האם אנחנו מאבדים את הפלטפורמה שלנו?

[ngong]

האם אנחנו מאבדים את הפלטפורמה שלנו?

נראה לי שהמוטו המוביל עכשיו במשרדי הפרסום והיחצנות הוא: אם אתה לא יכול להם, הצטרף אליהם. אני מרגיש שההבדל בין בלוגים לפרסומות ויחצנות מתחיל להיטשטש. כל חברה שרוצה שיאמינו לה, פותחת בלוג. מפרסמת בהון רב על גבי המדיה הכתובה והאלקטרונית, את קיומו של הבלוג. הקהל הרחב זורם והנה הבלוג הפך לאמצעי פרסום מסחרי במסווה של בלוג תמים. מה דעתכם, איך זה יראה בעתיד? האם אנו עומדים לאבד את התום ויופיו של עולם הבלוגים, לטובת ענקי המשק?

 

[TheWhiteTigris]

זהו חלק מהמחיר

של פלטפורמה חברתית בעידן קפיטליסטי - אי אפשר לשמור עליו לאורך זמן "נקי". תמיד התאגידים ילכו על הפלטפורמות שהופכות לכלליות ונגישות לציבור. (רדיו -> טלויזיה -> אינטרנט (פרסומות) -> פורומים ובלוגים וזה רק ימשיך)

 

[BoR|S]

האם זה נכון לקרוא לזה ככה?

האם זאת באמת הפלפורמה שלנו?

 

[דנטל]

אין לי בעיה עם זה

כל עוד זה לא בא על חשבון בלוגים אחרים. כלומר, זה לא שיש הקצבה על קיום של כך וכך בלוגים וברגע שנכנס בלוג פרסומי הוא תופס מקום של בלוג תמים - שיבושם להם.

 

[הנץ הכחול]

נכון, מתחילים לראות את זה יותר ויותר

לא חושב שזה בהכרח רע - כמו שציינת, אני מאמין שזה רק יתפתח ויותר ויותר חברות יעשו שימוש בבלוג (אם כאמצעי שיווקי ואם כדי להגיע ללקוחות בצורה טובה יותר). בכל אופן, זה לא שכל הבלוגים יהפכו פתאום לבלוגים שנועדו למטרות שיווקיות. עדיין רובם של הבלוגים יהיו בלוגים מסוג שונה (שלא נועדו למטרות שיווק?). מעבר לזה, חשוב לשים לב למה שאומר BoR|S, האם זו הפלטפורמה שלנו? כל אחד רשאי להשתמש כרצונו בבלוג. בסופו של דבר, לדעתי, ישרדו הכי הרבה זמן אלו שמביאים איזשהו ערך נוסף או תרומה כלשהי (תרומה לקוראים).

 

[gesus]

אף אחד לא מאבד כלום

בלוג כמו אתר משמש לגורמים מסוימים כפלטפורמה שיווקית. גם בבלוג שלך יש פרסומות וזה עדיין לא מפחית את הבעלות שלך עליו. אם אתה רוצה ריבונות מוחלטת אתה מוזמן לקנות דומיין משלך, להתקין בו וורדפרס ולא לפחד מאובדן הפלטפורמה.

 

[ngong]

יש הבדל

בין פרסומת מסחרית, שמובלטת כפרסומת. מול תוכן שיווקי סמוי לעין.

 

[gesus]

בשביל זה יש חוקי WOMMA

WORD OF MOUTH MARKETING ASSICATION. תאמין או לא אבל גם לפרסומאים יש כללי אתיקה. פרסום כמו שאתה מדבר עליו נקרא WORD OF MOUTH שכדי לעשות אותו צריך לעמוד בכללים מסוימים שאחד מהם הוא גילוי נאות. זה מגן על החברה מפני תביעות למיניהן ועל הבלוגר. במחשבה שנייה, הפלטפורמה מעולם לא הייתה שלך, היא של תפוז כמו גם הפורומים. אם לא מתאים לך אתה יכול לפתוח אחת משלך. זה היופי בתוכן גולשים.

 

[randomalit]

שאלה מוזרה

(גילוי נאות וכו') נתחיל בחלק שהכי הפריע לי בהודעה שלך - הפלטפורמה "שלנו"? מי קבע שהבלוגים היא הפלטפורמה "שלנו"? אף בלוגר לא לא יכול לטעון למשהו שהוא "שלו" ומותר לכל אחד לעשות בפלטפורמה שימוש כרצונה. תום ויופי של עולם הבלוגים? אתה כנראה מתכוון רק לחלק קטן מאוד מעולם הבלוגים. השאלה נשאלת כאילו תחום הבלוגים העסקיים הומצא פה בישראל וזו פעם ראשונה שחברות מסחריות משתמשות בבלוג. בחו"ל בלוגים לחברות מסחריות הן כבר כל כך בשגרה שנראה שהלקוחות מצפים למשהו בסגנון. זה שבישראל הטרנד הזה, שצץ בארה"ב לפני חמש שנים פחות או יותר, מגיע רק עכשיו - זה רק בגלל שבישראל הכל מגיע באיחור.

 

[ngong]

פלטפורמה

הדיון של מי הפלטפורמה, הוא מעט ילדותי. ואין ספק שכל אחד יכול להשתמש בפלטפורמה הפתוחה לכל.. כמו כל נושא בעולמנו הרחב. הכסף מנסה להשתלט בציניות על כל חלקה טובה וכך גם על סצנת הבלוגים. כנראה שיגיע יום, ובלוגר פרטי יסמן את ביתו כבלוג אישי. ההפך מסימון בעיתון של כתבה פרסומית (מבית ג' יפית). דרך אגב, למה הכוונה (גילוי נאות וכו)?

 

[Nimrod H]

בלוגים, תוכן שיווקי, ווב 3.0, עיתונאי המחר

הי חברים, שמח להצטרף לדיון המרתק הזה. אכן, הבלוג ככלי בידי חברות בעלות אינטרסים מסחריים הולך ותופס תאוצה. באנרים זה פאסה, הם לא מייצרים תגובה, גם לא ניוזלטרים, גם לא הודעות הצפה, המפרסמים נואשים, סף ההתעלמות לפרסומות של גולשים באינטרנט עולה ככל שהפרסום נעשה יותר חודרני (מציק). לעומת זה הבלוג בגלל הזיקה האישית שלו, בגלל שהוא מזהה עם הכותב כאדם פרטי, גם אם הוא ממליץ על משהו, גם אם ברור שהוא עושה את זה בשביל כסף, עדיין אפקטיבי ביותר כי אנשים קוראים. הם יכולים לחשוב מה שהם רוצים והם יכולים לא להגיב בקניה אבל הם נחפשים אל המסר. הם קוראים והיום מבחינת המפרסמים זה גם משהו. אני יודע שאם בלוגר או בלוגרית אהובים עליי היו ממליצים על משהו הייתי מגיב בחיוב למוצר, גם אם היה לי ברור שהם מקבלים על זה כסף ועל אחת כמה וכמה אם ההמלצה באמת אותנטית. בכל אופן, אני מאוד שמח בשביל בלוגרים ובכלל שהכח עובר מהחברות המסחריות וערוצי המדיה המסורתיים לידיי הגולשים שמעצבים את דעת הקהל וזוכים לחשיפה ענקית. היום גולשים הם מדיה. כמו שלפני סרט בקולנוע יש פרסומות, ככה לפני הפוסט, יש המלצה. החזון: גולשים מתעשרים על חשבון חברות הפרסום! זה לא נפלא? אני בעד! :~) יום טוב.

 

[gesus]

זו קצת הסחפות

בלוגרים לא מתעשרים על חשבון חברות הפרסום ולא צוברים כוח על חשבונן. לא תראה את מנכ"ל אסם מרים טלפון לבלוג הצרכנות כדי שיכתוב על קרקרים חדשים. חברות הפרסום מציעות לבלוגרים לכתוב על מוצרים, שירותים וכו'. אם בא להם לכתוב כולם ירוויחו, אם לא, אז יגיע מישהו אחר שיכתוב מטעם חברות הפרסום. שאף בלוגר לא יחשוב שמישהו עומד עם צ'ק ומחכה לו. משרדי פרסום לא עובדים ככה. מי שמעוניין לקרוא קצת לעומק מוזמן לקרוא מאמר שכתבתי לפני כמה חודשים על פרסום בבלוגים.

 

[Nimrod H]

לדעתי יש לך טעות

אני גם יודע על כמה מקרים שבהם בלוגרים קיבלו כסף בשביל לכתוב על נושא זה או אחר, בעולם זו דבר שגור, בלוגרים הם כח פרסומי ענק, בישראל כרגיל קצת מאחרים אחרי הטרנד אבל לדעתי אנחנו גם בדרך לשם. בפירוש בדרך לשם ולא ירחק היום. ימים יגידו. אני, על הבלוג שלי בדה מרקר קפה, קיבלתי כמה הצעות לכתוב בתשלום, תמיד סירבתי אבל זה עניין אחר. חברות פרסום אינטראקטיב (שגם עבדתי בכמה מהן) מבינות היטב את הכח הטמון בבלוגים נצפים ופונות לבלוגרים בעניינים רבים, היום כאמור, עדיין, הבלוגרים מחונכים להגיד תודה שמישהו שם עליהם, אבל לאט לאט, בעצם מהר מהר, למיטב הבנתיף כל זה הולך להשתנות.

 

[gesus]

במה טעיתי?

חברות אינטראקטיב לא צריכות את הבלוגרים ולדעתי זו טעות להתבסס בקמפיין על בלוגרים, כמו שעשו טוויסטד וכמו שעשו בלינק בזמנו כשעוד עבדתי שם. זו תוספת נחמדה לקמפיין אבל הבלוגרים בישראל עדיין לא בוגרים מספיק כדי להשתתף בזה. לכן אני לא רואה את הבלוגרים בתור כוח. זה כמו שתגיד שאתר כמו NFC זה כוח. בשני המקרים מדובר כאן בפלטפורמה עם מספר כניסות לא בשמיים ובטח שלא מצדיקה את ההשקעה. אם בלוגרים יתחילו לתפוס מעצמם אז גם את המעט שיש לתת להם הם לא יקבלו כי התשואה על ההשקעה (ROI) בהם נמוכה מאוד על גבול השלילית. מה שכן, הבלוגים עצמם הולכים להשתנות. אם פעם היה חשוב לחברה שיהיה לה אתר, אז היום עולה החשיבות של בלוג או לפחות מדיניות שמכוונת את העובדים כיצד לפעול בזירה זו על מנת שמקרה אורן פרנק לא יחזור על עצמו. בנקודה זו גם יופרדו הבלוגרים העממיים מהבלוגרים הכבדים כאשר הבלוגרים העממיים ימשיכו לנהל בלוג משלהם והכבדים יצטרפו ככותבי ועורכי תוכן לבלוגים עיסקיים שהחברות יקימו לעצמן.

 

[Nimrod H]

עבדת בבלינק? קטעים!

אני עבדתי בטוויסטד! :~) היתה רשומה בפוסט של נתן ליפסון בדה מהרקר קפה על ממוצע ההכנסות של 200 הבלוגרים המובילים בעולם, כמובן שיש עשרות מיליונים שלא מרוויחים בטטה קרה (בתת הכרה) אבל הגדולים כבר מתרגמים לרווחי ענק את החשיפה לה הם זוכים. בכל אופן, אולי לא טעית, אולי רק קיויתי שטעית.

 

[gesus]

אני יודע איפה עבדת, למה עזבת וכו'

ויותר מזה, אני הייתי אמור לעשות את התפקיד שאתה עושה, אבל העדפתי בסופו של דבר להשאר בבלינק ואז הם לקחו את קלדרון. הביצה הזו קטנטנה, תאמין לי שאם אתה חופר מספיק טוב אתה תגלה הרבה דברים מעניינים. אני לא אומר שאי אפשר להרוויח מבלוגים ויותר מזה, גם הבלוגר וגם הקוראים שלו יכולים להרוויח. אני אתן לך דוגמא מהניסיון שלי. פנו אלי ממוסד שמלמד פרסום בקשר לפרסום מסלול שלהם בבלוג שלי (שטיפת מוח). לדברים כאלו יש לי תשובה מוכנה. אני מעלה לבלוג שלי פוסט שכתוב על סמך התנסות אישית מסוימת ושגם הקוראים שלי יוכלו להרוויח מזה בדרך של הנחה או כל דרך אחרת. לצערו ולצערי לא הייתה לו אף הנחה לשחרר לקוראים שלי ולכן זה נפל. זה מודל של SHARED REVENUE. אני מפרסם בבלוג אבל רק בתנאי שזה יהיה אותנטי ובתנאי שהקורא שלי ירוויח. יכול להיות בלוגר שלא יהיה אכפת לו מטובת הקוראים ויציע את הבלוג שלו לכל אחד או יסכים לכל הצעה. זה לגיטימי ואני יכול להבין את זה כי הוא משקיע זמן וכסף וזכותו לראות מזה משהו. יש עוד מודלים כמו אתר שמרכז בלוגים של בעלי מקצוע מתחום מסוים, בלוגים בחסות וכו'. המצב בארץ אמנם רחוק 3 שנים ממה שקורה בצפון אמריקה, אבל אל תהיה בטוח שהוא ישתנה. יכול להיות שהגולש הישראלי לא יתבגר וישאר הם סמפטומים מעצבנים כמו פורום צרכנות שהוא בעצם פורום התבכיינות ולא פורום צרכנות אמיתי (כנס לאתר THE CONSUMERIST ותבין על מה אני מדבר) או הפראנויה הזו שמישהו מרוויח על חשבונך (מה שגורם להם לשכוח שגם הם מרוויחים) כשהוא כותב פוסט בבלוג שלו על חברה מסחרית ושאר דוגמאות שמרתיחות אותי.

 

[siv30]

אני מאוד מקווה שלא

גם היום יכולות להיות בעיות אמינות בבלוגים, כשלא ברור אם טוקבק שתומך במוצר מסויים נכתב ע"י שלוחם. אבל אתה מתייחס למצב חמור יותר.

 

[גבר נרדף]

ngong בלוג אף פעם לא יכול להתחרות במשרד פרסום

אלו הם שתי פלטפורמות שונות עם מנגנוני חשיפה שונים. הרי בלוג לא ניצב בחוצות הערים על שטחי פרסום רחבים אלה קיים בקופסה קטנה .... האם את קולטת את התהייה שלך? אין סיכוי בחיים שבלוג יקבל חשיפה אדימה כמו פרסום של מוצר על ידי חברת פרסום. כל בעל חברה שמכבד את עצמו לא יפנה לקהל יעד של בלוגים אלה יפרסם את מותגיו בראש חוצות ובעיתונות . יום טוב.