האם אמת צריכה לשמור על זהותה?

[גל נעים]

האם אמת צריכה לשמור על זהותה?

ניקח מושג אידאי טהור לחלוטין, ´אמת´. א.האם האמת צריכה מתוך כורח אמיתותה המציאותית לשמור על צביונה ה-´אמיתי´ לאורך שנות דור?, ב.האם אמת "מקרינה" את אמיתותה כלפי חוץ, כך ש-בבואנו לבדוק את טיב אמיתותה לא ניתקל בבעיות? ג.האם על ´אמת´ לשרוד? ד.האם המינוח ´אמת´ מטעה משום האבסולוטיקה כאן?. ה.האם שימושים נרחבים במינוחים הללו יוצרים קורפוס זהותי בעל גוון שיקרי?

 

[Banzai]

לאיזה אמת אתה מתכוון?

רק ה´ הוא ´מצוי אמת´, ולכן אין אמת בלתו. אבל ישנו מדרש המספר שהקב"ה זרק את ה"אמת" ארצה כי רצונו היה שה"אמת מארץ תצמח". בספר "שיחות על תורת הנבואה" שמתעד שיחות של ישעיה ליבוביץ הוא מביא שם פירוש (אם אני זוכר נכון אז הפירוש הוא של בעל "קצות החושן", הספר פשוט לא בהישג יד) שמביא את המדרש כראיה לכך שההלכה שנפסקת כאן, על הארץ, היא היא ההלכה שמקובלת כביכול על הקב"ה. וברור שאמת מהסוג הזה יכולה להשתנות.

 

[גל נעים]

הצמד לשאלות בבקשה.

 

[Banzai]

אענה על ד.

כן.

 

[גל נעים]

למה רק על ד.?,ענה על הכל.

התעמק נא בנתונים וחשוב האם יש מקום לשאלות אלו להשאל.

 

[Banzai]

אני מניח שבשאלותיך אתה מתכוון לאמת

שצומחת מהארץ, כלומר היהדות וההלכה והאם ניתן לבדוק ולמצוא באופן אובייקטיבי אם מדובר אכן ב"אמת", ואם אכן זוהי אמת האם היא גם אוניברסלית. ובכן ברור שלא ניתן לבדוק זאת. כמו שכבר כתבתי, האמת שצומחת מהארץ היא אמת של בני אדם, ורק ה´ הוא מצוי אמת, בלתי משתנה. היהדות מלאה בסתירות לכאורה. בין תושב"כ לתושב"ע, בתושב"ע לבין עצמה, בין עובדות מדעיות למה שלכאורה מסופר בכתבי הקודש. אין אפשרות אובייקטיבית כלל אנושית לבדוק ולמשש ולראות שמדובר ב"אמת". אבל לדעתי יש בהם בכל זאת כדי ליצור את הרושם שמדובר באמת. כשאני קורא בתהילים או בנביאים וכמובן בתורה, וקורא את דבריהם של אנשים שממש הכירו את ה´, אני חש שגם אני מתמלא בהכרת ה´. זהו כמובן דבר אישי, אבל עלי בכל אופן זה עובד. עובדה שחזרתי בתשובה.

 

[גל נעים]

התכוונתי לאמת אבסולוטית

תהיה אשר תהיה, בכל אופן עולה מדבריך כי אתה מסתמך על סמך דמיונך הרחב ומתוך כך משפיע דמיונך על אמונתך, על אותו משקל ניתן לומר כי דמיונם הרחב של הנביאים השפיע באותה המתדולוגיה על אמונתם.

 

[Banzai]

איפה הדמיון שלי נכנס פה לתמונה?

 

[גל נעים]

אמת סובייקטיבית מלאת דמיון.

להלן דבריך:"אבל לדעתי יש בהם בכל זאת כדי ליצור את הרושם שמדובר באמת. כשאני קורא בתהילים או בנביאים וכמובן בתורה, וקורא את דבריהם של אנשים שממש הכירו את ה´, אני חש שגם אני מתמלא בהכרת ה´."

 

[Banzai]

אין פה דמיון.

ניסיתי לעשות את מה שבלתי ניתן לעשות - לתאר אמונה, ויצא מה שיצא ואולי היה עדיף שלא יצא. בכל מקרה, דמיון זה משהו אחר לגמרי. אולי היה אפשר לתאר את מה שאני תיארתי כ"הכרה סובייקטיבית לא רציונלית" אבל זוהי בעצם במלים אחרות, אמונה. לגבי הנביאים והדמיון שלהם. הרמב"ם מונה כאחד התנאים ההכרחיים לנבואה את ההתגברות על הכוח המדמה.