האם אנחנו הולכים לקראת משבר חוקתי?

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
קשה לי להאמין שנתניהו יישבר ויפטר את בן גביר.
א' כי זה כמו שהוא יגדע את הענף הפוליטי שעליו הוא נסמך.
ב' הוא חייב להראות משילות ולגרום לפיטוריה של היועמשית.
ג' אם כבר מפטרים אז לדעתי יש לפטר גם את הפצ"רית.
ג' וחצי. לפטר גם את היועצת המשפטית של המשטרע.
ד' אני חושב שבכלל חייבים לפטר את פרקליטות המדינה ולהתחיל
למנות שופטים ופרקליטים אובייקטיבים.
ויפה שעה אחת קודש.
היועמ"שית לנתניהו: עליך לבחון מחדש את עמדתך בעניין כהונת בן גביר | ישראל היום
 

Harrington

Well-known member
מנהל

האם אנחנו הולכים לקראת משבר חוקתי?​

שאלה של הגדרות. כל אחד (יכול) מגדיר אחרת את צמד המילים הזה, בדרך כלל בהתאם לאג'נדה ולנרטיב שחשוב לו להציג, ובהתאם לכך כל אחד יענה אחרת על שאלה זו.

כך למשל אפשר להגדיר את פנייתה (החצופה) של היועמ"ש לראש הממשלה לפטר את השר אב"ג (ככל שזאת אכן הפניה) כמשבר חוקתי פר אקסלנס. ראש התביעה שפונה לנבחר הציבור הבכיר ביותר בדרישה לעשות מעשה שאין כל חובה משפטית-חוקית לעשותו? היכן נשמע דבר כזה במדינת חוק דמוקרטית?

אחרים יגידו שכל מה שהיועמ"ש עושה זה תורה מסיני ורק אם ראש הממשלה יחליט שלא להיענות לדרישתה, רק אז ניתן יהיה לדבר על משבר חוקתי. שלישי יאמר שגם זה לא נכון, מאחר והיועמ"ש בס"ה ביקשה מרוה"מ לשקול ולהתייחס לעניין, אך לא הציגה דרישה או הנחיה מפורשת. השלישי הזה יכנה זאת משבר חוקתי רק אם בג"צ יפסוק שעל רוה"מ לפטר את השר ורוה"מ יסרב לעשות זאת.
רביעי יאמר שגם במקרה כזה לא נכון לדבר על "משבר חוקתי" וזאת לאור קטנוניות הנושא. אמנם ככותרת זה נשמע 'משברי' לחלוטין, ראש ממשלה נבחר שמתעלם מפסיקת בית המשפט, אבל זה יהיה רחוק מהפעם הראשונה שנבחרי הציבור לא מקיימים את פסיקת בג"צ. רק שבדרך כלל זה נעשה בשקט בשיטות מתוחכמות של מסמוס וכדו', וכאן מן הסתם כל התשקורת תעמוד על רגליה האחוריות, תפתח עם זה מהדורות וזה יופיע ככותרת לפחות יממה וחצי.

אגב בל נשכח שאם נבחן מה קבוצות שלמות בישראל טענו כבר לפני שנה, היינו אז כבר במשבר חוקתי. עמדתם זו השתנתה רק כשהציבור גיחך ולא לקח את הדברים ברצינות, והם נזקקו לשמירת ההגדרה הזאת לאירוע נוסף שלדעתם אפשר להגדירו ככזה (בגדול: כל אפצ'י שראש הממשלה עושה ללא אישורם) כדי לנסות שוב לגרום להלם, זעזוע ותדהמה בעם.

תכל'ס, אם אני מבין נכון את פניית היועמ"ש, אין שם הנחיה או דרישה אלא הצעה או בקשה לשקול וכן להתייחס לנושא. זה כשלעצמו חצוף ובעייתי, אבל לא משבר. ממילא גם תשובת רוה"מ לא תהווה משבר חוקתי, שכן האיש מוסמך לתת כל תשובה שימצא לנכון וחובתו לכאורה היא בס"ה לשקול ולהתייחס (כביכול כדי שהיועמ"ש תוכל להשיב לבג"צ).
הסיכוי שבג"צ יקבע שעל ראש הממשלה לפטר את השר, לעניות דעתי לא מהגבוהים, אבל צריך להתעמק יותר כדי להביע דעה יותר מקצועית. אם אכן בג"צ יימנע מכך, הרי ששוב אנחנו לא במשבר חוקתי וגם לא בדרך אליו.
אם בג"צ יפסוק שנתניהו צריך לפטר את אב"ג, נצטרך להמתין לראות מה ראש הממשלה הנבחר יעשה. לאור כניסת סער וחבריו לקואליציה, לכאורה הוא יכול לפטר את אב"ג בלי להינזק יותר מדי ברמת יציבות הקואליציה (לא זוכר בדיוק כמה ח"כים יש לאב"ג, אבל בערך). כך שגם אז לא נהיה במשבר חוקתי.

היה ובג"צ יפסוק שצריך לפטר ורוה"מ יסרב, אז ורק אז אפשר תיאורטית להשתמש בצמד המילים האלה ברצינות. אולם גם אז לא יקרה שום דבר מיוחד וממילא לכל היותר זה יהיה משברונצ'יק :).
 

evglev1

Well-known member
מנהל
שאלה של הגדרות. כל אחד (יכול) מגדיר אחרת את צמד המילים הזה, בדרך כלל בהתאם לאג'נדה ולנרטיב שחשוב לו להציג, ובהתאם לכך כל אחד יענה אחרת על שאלה זו.

כך למשל אפשר להגדיר את פנייתה (החצופה) של היועמ"ש לראש הממשלה לפטר את השר אב"ג (ככל שזאת אכן הפניה) כמשבר חוקתי פר אקסלנס. ראש התביעה שפונה לנבחר הציבור הבכיר ביותר בדרישה לעשות מעשה שאין כל חובה משפטית-חוקית לעשותו? היכן נשמע דבר כזה במדינת חוק דמוקרטית?

אחרים יגידו שכל מה שהיועמ"ש עושה זה תורה מסיני ורק אם ראש הממשלה יחליט שלא להיענות לדרישתה, רק אז ניתן יהיה לדבר על משבר חוקתי. שלישי יאמר שגם זה לא נכון, מאחר והיועמ"ש בס"ה ביקשה מרוה"מ לשקול ולהתייחס לעניין, אך לא הציגה דרישה או הנחיה מפורשת. השלישי הזה יכנה זאת משבר חוקתי רק אם בג"צ יפסוק שעל רוה"מ לפטר את השר ורוה"מ יסרב לעשות זאת.
רביעי יאמר שגם במקרה כזה לא נכון לדבר על "משבר חוקתי" וזאת לאור קטנוניות הנושא. אמנם ככותרת זה נשמע 'משברי' לחלוטין, ראש ממשלה נבחר שמתעלם מפסיקת בית המשפט, אבל זה יהיה רחוק מהפעם הראשונה שנבחרי הציבור לא מקיימים את פסיקת בג"צ. רק שבדרך כלל זה נעשה בשקט בשיטות מתוחכמות של מסמוס וכדו', וכאן מן הסתם כל התשקורת תעמוד על רגליה האחוריות, תפתח עם זה מהדורות וזה יופיע ככותרת לפחות יממה וחצי.

אגב בל נשכח שאם נבחן מה קבוצות שלמות בישראל טענו כבר לפני שנה, היינו אז כבר במשבר חוקתי. עמדתם זו השתנתה רק כשהציבור גיחך ולא לקח את הדברים ברצינות, והם נזקקו לשמירת ההגדרה הזאת לאירוע נוסף שלדעתם אפשר להגדירו ככזה (בגדול: כל אפצ'י שראש הממשלה עושה ללא אישורם) כדי לנסות שוב לגרום להלם, זעזוע ותדהמה בעם.

תכל'ס, אם אני מבין נכון את פניית היועמ"ש, אין שם הנחיה או דרישה אלא הצעה או בקשה לשקול וכן להתייחס לנושא. זה כשלעצמו חצוף ובעייתי, אבל לא משבר. ממילא גם תשובת רוה"מ לא תהווה משבר חוקתי, שכן האיש מוסמך לתת כל תשובה שימצא לנכון וחובתו לכאורה היא בס"ה לשקול ולהתייחס (כביכול כדי שהיועמ"ש תוכל להשיב לבג"צ).
הסיכוי שבג"צ יקבע שעל ראש הממשלה לפטר את השר, לעניות דעתי לא מהגבוהים, אבל צריך להתעמק יותר כדי להביע דעה יותר מקצועית. אם אכן בג"צ יימנע מכך, הרי ששוב אנחנו לא במשבר חוקתי וגם לא בדרך אליו.
אם בג"צ יפסוק שנתניהו צריך לפטר את אב"ג, נצטרך להמתין לראות מה ראש הממשלה הנבחר יעשה. לאור כניסת סער וחבריו לקואליציה, לכאורה הוא יכול לפטר את אב"ג בלי להינזק יותר מדי ברמת יציבות הקואליציה (לא זוכר בדיוק כמה ח"כים יש לאב"ג, אבל בערך). כך שגם אז לא נהיה במשבר חוקתי.

היה ובג"צ יפסוק שצריך לפטר ורוה"מ יסרב, אז ורק אז אפשר תיאורטית להשתמש בצמד המילים האלה ברצינות. אולם גם אז לא יקרה שום דבר מיוחד וממילא לכל היותר זה יהיה משברונצ'יק :).
לבן גביר 6 ח"כים כך שאם גדעון סער עם ארבעה ח"כים, אם בן גביר פורש עדיין יש לביבי 62.
 
למעלה