האם אנחנו מספיק פתוחים לנסות....

  • פותח הנושא wan
  • פורסם בתאריך

wan

New member
האם אנחנו מספיק פתוחים לנסות....

אוכל אחר ולא מוכר? לאחרונה יצא לי לארח ילדים של חברים שהיו בטיול של אחרי הצבא. הטיול המסורתי. בשני מקרים שונים בהפרש של כ 3 שבועות . המקרה הראשון היה שתי בחורות ובחור. לפי מה שהבנתי מה שהם עושים זה רובצים בדרך כלל בגאסט האוס שמנוהל על ידי ישראלים למשל בבנגקוק ואוכלים רוב הזמן אוכל ישראלי. כשהיו אצלי הייתי צריכה לבשל ולאפות פיתות וכו, כולל להכין חומוס ולבנה. כי לא רצו לאכול בחוץ למרות שהיזמנתי ושילמתיץ לא הייתה כל פתיחות או רצון לנסות מקרה שני לפני כשבוע. שני בחורים בדרכם לאוסטרליה עצרו פה. גם אתם לא היה קל. לדעתי זהו הפסד גדול. למשל לטייל כל כך רחוק ולא להתנסות בדברים חדשים. והמזרח הרחוק הוא גן עדן להרפתקני אוכל. סינגפור נחשבת למקום הכי מדהים לאוהבי אוכל בגלל מגוון המטבחים שיש פה. אני הייתי ממליצה לתרמילאים ולאוהבי טיולים להכין גם שיעורי בית על אוכל. נכון שלפעמים יש מנות שלא ממש מזמינות , ונכון שלא בכל ארץ אפשר לאכול בחוץ. אני יכולה להמליץ לכל מי שעובר בדרכו לאוסטרליה וניו זילנד. כן לעצור פה יש הרבה מה ליראות . ולאכול. אם תרצו המלצות לפני הנסיעה אשמח לעזור. וחוץ מזה שמתי לב בכל אופן במי שאני ניתקלתי שהם כמעט לא יודעים מאומה על הארץ שבה הם מטיילים וקיבלתי את הרושם של הנה סימנו v על עוד ארץ. כמובן שין לי כל כוונה לעשות הכללות. יש כאלה ורבים שכן מתכוננים. אך זה ממש חבל. למשל לא היה מזיק לדעת יותר על התרבות והמנהגים של הארץ אליה נוסעים, כך גם תהנו יותר . וגם לא תפגעו ברגשות המקומיים. אין לי כוונה לבקר אלא רק להציע ולהמליץ. בכל אופן נסו . האוכל במזרח לא יקר מקסימום תגידו איכס , למרות שאמא לא מרשה לאמר איכס על אוכל
 

גוז

New member
מסכימה לגמרי ../images/Emo118.gif

בכל נסיעה שלי לחו"ל - בין אם לעולמות שלישיים ובין אם למערב ה"מתקדם", אני מקפידה לנסות ולאכול את האוכל המקומי. בהיותי חובבת בישול, אני גם קונה בכל טיול מספר פרודוקטים מחזיקי מעמד בכל טיול, ככה - שיהיה מה לנסות בבית, ובחלק מן המקומות גם תבלינים מיוחדים. בעיני - האוכל הוא חלק בלתי נפרד מחווית הטיול.
 

liti

New member
איזה פספוס!

עבורי אוכל הוא חלק בלתי נפרד מההנאה שבשהייה בארצות אחרות. גם אם לא בכל מקום יצא לי לאכול את האוכל המקומי, הרי שעבורי חלק אינטגרלי מההנאה זה ללכת לסופרמרקטים ולשווקים המקומיים ולראות את כל המאכלים המיוחדים והלא מוכרים וכמובן לנסות ולטעום, להתוודע לטעמים חדשים ונסתרים ולחזור עם ערך מוסף לחוויה שהעניקה לי הארץ האחרת.
 

meravbr

New member
WAN, יש אנשים שפשוט אינם פתוחים

לאוכל חדש כמו ילדים קטנים שרוב תזונתם (מבחירתם הם) מבוססת על פסטה, צ´יפס ושניצל... זה מזכיר לי שלא מזמן קרוב משפחה שלי היה לראשונה בשינקין ובשביל לעשות משהו "מיוחד" הזמין כריך עם גבינה צהובה ונקניק באפ-קפה (שבאמת יש להם סנדויצים לא רעים). ומה הוא ביקש למרוח בנוסף ??? -- חומוס, כן, כן... הרבה אנשים מפחדים פשוט לנסות טעמים חדשים, וחוזרים תמיד לטעמים המקוריים שלנו... אנחנו כמובן להיפך - עוד שטיילנו בתאילנד לפני כ- 8 שנים, כשהיינו צעירים ובורים בענייני אוכל והכרנו בעיקר את האוכל של אמא שלי ואמא שלו, אכלנו בהרבה מסעדות מקומיות, והוא - עם קיבת הברזל - רצה לנסות גם אוכל רחוב - אני בעיקר עצרתי בעדו כי פחדתי משלשולים שיהרסו לנו חלק מהטיול (זה היה טיול קצר יחסית - 3 שבועות). הקיבות שלנו דווקא שובשו אחרי הטיול, כנראה בגלל הכדורים נגד המלריה שנטלנו.... אכלנו המון המון נודלס, מין פנקייקים תאילנדים, תאילוטי אחד שהסכמתי לאכול ברחוב (ואני מצטערת שלא הסכמתי יותר) והרבה שיקים.... בדיעבד אני מבינה שדווקא ברחוב הכנת האוכל לפעמים נקיה יותר במיוחד שכיש תחלופת קליינטים רחבה, ורואים בדיוק מה קורה "במטבח" שלא כמו מסעדה "סטנדרטית". (אבל אני מודה שנשבר לי קצת מהנודלס וחיפשתי בנרות מקדונלדס ושעטתי לתוך סניף טייק אווי של פיצה האט כדי שיארזו לי איזה פיצה מערבית אחת....) והיום, זה כבר ברור, שכשנוסעים לחו"ל צריך לנסות לאכול אוכל שונה, מגוון - תמיד אנחנו מחפשים את הדים-סאם בצ´יינהטאונים שאנחנו מגיעים אליהם (בניו-יורק יש לנו אחד שכבר היינו בו ב-4 ביקורים שונים), את הסושי, את האוכל האמריקאי הטיפוסי (פרנץ´ טוסט בבוקר, סטייק בערב), ועוד ועוד... אוף, זה גורם לי להתגעגע דווקא לפטיסרי´ז בפריז....
 

קייס

New member
גם אני מסכימה

אנחנו תמיד מקפידים בכל טיול שלנו לחו"ל לאכול את האוכל המקומי ובמיוחד את האוכל העממי שנמצא ברחובות שכן למדנו שלפעמים זהו האוכל הטעים ביותר שמשאיר בנו את הטעם של עוד.
 

Amoureuse

New member
ברור שאנשי הפורום הזה יחשבו אחרת...

אחותי עכשיו בטיול הגדול אחרי הצבא במזרח, ומהסיפורים אני באמת מתרשמת שהמטרה העיקרית בטיול היא לנוח ולעשות וי "היינו, ראינו אפשר לחזור לנוח", ולא להכיר תרבויות ואנשים. חלק מזה הוא ההתחברות עם ישראלים אחרים וכמובן האוכל. (סליחה, אחותי, אל תעלבי... מותר לעשות מה שרוצים). כנראה המטיילים שפגשת עונים להגדרה הזו. יש גם מטיילים אחרים, בדרך כלל הם מבוגרים מעט יותר (אם כי ברולה שלנו עשוי בהחלט לנהוג כך גם כן), שרואים בחוויה הקולינרית חלק אינטגרלי מהטיול. לא תמיד החוויה מוצלחת, אבל תמיד צריך לנסות
 

wan

New member
אכן כך כששאלתי הייתם פה? הייתם שם?

הסתכלו עליי ואמרו לא לא . שאלתי אז מה כן. כל הסיפורים היו סביב איזה כייף ;זה לקום בבוקר ללכת לים . או אם זה בנגקוק אז למקום בו כולם יושבים לאכול. יש נס קפה של עלית ויש אוכל ישראלי.לא האמנתי למשמע אוזניי. אמרתי בשביל זה עבדתם כמו חמורים לחסוך לטיול הגדול? הייתה קצת מבוכה על פניהם. נתתי להם את המלצותיי. והבטיחו שאכן יעשו כך. את החברה שהגיעו אלי הירצתי ממקום למקום פה. כל יום הכנתי להם תוכנית לאתרים לביקור שכוללים גם אוכל מעניין. מה אגיד לכם הם היו ממש הרוסים. בכו שזה כמו בגולני . והם לא מגולני(גם אני לא)אבל לא ויתרתי להם. אמרתי להם היבטחתי לאמא שלכם שתיראו הכל ויותר. בסוף הם עזבו עם קלטת וידאו למזכרת. הוכחה לאמא. ולהם שכדאי להתאמץ. ולגבי האוכל- היזמנתי קודם לי מנה ונתתי להם לטעום אם מצא חן נתתי להם את שלי . והיזמנתי עוד משהו. עד שבסוף מצאנו כמה מנות שמצאו חן בעינהם.
 
למעלה