרפאים בעיסוק, דיאטאניות , קליאיות תקשורת רופאים וכו
אז למה לא אחיות?

 

[reakwind]

קשה לי מאוד

לראות את ההתנגדות של הפסיכולוגים למהלך הזה כהתנגדות עניינית ולא כזאת שנובעת מאגו ושיקולים כלכליים ואני אסביר למה:

1) כדי לטפל בשיטת cbt אין שום צורך בידע המוקנה בתואר ראשון בפסיכולוגיה (עובדה שאף אחד לא התנגד שפסיכיאטר יעשה את זה אף על פי שפסיכיאטרים למדו ביוכימיה במשך השלוש שנים הראשונות שלהם). למעשה אין גם ממש צורך בידע המוקנה בתואר השני הקליני שכן רובו מתעסק ב"פיתוח נפשו של המטפל" והקניית תיאוריות מיסטיות דינמיות לגבי הנפש.
לכן הטענה של הפסיכולוגים שאין לאחיות מספיק רקע אקדמי בשביל לטפל היא לא עניינית.

2) הטענה השנייה שהצלחתי לתפוס היא הטענה "אין לנו בעיה עם אחיות אבל איש איש במקצועו יעסוק"
מממ טיעון מעניין... מעניין מאוד אם אחיות בבית חולים היו אומרות "איש איש במקצועו יעסוק" אם פסיכולוגים היו מתנדבים לקחת דם ממטופלים או לנקות את השילשול של איזה איש זקן בחדר מיון :]

 

[BellA עלמה]

לגבי 2

התפקיד של אחות סיעודית הוא ממש ל"לנקות שילשול " בשביל זה יש כוח עזר וסניטרים
סיעוד זה לימודי תואר של 4 שנים + יש כאלה שממשיכים לתואר שני..
הזילזול הזה ממש לא במקום

 

[sense9]

התואר לא תמיד מתפרש על 4 שנים

יש מקומות שבהם ניתן לסיים את התואר ב3 שנים.

 

[reakwind]

זה ממש לא זילזול חמודה

ההיפך יש לי הערכה עצומה כלפי אחיות
לנקות שלשול זה דבר מאוד חשוב כי לשכב בשילשול של עצמך (ואנשים זקנים וחולים אכן שוכבים בשלשול של עצמם) זה לא כיף גדול.

הפואנטה של סעיף 2 היה להגיד שהטיעון "איש במקצועו יעסוק" הוא לא ענייני כי אני בטוח שאחיות לא היו מתנגדות לקבל סיוע מפסיכולוגים או אנשים אחרים בחלק קטן מהמקצוע שלהם ולנקות שלשול זה חלק קטן מהמקצוע ממש כמו שסיביטי זה חלק קטן מההכשרה של פסיכולוגים.

 

[katzeran]

לנקות שלשול לא דורש שום הכשרה

יש הרבה דברים שאחיות יודעות לעשות שלפסיכולוג אין שום ידע ומושג בהם ואני בטוח שעדיף שהוא לא ינסה לעשות

 

[sense9]

אחיות לא עושות את זה בכלל.

רק כח עזר או עובדי נקיון.

 

[BellA עלמה]

בסדר כפרה מאמי

ממש לא זילזול

 

[katzeran]

השאלה היא אם יש דבר כזה "רק CBT"

כן, אולי אני משוחד, כי כפסיכולוג קליני, שימוש ב-CBT יהיה חלק מהכלים המקצועיים שלי.
אבל אני באמת מנסה לשים את זה בצד ולהסתכל על זה בצורה רחבה יותר.

נכון שאפשר לטעון שהן עושות "רק" CBT. ועלמה, אפשר לומר שיש הבדל בין ייעוץ לטיפול, אבל מה ההבדל בעצם? איך מגדירים כל אחד מהם? איפה עובר הגבול?

הבעיה היא שכמעט ואי אפשר, נראה לי, לעשות "רק CBT" כי - אלא אם מדובר באיזו חרדה מאוד מאוד ספציפית וממוקדת - כמעט תמיד הטיפול ייגע במקומות נוספים של עולם הנפש של המטופל, היחסים שלו עם הסביבה, הרגשות שלו, ההגנות שלו ועוד. ובשביל לזהות את המקומות האלו, בשביל לדעת איך לגעת בהם כדי לעזור (ומבלי להזיק), צריך הכשרה מתאימה. וכשאני אומר הכשרה מתאימה אני לא מדבר דווקא על ההכשרה האקדמית שמקבלים בתואר השני (אם כי היא בסיס חשוב) אלא על ההכשרה שמקבלים מתוך התנסות ממושכת במגוון טיפולים, עם מגוון מטופלים, ותחת הדרכה.

אני לא מזלזל באחיות ובהכשרה שלהן ואני לא יודע מה לומדים בתואר שני שהן עושות. אולי באמת יש להן ידע נרחב בפסיכופתולוגיה והן מסוגלות לאבחן. השאלה היא האם התכנית הזו תכלול מרכיב של התמחות כלשהי תחת הדרכה. כי עד כמה שנאמר שזה רק CBT, התעסקות הנפש היא התעסקות בנפש ואני לא מצפה מאף מטופל להגיע לטיפול בדכאון או חרדה ולהצליח לא להתייחס לאלמנטים שהם אולי פחות CBTיים בטיפול, זה תפקיד המטפל למתוח את הגבולות האלו והוא צריך לדעת איך ומתי לעשות את זה.

עד כמה שידוע לי - מישהו פה בפורום הזכיר את זה ושכחתי מי - בארה"ב יש פונקציה של איש ייעוץ שעוסק בכלים קוגנטיבים ואיננו פסיכולוג אך עובד בצמוד לאחד כזה שמלווה או מדריך את הטיפול. זה רעיון מצוין בעיני, כי זה מאפשר ליותר אנשים לקבל טיפול כזה מהמערכת הציבורית ואין לי ספק שזה יכול לעזור למי שנזקק לשירותים אלו. אם זה יעבוד ככה, נשמע לי טוב.

בכל מקרה, זה רק מדגיש את הבעיה בכך שאין חוק פסיכותרפיה בארץ. כל הדיון הזה בעצם לא ממש רלוונטי כי כל אחד יכול היום ללמוד קורס ב-CBT ולפתוח קליניקה ולעשות מה שבא לו. או בלי ללמוד כלום, פשוט לקבל מטופלים.

 

[BellA עלמה]

אכן יש בילבול בין המושג טיפול

וייעוץ ןאיך שאני רואה את זה.. טיפול הוא משהו יותר קליני מאשר ייעוץ .
הנה משהו שמצאתי בגוגל.
וכן תחומים די חופפים .
אבל אם אחות תורשה לתת ייעוץ קצר מועד וממקד עם הכשרה מעמיקה כגון cbt ,SE therapy וכו אני אישית לא רואה כל רע.
בתנאי שכחלק מההכשרה מלמדים גם איפה הגבולות ומתי צריך להפנות לטיפול יותר ארוך טווח אצל מטפל מוסמך לכך כגון פסיכולוג , פסיכיאטר, עו'ס ומטפל באומנויות .
אם למשל בבתי מיון בפריפריה המוכת מלחמות יהיו אחיות עם הכשרה בCBT (שדרות וק.שמונה והאזור למשל) כדי לתת מענה דחוף ומידי למוכי הלם קרב אני לא רואה שום נזק שיכול להבוא מזה.

אגב אני מכירה גם מטפלים בCBT שאין להם שום רקע קליני (תואר שני בפסיכולוגיה חברתית) כך שאחות עם הסמכה לטיפול בCBT שסיעוד הוא הרבה יותר קליני בתואר שני בפסיכו חברתית .

אני מבינה שזה דורך לפסיכולוגים הקלינים אל איזה עצב חסוף אבל איך אומרים the times they are a changing
וכל עוד זה נעשה עם הכשרה מעמיקה ואחראית אני לא רואה שום בעייה